בפנינו תביעה של עובדי משרד החוץ, המועסקים בחוזים אישיים, לשכר עבודה שנוכה מהם בתקופת העיצומים והשביתה שננקטו במשרד, בטענה שעבדו כרגיל בתקופת העיצומים והיו מוכנים ומזומנים לעבודה בימי השביתה.
נביא להלן את העובדות שאינן שנויות במחלוקת, טענות הצדדים, נתאר את עיקר הדיון שהתקיים, ונפרט את הכרעת בית הדין.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים
התובענה הוגשה על ידי התובעים באמצעות "אחדות-ארגון עובדים החוזים במגזר הציבורי" מבית הסתדרות העובדים הלאומית.
התובעים כולם, עובדי משרד החוץ, אשר הועסקו בתקופה הרלוונטית במסגרת חוזים מיוחדים לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959.
ביום 3.3.13 הכריזה ההסתדרות הכללית (להלן: "ההסתדרות") וועד עובדי משרד החוץ על סכסוך עבודה. הצעדים הארגוניים, הרלוונטיים לתביעה, אשר ננקטו במסגרת סכסוך זה החלו בעיצומים והמשיכו לאחר מכן בשביתה כללית במשרד החוץ. עילות הסכסוך פורטו בהודעה בהתאם לסעיף 5א לחוק ישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.