פ"ה 13078-02-15

לפנינו תביעה, מיום 5.2.2015, של מר עומרי סירקיס (להלן: התובע) להצהרה על היותו בשנים 2004-2003 עובד של אלביט מערכות בע"מ (הנתבעת 1, להלן: אלביט), שהעסיקה אותו - לטענתו - במשותף עם חברת אי די ודי תכן ופיתוח אוירונאוטי בע"מ (בפירוק מרצון) (הנתבעת 2, להלן: אי די ודי) - בה אין חולק שעבד אותה עת - וזאת, לעניין חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 ו/או "אמצאת שירות", כמוגדר בחוק זה; וכן להצהיר, כי אלביט והתובע הינם צדדים לאמצאת השירות אליה הגיע התובע במסגרת עבודתו ואלביט חבה בחיוביה של אי די ודי.

התביעה הוגשה נוכח טענת התובע ,כי הוא היה היוזם והמתכנן באופן בלעדי ו/או עיקרי של תצורתו של כלי טיס בלתי מאוייש (להלן: כטב"מ), אשר נמכר על ידי אלביט ו/או חברות אחרות הקשורות אליה, באותה קבוצה והתובע אף היה - לטענתו - הממציא הבלעדי של כלי טיס ושיטה להנחתתו, בגינה נרשמו על ידי אלביט ועל שמה פטנטים בישראל ובארה"ב (להלן: האמצאה) [סע' 1 לתביעה].

התובע סבור, כי מגיעה לו תמורה בגין חלקו באמצאה ומאחר שלא קיבל תמורה כלשהי בגין האמצאה, פנה ביום 28.8.13 לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שהוקמה לפי פרק ו' לחוק הפטנטים, כאמור בסעיף 134 לחוק (להלן: הוועדה) [סע' 6 לתביעה].

במסגרת הדיון בוועדה טענה אלביט שהיא לא היתה מעסיקתו של התובע, לא בנפרד ולא במשותף עם אי די ודי, וביום 17.6.14 החליטה הוועדה - "כי בנוגע לקיום יחסי עובד-מעביד לצורך אמצאת שירות חלים מבחנים שונים", אך, "גם בהנחה שהשאלה המקדמית האמורה מצויה בסמכות שבגררא של ועדה זו", כלשון הועדה, "מן הראוי שהיא תתברר בפני הערכאה המוסמכת"; לכן, השעתה הועדה את ההליך שלפניה עד להכרעת "הערכאה המוסמכת", אף מבלי לנקוב במפורש בבית-הדין לעבודה (להלן: החלטת הוועדה) [נספח 1 לתביעה].

כבר בכתב התביעה ציין התובע, כי אי די ודי הינה חברה הנמצאת בפירוק מרצון ודומה, כי בשל כך, למעשה, הוא מפנה תביעותיו גם לאלביט; עם זאת - אין כל מחלוקת, כי החל מחודש אוגוסט 1999 היה התובע עובד של אי די ודי, כפי שנאמר, מפורשות, גם בהסכם עבודה אישי שנחתם בין התובע לבין אי די ודי, [סע' 10 לתביעה ונספח 5, שם], והתובע המשיך לעבוד בה עד התפטרותו מעבודתו באי די ודי, בשנת 2004 [סע' 19 לתביעה].

במסגרת כתב ההגנה, שהוגש בשם שתי הנתבעות, נטען, כי בתקופה הרלוונטית לאמצאה, התובע לא היה עובד של אלביט, אלא, של אי די ודי ושלה בלבד, והעובדה שאלביט הפכה, בחודש יולי 2003, לבעלת חלק ממניות אי די ודי [כנטען גם בסע' 13 לתביעה] - לא שינתה, כהוא זה, את זהות מעסיקתו של התובע והיותו עובד של אי די ודי בלבד. בנוסף - אלביט העלתה טענות מקדמיות, לסילוק התביעה על הסף - בשל התיישנות, שיהוי, ויתור, מניעות והשתק.