פ"ה
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
26816-02-15
25/02/2015
|
בפני השופט:
ורד שפר
|
| - נגד - |
המבקש:
זאהי טאהא
עו"ד מרואן טאהא
|
המשיבות:
1. מועצה מקומית כפר כנא
2. מוג'אהד עואודה ראש מועצה מקומית כפר כנא
3. מדינת ישראל
עו"ד שלומי אביטן
עו"ד חנין סמאעאן מויס מהפרקליטות
|
| החלטה |
1.לאחר עיון בהודעת המדינה מיום 24/02/15, שיובהר כבר כעת כי בית הדין מוצא ממש באמור בה, ומשאכן עלה באופן ברור מדברי ראש המועצה במעמד ישיבת בית הדין כי הוא מתנגד באופן גורף להעברת הטיפול בייצוג המועצה בערכאות ע"י המבקש, יועצה המשפטי של המועצה, ומשמגמה דומה נתמכת מלשון המכרז מושא הבקשה, מוצא בית הדין לנכון להציע למשיבה מס' 1, המועצה, להסכים ליטול על עצמה חובת יידוע והיוועצות עם המבקש בנוגע לכל תיק שבכוונתה להעביר לטיפולו של עו"ד חיצוני, וזאת מעבר לבחינת העברת התיק ע"י הועדה המקצועית בהתאם לנוהל המחייב.
בית הדין מציע כי בכפוף להצהרה של המועצה כי היא נוטלת על עצמה התחייבות שכזו, יסכים המבקש למחיקת הבקשה המונחת בפני בית הדין.
2.בית הדין מבקש, בהקשר זה, להזכיר למועצה ולעומד בראשה את ההלכה לפיה "התקשרות עם יועץ משפטי, נבחנת באופן שונה מחוזים אחרים בהם מתקשרת הרשות עם ספקי שירותים. אבחנה זו מקורה בחובת הנאמנות של היועץ המשפטי כלפי כלל הציבור בתחום הרשות.
וכך נאמר על ידי כב' השופט גינת בעת"מ 4129/07 הזימה שריף נ' נוהאד משלב, ראש המועצה המקומית אבו סנאן ואח' (פורסם בנבו): "החלטת רשות מקומית בעניין מינוי עורך דין, בין כיועץ משפטי פנימי ובין כעורך דין חיצוני, טעונה, בשל מעמדו המיוחד של עורך הדין וחשיבות היעוץ המשפטי לתפקודה של הרשות המקומית והעומד בראשה, בחינה מיוחדת הן בשים לב להוראות המחוקק והן לפי הכללים החלים על הביקורת השיפוטית לגבי החלטות המינהל... אפילו עומדת ההחלטה בהוראות דבר החקיקה הרליבנטי, וזה המצב בענייננו, עדין יש לבדוק האם מדובר בהחלטה סבירה ומידתית בנסיבות העניין".
ועוד יש להפנות לדבריו הנכוחים של כב' השופט הנדל , לפיהם -
" תפקידו של היועץ המשפטי הינו מיוחד. כשמו כן הוא. הוא אמור לתחום את גבולות הדין בפני הרשות כדי לוודא שפעילותה הינה במסגרת החוק.
האם ניתן לומר כי לכל היועצים המשפטיים מעמד אחד? לשאלה זאת הייתי משיב בשלילה. לדוגמה, תפקידו של היועץ המשפטי למועצה אינו דומה לתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.....
... מעמדו של היועץ המשפטי למועצה שונה. עוצמתו פחותה. גם זה עניין של מסורת ונוהג. אך עדיין מינויו אינו מינוי של כבוד. תפקידו כאמור מעוגן בדין. קיימת מגמה לחזק את מעמדו (ראה למשל הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) (תיקון מס' 2), תשנ"ה-1995). סעיף 5א לחוק דורש שהיועץ המשפטי יעניק ייעוץ משפטי למועצת הרשות "בכל ענין הדרוש למילוי תפקידי הרשות לפי כל דין".....
......נראה כי תיקון סעיף 6(ד) לחוק בתיקון תשנ"ט מבהיר את העניין ומלמד כי ניתן לקבל חוות-דעת משפטית אחרת, אולם לא ניתן לעקוף את היועץ המשפטי למועצה ולא ניתן להתעלם ממנו כאילו אינו בר-קיימא.
לעניות דעתי, ההכרה בצורך למנות יועץ משפטי למועצה כדרישה שבדין מולידה שלוש חובות נפרדות: ראשית, ובלי לתחום את הגבולות, יש להיזהר מ"פניית-יתר" לעורך-דין חיצוני. ודאי אין לעשות זאת כדבר שבשיגרה בסוג מסוים של ייצוג. שנית, המועצה חייבת לעדכן את יועצה המשפטי אם בכוונתה לפעול בשונה מדעתו. שלישית, המועצה חייבת לעדכן את יועצה המשפטי בדבר תוכנה של חוות-דעת משפטית אחרת שקיבלה. שתי החובות האחרונות שהובאו ניתן להגדירן כ"חובת התיאום"....
(ראו, עתמ (ב"ש) 204/02 אחמד אלאסד נ' איברהים אבו מחארב , פורסם בנבו, 01.02.2002, ההדגשה אינה במקור).
אכן, דברים אלה נאמרו ע"י בתי המשפט המחוזיים בדונם בעתירות מנהליות, ובהקשרים שונים, אולם העקרונות הגלומים בהם, כמו גם שיקול הדעת שיופעל ע"י בית דין זה – דומים.
3.הצדדים יודיעו עד ליום 05/03/15 האם הם מקבלים את הצעת בית הדין.
לא יודיעו מאומה בתוך המועד האמור – יינתן להצעה תוקף של החלטה.