פש"ר 18632-03-14 בינסין ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפניי בקשת החייב להורות למשיב מס' 4, בנק אוצר החייל בע"מ (להלן: "הבנק") ולמעסיקת החייב, המשיבה מס' 3, עיריית בת ים (להלן: "העירייה") לחדול מניכוי ממשכורתו את החזר ההלוואה שנלקחה על ידו מהבנק (בסך 76,000 ₪, לפירעון במשך 96 חודשים) ביום 10.5.12 עובר למתן צו הכינוס שניתן לו ביום 24.3.14.

עוד מבקש החייב להורות לבנק להשיב את הכספים שנגבו עד כה החל מיום מתן צו הכינוס, זאת מאחר והחוב כלפי הבנק הוא חוב בר תביעה שנוצר לפני מתן צו הכינוס ולכן לכאורה על הבנק לפעול לגבייתו באמצעות תביעת חוב בלבד.

בטרם הגיש החייב את הבקשה דנן, פנה לבנק (ראו פניית החייב ותשובת הבנק מיום 5.6.14 – נספח 1 לבקשה) והבנק סרב לבקשתו מנימוקיו. כעת, טוען החייב בפני בית המשפט כי לא נחתמה כל המחאת זכות, כי המסמכים שנחתמו אינם כוללים הוראה או הסכמה לכך שהחזר ההלוואה יועבר לבנק באמצעות ניכוי ממשכורתו של החייב וכי ההוראה הבלתי חוזרת לניכוי משכורת הועברה לסניף הבנק בו ניתנה ההלוואה ולא לעירייה ולכן חסרת תוקף. בנוסף, טוען החייב כי ההוראה כלל אינה חתומה על ידו ולא הוסבר לו עניין המחאת הזכות והמשמעויות הנובעות ממנה ולכן זו מבוטלת.

המנהל המיוחד נדרש להגיש תגובתו, ובה הצטרף לעמדת החייב וטען כי לא מצא מקור חוקי לניכוי החזרי ההלוואה משכרו של החייב וכפועל יוצא מכך, נוצרת העדפת נושים אסורה. במקביל, ביקש המנהל המיוחד כי אם יתבטל ניכוי ההלוואה ממשכורתו, יש מקום להגדיל את סכום המזונות ל- 1000 ₪ (במקום 650 ₪ כיום) ולהגדיל את צו התשלומים החודשי לסך של 500 ₪ (במקום 350 ₪ כיום).

הבקשה הועברה לתגובת הבנק והעירייה וביום 28.10.14 הורה בית המשפט (כב' השופטת לושי-עבודי) על עיכוב הניכוי ממשכורתו של החייב והעברת הסכום המנוכה לקופת הכינוס עד לקבלת תגובת הבנק והעירייה.

הבנק בתגובתו טוען כי ההלוואה נלקחה במסגרת הסדר בין העירייה לבנק לצורך מתן הלוואות לעובדים, בתנאי ובכפוף להמחאת זכויותיו של החייב כלפי העירייה כך שתשלומיה השוטפים של ההלוואה ישולמו באמצעות ניכויים ישירים ממשכורתו של החייב. עוד מוסיף הבנק, כי החייב מסתיר את העובדה כי עובר למתן ההלוואה הוא זה שביקש ממעבידו הפניה אל הבנק לשם מתן ההלוואה בתנאים כאמור.