פ"ל 4538-04-15 מדינת ישראל נ' משה עזרא

1.הנאשם הורשע לאחר הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, זאת בפתח הליך ההקראה ובהזדמנות הראשונה.

2.בהתאם לכתב אישום המתוקן, הנאשם נהג ביום 19.4.15 בשעה 10:30 רכב בכביש 20, ללא רישיון נהיגה תקף וכפועל יוצא מכך ללא ביטוח בר תוקף.

3.רישיונו של הנאשם פקע ביום 29.12.09, כחמש שנים וארבעה חודשים טרם ביצוע העבירה.

4.הנאשם נוהג משנת 1985 ולחובתו 52 הרשעות קודמות, בתוכן עבירות קודמות מאותו סוג, כאשר העבירה האחרונה אשר נעברה על ידי הנאשם בגיליון ההרשעות, הינה עבירה זהה מיום 27.12.11, בעניינה נגזר דינו של הנאשם ביום 11.7.12 בבית המשפט לתעבורה בפתח-תקוה בתיק 1869-01-12, בין היתר למאסר על תנאי ל-4 חודשים, שהינו בר הפעלה בתיק זה וכן לעונש פסילה על תנאי ל- 3 חודשים, אף הוא בר הפעלה בתיק זה.

עוד בעברו של הנאשם עבירה זהה אשר נעברה בשנת 2010, בגינה נפסל רישיונו של הנאשם לשנה, עבירות דומות משנת 2002, ועבירות נוספות רבות, חלקן בעלות אופי בטיחותי, אשר נעברו על ידי הנאשם במרוצת השנים.

5.רישיונו של הנאשם ביחס לתיק שלפני נפסל ביום 21.4.15 במסגרת מ"ת 4541-04-15.

6.ביום 11.5.15 נשמעו לפני טיעוני הצדדים לעונש.

7.המאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה לוותק הנהיגה ולעברו התעבורתי של הנאשם ועתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, לנוכח חומרת העבירה והחזרתיות בביצועה. המאשימה הפנתה לפסיקה ממנה בקשה ללמוד, כי גם במקרה בו לא היה תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה וגם במקרה בו הפגם רופא בדרך של הוצאת רישיון, עדין בחרו בתי המשפט לגזור עונש מאסר על מי שעבר עבירה מעין זו. עוד טענה המאשימה, כי הנאשם עבר העבירה חרף קיומו של עונש מאסר מותנה אשר נגזר בנוכחותו.

לאור אלה, עתרה המאשימה להורות על הפעלת המאסר המותנה, על פסילת רישיונו לתקופה שלא תפחת משנה ועל גזירת עונשי פסילה על תנאי, קנס ומאסר מותנה.

8.ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש הפנה להליך מראשיתו, לחקירה אותה עבר הנאשם כשבתחילה יוחסה לו עבירה של נהיגה בפסילה, הפנה לתיקון כתב האישום ביחס לתקופת פקיעת רישיון הנהיגה ולסיבה בעטיה פקע הרישיון, בשל חובות בהוצאה לפועל אותם צבר הנאשם.

לטענת הנאשם, ההגבלות שהוטלו על רישיונו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל- הוסרו ביום 13.4.15 טרם ביצוע העבירה אשר נעברה ביום 19.4.15 והוא סבר כי הרישיון ישלח לביתו.

הנאשם מודע לך כי בעברו הרשעות קודמות מאותו סוג ולטענתו עבירה אחרונה מאותו סוג נעברה ביום 27/12/11 וקדמה לה עבירה דומה מיום 4/8/10, זאת בעוד הוא אוחז ברישיון נהיגה 30 שנה משנת 1985.

ביחס לעמדתה העונשית של המאשימה למאסר, טען, כי הוא לא הותרה בדבר עמדה זו, לא בכתב האישום ולא לאורך ההליך. משכך, לא צפה כי המאשימה תעתור לעונש מעין זה.

ב"כ הנאשם התייחס בהרחבה לפסיקה אליה הפנתה המאשימה ומנגד הפנה לפסיקה רבה ממנה ביקש ללמוד, כי יש להאריך את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם תחת הפעלתו ולקצוב במתינות את משכה של הפסילה.

ביחס לתקופת הפסילה, הפנה ב"כ הנאשם, בין היתר, למדיניות הענישה העולה מדברי המאשימה בתיק 4357-05-13, שם המאשימה טענה כי משך הפסילה בעבירה של פקיעת רישיון נהיגה נע בין חודש פסילה לכל שנה של פקיעת רישיון, זאת בנוסף לעונשים נלווים.

כן הפנה הסנגור לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לחובות ההוצאה לפועל בהיקף של מאות אלפי שקלים שהוסדרו על ידו, תוך ביטול ההגבלה בהוצאת רישיון, למצבה הבריאותי הקשה של אמו, לנכותו של אביו.

הנאשם הינו אב לארבעה ילדים מתוכם בן חייל ושלושה ילדים קטינים, כשרעייתו עובדת בצהרון. הנאשם מטופל בכדורים. לנוכח עיסוקו כאיש מכירות הוא נזקק לרשיון הנהיגה לצורך פרנסתו. עוד הפנה ב"כ הנאשם לכך, כי בעת ביצוע העבירה תקופת התנאי בעונש המאסר והפסילה- עמדו לפני סיום.

9.אף את הנאשם עצמו שמעתי ובדבריו לעונש סיפר על ההסתבכות הכלכלית הגדולה, על מצבו הבריאותי ועל השיקום אותו עובר בהסדרת חובותיו.

דיון: