פ"ל
בית משפט השלום פתח תקווה
|
4843-01-13
21/10/2015
|
בפני השופט סגן נשיא:
יהושע צימרמן
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשם:
מוחמד אלבחר
|
גזר דין |
מהלך הדיון וטיעוני הצדדים:
הנאשם הורשע בעבירות התעבורתיות המיוחסות לו בשני אירועים נפרדים, האחד מיום 8/11/11 והשני מיום 5/4/12. ביום 8/11/11 נהג הנאשם ברכב בהיותו בפסילה וללא רישיון נהיגה, רישיון רכב, ביטוח תקפים, וכן לא ציית להוראות שוטר אשר הורה לו לעצור והמשיך בנסיעה. ביום 5/4/12 נהג הנאשם ברכב בהיותו בפסילה, ללא רישיון נהיגה וביטוח תקפים, וכן נהג בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים.
במסגרת ההליכים בתיק, החלו להישמע הראיות והעידו מספר עדי תביעה ואולם בסיכומו של דבר הגיעו הצדדים להסכמות ולפיהם כתב האישום יתוקן בשל נסיבות ראייתיות כך שבמקום אישום בגין נהיגה בשכרות יתוקן האישום לעבירה של נהיגה ברכב בהיות הנאשם תחת השפעת משקאות משכרים. בהמשך לתיקון זה הנאשם הודה והורשע בכל עובדות כתב האישום המתוקן ובהסכמה נדחה הדיון לשם קבלת תסקיר שירות מבחן. במסגרת ההסכמות התביעה הבהירה כי :"מסכימים לדחייה לשם קבלת תסקיר ללא התחייבות לאימוץ עמדת שירות המבחן. עמדתנו למאסר בפועל".
בדיון מיום 2/11/15 טענו הצדדים לעונש, התביעה עתרה להטלת מאסר בפועל ממושך ומרתיע, פסילה בפועל ארוכה בת שנים, כל זאת יחד עם ענישה מותנית וקנס. מנגד ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט לתסקיר שירות המבחן, התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם וביקש מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן. בנוסף, ציין ב"כ הנאשם כי כתב האישום בכל הנוגע לעבירת השכרות תוקן, ואף לפני תיקון כתב האישום רמת השכרות שיוחסה לנאשם הייתה גבולית, כמו כן התייחס הסנגור למבחני הביצוע התקינים שנערכו לנאשם. הנאשם בדבריו פנה לבית המשפט ואמר :"אשתי עכשיו בהיריון, אני מצטער על כל מה שעשיתי, אני לא אחזור על העבירות".
דיון והכרעה:
מעשיו של הנאשם חמורים ומסוכנים. פסיקת בית המשפט עמדה לא אחת על כך שיש לגזור את דינו של נאשם אשר נוהג בזמן פסילה למאסר מאחורי סורג ובריח. באישומים אשר בפנינו נהג הנאשם בשתי הזדמנויות שונות בזמן פסילה וזאת כאשר בשני המקרים עמדו לחובתו 3 תיקים שונים בהן פסילות אשר ניתנו על ידי מותבים שונים. הנאשם רמס ברגל גסה את שלושת גזרי הדין אשר הטילו עליו פסילת רישיון נהיגה, ועשה זאת כאמור בשני מקרים שונים. נהיגה בזמן פסילה חמורה ומסוכנת ומשמיטה את הקרקע מתחת מטרות הענישה וזאת אף באירוע יחיד , קל וחומר בנסיבות אשר בפנינו, וכאשר לעבירות של נהיגה בזמן פסילה מצטרפות עבירות נוספות, ואף נהיגה ברכב כאשר הנאשם תחת השפעת משקאות משכרים.
עברו התעבורתי המכביד של הנאשם מצטרף לחומרת מעשיו שתוארה לעיל. הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2003 וצבר לחובתו 70 הרשעות קודמות. עברו התעבורתי המכביד של הנאשם איננו אך ורק בשל כמות העבירות אלא גם בשל חומרתן. בשנת 2006 נגזר דינו של הנאשם, בין היתר, לפסילת רישיון נהיגתו לתקופה של 4 שנים ומאסר מותנה ממושך, וזאת בשל נהיגתו ברכב בהיותו שיכור וללא רישיון נהיגה תקף. הנאשם לא למד את לקחו, ובשנת 2008 נגזר דינו שוב בגין נהיגה בשכרות, נהיגה כאשר רישיון נהיגתו פקע, נהיגה בהיותו בזמן פסילה, יחד עם עבירות נוספות. בית המשפט גזר את דינו של הנאשם למאסר בפועל למשך 24 חודשים כאשר מחציתם בחופף למאסר אחר אותו ריצה הנאשם באותה עת במסגרת תיק פלילי אחר, והיתרה במצטבר. מצפים היינו שהנאשם יפנים את חומרת מעשיו ומצפים היינו שגזר הדין אשר כלל מאסר בפועל לתקופה כה ממושכת ירתיעו מלחזור על מעשיו שוב. לצערנו, הנאשם לא עשה זאת, וחזר לנהוג בשתי הזדמנויות שונות, בשנים 2011 ו-2012 בזמן פסילה, וכן חזר ונהג ברכב בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים. אף בהיבט הפלילי, לחובתו של הנאשם עבירות אלימות, רכוש, הפרת הוראה חוקית, ואף החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. הנאשם ריצה, במסגרת תיקיו הפליליים, מאסרים בפועל, מאחורי סורג ובריח.
לפיכך, המסקנה המתבקשת היא כי אין מנוס מגזירת דינו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח.