הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח. עבירות מיום 5.7.15.
לבקשת הצדדים נדחו הטיעונים לעונש על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו של הנאשם.
ביום 3.7.16 התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם.
שירות המבחן סוקר באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, את נסיבות חייו המורכבות, את מצבו הרפואי והכלכלי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל תפיסות ועמדות נורמטיביות, בעל מערכת תמיכה משפחתית ויכולת פנייה לגורמי טיפול לצורך סיוע בקשיים שחווה. שירות המבחן מציין כי הנאשם מצוי בחובות כספיים.
שירות המבחן התרשם ממסוכנות גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק, זאת בשל ביצוע העבירה הנוכחית, כחודש וחצי לאחר שניתן גזר דינו הקודם בעבירה דומה, אך מציין כי הנאשם מבטא מוטיבציה לשינוי התנהגותו כאמור, ולדבריו חווה את מצבו המשפטי באופן מאיים ומרתיע. שירות המבחן התרשם כי קיים פער בין הצהרתו המילולית של הנאשם לבין התנהגותו בפועל, וכי למרות הצהרותיו, לנאשם הרתעה מופחתת מההליך המשפטי וזקוק לגבולות חיצוניים מוחשיים.
בשל כך, לא בא שירות המבחן בהמלצה להארכת המאסרים המותנים, אולם המליץ שיופעלו בחופף בשל כך שהנאשם מגלה הסימנים לתחילת מודעות, להפנמת חרטה, ובשל מצבו הכלכלי.
לאחר שהתקבל התסקיר טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה עתרה למצות את הדין עם הנאשם, להטיל עליו עונש מאסר בפועל ולהורות כי שני המאסרים המותנים שתלויים ועומדים כנגדו, יופעלו במצטבר.
ב"כ הנאשם ביקש להפנות הנאשם בשנית לשירות המבחן לצורך בחינת הליך טיפולי, ולהאריך את המאסרים המותנים.
שקלתי בכובד ראש את האמור בתסקיר ואת טיעוני הצדדים לעונש. ההחלטה בעניינו של הנאשם אינה פשוטה.
הנאשם נעדר הרשעות בתחום הפלילי.
לנאשם אמנם הרשעות בתחום התעבורתי, לרבות 3 הרשעות בגין עבירות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה. הראשונה משנת 2010 ושתי האחרונות בגין עבירות שבוצעו בשנת 2013.
עם זאת, אין בעברו הרשעה קודמת של נהיגה בזמן פסילה.