פ"ה 24043-07-16

1.מונחת לפניי תביעה להכרה בזכאות להשתתפות המדינה בתשלום עבור שכר לימוד במעון או במשפחתון לאם עובדת.

2.לטענת התובעים, הם רשמו את בנם הפעוט למעון מתוך ידיעה והבנה כי מעון זה מוכר ע"י הנתבעת כמעון שקיבל אישור למתן תמיכות והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד של הפעוטות והם עומדים בקריטריונים לקבלת ההשתתפות.

לטענתם, מאז יום 3.9.2015 הם פעלו בהתאם להוראות הנתבעת בכל הנוגע להליך הגשת הבקשה להכרה בזכאותם ואולם הם נתקלו במסכת בירוקרטית בלתי סבירה. כך למשל, התובעת המועסקת כסייעת ממלאת מקום בעיריית חיפה העבירה לידי הנתבעת העתקי תלושי שכר לחודשים הרלוונטיים ואולם בבדיקה שערכה הנתבעת התברר כי תלושי השכר אינם כוללים את ספרת הביקורת של התובעת והנתבעת דרשה מהתובעת להמציא תלושים מתוקנים. לאחר המצאת התלושים המתוקנים, הנתבעת עמדה על כך שהתלושים יחתמו בחותמת המעסיק ויצורף מכתב מטעם המעסיק הנותן הסבר לטעות שנפלה בתעודת הזיהוי. העירייה, המעסיק של התובעת, סירבה להמציא לתובעת מכתב הסבר בדבר הטעות ובכך נמנע מהתובעים לקבל את השתתפות המדינה בשכר הלימוד במעון.

התובעים עתרו לחיוב הנתבעת להכיר בתלושי השכר שהומצאו לה כמסמכים מספקים ולהורות על זכאות התובעים לקבל סיוע והשתתפות מהמדינה בעלות שכר לימוד של בנם הפעוט לשנת תשע"ו.

3.המדינה התבקשה להתייחס לשאלת סמכותו העניינית של בית הדין לדון בתובענה. בתגובתה, המדינה טענה להעדר סמכות עניינית לבית הדין וכי הסמכות לדון בתובענה מסורה לבג"ץ מכח הסמכות השיורית.

עם זאת, הובהר כי חרף העדר מלוא הפרטים הנדרשים בתלושי השכר שהועברו על ידי התובעת, נקבעה דרגת התמיכה לה זכאים התובעים וסכום ההשתתפות המתאים הועבר לחשבון הבנק של הארגון המפעיל "נאות מרגלית" כפי שמועברים תשלומי התמיכה עבור ההורים והתובעים יקבלו את כספם מהארגון ישירות.

4..לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובתגובת המדינה שוכנעתי כי דין התביעה להימחק על הסף וזאת הן לנוכח העדר סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לדון בתובענה והן לנוכח העובדה שבקשת התובעים להשתתפות המדינה בשכר הלימוד במעון נענתה ובכך למעשה מוצתה עילת התביעה.

5.עניינה של התביעה דנן הוא בטענה כלפי המדינה להכיר בזכאותם להשתתפות כספית בשכר הלימוד עבור המעון של בנם הפעוט, על בסיס המסמכים שהוגשו עד כה למדינה וזאת לאור השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון על פי מבחנים למתן תמיכות של משרד הכלכלה, האגף למעונות יום ולמשפחתונים. הנה כי כן, לפי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, עילת התביעה אינה מצויה בסמכותו של בית הדין וכן היא לא הוסדרה מכח חוק ספציפי.

למעלה מהצורך יצוין כי פסק הדין אליו הפנו התובעים במסגרת ההבהרה מטעמם כאסמכתא לקיומה של סמכות עניינית לבית הדין תע"א 3876-09 ל.ת. נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.3.2011) על ידי כב' השופט דניאל גולדברג, עוסק בתביעה מכח חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב – 1992 שהינו חוק ספציפי שבמסגרתו הוסדרה סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתובענות מכוחו.

6.אשר על כן, אני מורה על מחיקת התביעה.

7.בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.