פש"ר 18146-05-13 בצר נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

לפניי בקשה מטעם צדדי ג' (המבקשים - הורי החייב) לביטול עיקול שהוטל על רכב שבבעלותם, מסוג שברולט אופטרה מ.ר.XX(ולהלן: הרכב), במסגרת תיק הוצל"פ 02-1335-00-1 בגין חוב של החייב.

על פי האמור בבקשה, הרכב הינו בבעלותם הבלעדית ובשימושם של המבקשים ונרכש מכספם במימון של חברת כ.א.ל (למימון) בע"מ, אליה הוא אף משועבד בגין הלוואה המשולמת מחשבונם של המבקשים. הרכב משמש מאז ומתמיד את המבקשים לשם נסיעה לטיפולים רפואיים הדרושים למבקשת שהינה מוגבלת וסיעודית. למבקשים קיים תו נכה על הרכב, המוכר על ידי משרד התחבורה.

העיקול על הרכב הוטל ביום 23.7.2012, עת הובא החייב ללשכת ההוצל"פ במסגרת צו הבאה ברכב המבקשים.

על פי האמור בבקשה, העיקול הוטל על הרכב מכוח מנהג בעלים והותרתו כך מונעת מהמבקשים למכור את הרכב ולהחליפו באחר.

המבקשים טוענים כי לא ידעו על הטלת העיקול ברישום, שכן לא היו צד לאותו הליך.

עוד הם טוענים, כי גם אם החייב נהג ברכבם, אזי עשה כן אך מכוח היותו בנם. ככזה נהג ברכב פעמים בודדות בלבד, וזאת רק לשם עריכת קניות עבור המבקשים ו/או ביצוע סידורים אחרים עבורם, ואין כל סיבה וצידוק לפגוע בקניינם.

נטען כי משמדובר בחובות של החייב כלפי נושיו אשר למבקשים אין כל קשר אליהם, לא קיימת זכות או סמכות להטיל עיקול על הרכב, וההחלטה להטיל עיקול לא עומדת במבחני המידתיות והסבירות.

לבקשה צירפו המבקשים את בקשת המבקש שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל להורות על ביטול העיקול ברישום מיום 23.7.12, החלטת רשמת ההוצל"פ לקבלת תגובת ב"כ הזוכה ותגובה הזוכה (השתתפויות בנכסי ישראל בע"מ) המתנגד לבקשה, מפנה לקיומם של הליכי פש"ר בעניינו של החייב ולכך שחלפו קרוב לשנתיים מאז הטלת העיקול ועד להגשת בקשת המבקש (שם). עוד צורף רישיון הרכב להעיד על הבעלות בו ותג חנייה לנכה עבור המבקשת.

בתגובתו לבקשה, הפנה הנאמן לבקשה הזהה שהוגשה ללשכת ההוצל"פ ונדחתה. רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי חזקה על אדם העושה שימוש ברכב, כי הרכב הוא בבעלותו. חרף חלוף הזמן מאז הטלת העיקול, לא נקטו המבקשים בכל פעולה לצורך שינוי הגזירה, לא הגישו ערעור ולא יזמו כל הליך אחר ויש בכך להעיד על כך שהרכב אכן בבעלותו של החייב.

ב"כ הנושה (הזוכה בתיק ההוצל"פ) הגיש אף הוא תגובה, במסגרתה התנגד לבקשה והפנה לפרוטוקול הדיון בפני רשמת ההוצאה לפועל, אשר הורתה על הטלת העיקול ברישום מכוח מנהג בעלים שעשה בו החייב. עוד מציין הנושה, כי אין המדובר ברכב נכה כנטען. הרכב רשום על שם המבקש כאשר מתו הנכה שצורף עולה כי הזכאית לרכב נכה הינה המבקשת. על גבי התעודה לא צוין מספר רכב ספציפי, כך שלא הוכח כל קשר בין הזכאות לתו נכה לבין הרכב נושא הבקשה.

עוד מפנה הנושה לחלוף הזמן – כמעט 4 שנים מאז הטלת העיקול ועד הגשת הבקשה לביטולו, כאשר בקשה דומה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל נדחתה נוכח קיומם של הליכי פש"ר לחייב.