פש"ר 35047-10-15 סנדלר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.לפני בקשת המבקש – החייב, לקציבת מזונות שני ילדיהם הקטינים של המשיבה ושלו, האחד כבן 5 והשני כבן 6, וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל. 

2.לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 8.11.15.

3.ביום 2.1.13 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בו נדרש החייב לשלם סך של 3,200 ₪ למזונות ילדיו ( 1,350 ש"ח לכל קטין בתוספת הוצאות מדור בסך של 500 ₪ לחודש) וכן הוא חויב בהשתתפות במחצית הוצאות החינוך של הילדים, מחצית ההוצאות הרפואיות החריגות ומחצית מכל הוצאה הכרחית נדרשת.

4.לטענת החייב הוא עובד בחב' פוליטן ספורט ומשתכר סך של 7,500 ₪ לחודש בממוצע.

לטענתו הוא מתגורר עם אמו בדירה שכורה ומשלם דמי שכירות בסך של 3,900 ₪ לחודש וכן משתתף בהוצאות הבית.

כן משלם החייב לטענתו סך של כ- 250 ₪ בחודש, לתרופות בגין מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל.

לחייב בן נוסף מנישואיו הראשונים, בן 18. לטענת החייב הוא אינו משלם מזונות עבור בנו אך משתתף בהוצאותיו ככל יכולתו.

בנוסף נדרש החייב לשלם סך של 350 ₪ לחודש, לקופת הכינוס.

החייב הוסיף וטען כי הוא אדם חולני, אשר עבר כריתת כליה וסובל מסוכרת קשה, אשר מטופל בתרופות ונזקק לטיפולים באופן קבוע.

החייב הוסיף והבהיר כי אין לו כל קשר עם הקטינים.

החייב מבקש להעמיד את חיובו בתשלום מזונות ילדיו הקטינים על סך של 2,000 ₪ (1,000 ₪ לחודש לכל אחד מהקטינים).

5. המשיבה הגישה תגובתה במסגרתה הבהירה כי ממועד מתן פסק הדין ועד היום, לא שילם החייב אף לא שקל אחד בגין מזונות ילדיו.

המשיבה טענה, כי למיטב ידיעתה, דמי השכירות אותם משלם החייב בגין מגוריו עם אמו, עומדים על סך של 2,500 ₪ לחודש, ולא כפי שנטען בבקשה, וכי מגבלותיו הרפואיות אינן מונעות ממנו לעבוד. יצוין כי מתגובת המנהל המיוחד עלה, כי החייב אישר בחקירתו, כי דמי השכירות בהם הוא משתתף הינם בסך של 1,950 ₪ לחודש.

כן הוסיפה המשיבה וטענה כי למיטב ידיעתה החייב עובד בעבודה נוספת בשעות אחר הצהריים, ומשתכר סכומים נוספים מאלה המדווחים על ידו. טענה זו לא נתמכה בראיות כלשהן.

לטענת המשיבה היא עובדת ומשתכרת סך של 2,600 ₪ לחודש, ובנוסף מקבלת מהביטוח הלאומי השלמת הכנסה בסך של 1,200 ₪ לחודש.

המשיבה מתגוררת עם ילדיה בדירת 2.5 חדרים בפ"ת, ומשלמת דמי שכירות בסך של 2,800 ₪ לחודש. בנוסף נושאת המשיבה בהוצאות בגין חשמל, מים וארנונה, בסך של כ- 700 ₪ לחודש וכן נושאת בתשלום לצהרונים בסך של 2,200 ₪ לחודש ובתשלומי חובה לבית הספר, בסך של כ- 200 ₪ לחודש. בנוסף עליה לשאת בהוצאות נוספות.

המשיבה מבהירה כי הוא וילדיה חיים מן היד לפה וכי אין לה אפילו כספים המספיקים לכלכלה נאותה לילדים.

המשיבה מבקשת לקצוב את דמי המזונות של הקטינים בסך של 3,200 ₪ לחודש לפחות.