פש"ר 36381-04-13 אברהם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות בנה הקטין, יליד 31.10.05, וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2.למשיב 1 (להלן- החייב) ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 12.6.13 והוא הוכרז כפושט רגל ביום 27.2.14. צו התשלומים שהושת עליו עומד על 500 ש"ח לחודש.

3.ביום 15.4.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת אשר אישר את הסכמות הצדדים לפיהן ישא החייב במזונות הקטין בשיעור של 1200 ש"ח לחודש. לטענת המבקשת מיום הכרזתו של החייב כפושט רגל הוא חדל לשאת במזונות הקטין, למעט חודשים 6-8/14 בהם שילם סך של 1000 ש"ח בחודש ו9/14 בו שילם 500 ש"ח לחודש.

המבקשת עותרת לקצוב לה את מזונות הקטין בשיעור של 1400 ש"ח לחודש. שכן במועד עריכת הסכם המזונות החייב לא עבד ונשען על הבטחת הכנסה בסך של 1500 ₪ בלבד ואילו כיום הוא עובד ומשתכר מעל 6000 ₪ לחודש, הוא נשוי בשנית ואין לו ילדים.

המבקשת, לטענתה, נישאה אף היא לאחר ומנישואיה אלו נולדו לה 3 ילדים נוספים, היא ובעלה נשענים על קיצבת נכות בשיעור של 5500 ₪ לחודש, קיצבת ילדים בשיעור של 560 ₪ לחודש וכן שכר מינימלי מעבודה מזדמנת של המבקשת במשק בית. המבקשת מתגוררת בדירת עמידר בתשלום חודשי של 100 ₪. לטענת המבקשת הוצאות הקטינה מגיעות לסך של כ – 2500 ש"ח לחודש.

4.לטענת החייב הוא היה בעבר מכור לאכוהול, לא עבד במשך שנים, הסתבך בפלילים ואף בחובות שונים. כיום הוא מנסה לשקם את חייו, עובד במקום קבוע ואף נישא לאחרונה. הוא משתכר כ – 5000 ₪ ואשתו משתכרת סך דומה, בני הזוג נדרשים לתשלום חודשי של 3300 ₪ בגין שכר דירה. החייב מבקש לקצוב לו סך מזונות מינימלי ולהפחית את התשלומים לקופת ההליך לסך של 100 ₪.

5. המנהל המיוחד מציין כי השתכרותו ההתחלתית של החייב עומדת על 5000 ₪ ואולם כיוון שהוא עובד כאיש מכירות הרי שלעיתים בשל העמלות היא מגיעה אף כדי 8000 ש"ח לחודש. מתוך שכך סבור המנהל המיוחד כי יש להעמיד את חיובו של החייב במזונות הקטין על 1200 ₪ לחודש.

6.סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011)).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ'  פלונית (2004) הובהר כי -

 "סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".