לפניי התנגדות להתראת פשיטת רגל.
המשיב, בנק הפועלים בע"מ, הגיש בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל נגד המבקש, בגין חוב פסוק בסך של 144,795 ₪ שמקורו בפסק דין שניתן נגד המבקש ביום 12.10.2010. משנעתר בית המשפט לבקשה, הגיש המבקש התנגדות להתראה, ומכאן ההליך שלפניי.
המבקש טוען כי יש לבטל את ההתראה משום שהוא משלם מדי חודש בחודשו סך של 350 ₪ במסגרת איחוד תיקים בהוצל"פ. אין לו נכסים כלשהם ולכן אין טעם בהליכי הפש"ר נגדו. הוא אף נאלץ להעזר בתמיכה שבועית של מצרכי מזון והנושים האחרים מבינים את מצבו ומסתפקים בתשלום החודשי שהושת עליו.
מנגד, המשיב טוען כי קביעת החיוב בתשלומים אינה מפקיעה את זכותו לנקוט בהליכי פש"ר נגד המבקש, מה גם שהתשלום החודשי לא יאפשר פרעון החוב בעתיד הנראה לעין. לדידו, הליך הפש"ר נועד בדיוק למקרים כגון זה, שכן בסופו המבקש יוכל לזכות בהפטר, מה גם שבמסגרת הליך הפש"ר ימונה בעל תפקיד אשר יפקח על התאמת צו התשלומים ליכולתו של המבקש.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להדחות.
כפי שנפסק בבש"א 23215/01 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מנשה כהן (פורסם בנבו, 17.02.2002):
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.