עו"ד דורון ערוסי (נאמן) נ' פ.ג. ואח'

1.בפניי בקשה מטעם הנאמן להורות על מאסרו של החייב, בין מכח סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") ובין על פי פקודת ביזיון בית המשפט וזאת ככל שהחייב לא יפרע את חוב הפיגורים שצבר ולא ימציא לנאמן את מלוא הדו"חות החסרים בצירוף אסמכתאות מלאות לאותם דו"חות.

2.על פי האמור בבקשה ביום 10.10.16 הורה בית המשפט על הגדלת צו החיוב בתשלומים שהושת על פושט הרגל לסך של 3,500 ₪, החל מיום 1.11.16. עד למועד מתן החלטה זו החיוב החודשי שהושת על החייב עמד על סך 500 ₪.

בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בדבר הגדלת התשלום החודשי שהגיש החייב, נדחתה בהחלטה מיום 8.12.16

3.מאחר וצו הכינוס ניתן ביום 1.9.15, היה על החייב לפרוע עד אפריל 2017, 14 חיובים חודשים על סך 500 ₪, כל אחד וכן 6 חיובים חודשים על סך 3,500 ₪ ובסך הכל 28,000 ₪.

בפועל, למועד הגשת הבקשה הפקיד החייב 15 תשלומים חודשיים על סך 500 ₪ כל אחד (7,500 ₪) כך שנוצר חוב פיגורים בסך 20,500 ₪.

גם הדו"חות הדו חודשיים לא הוגשו כנדרש, הדו"ח האחרון הוגש על ידי החייב לחודשים 9-10 בשנת 2016.

4.הנאמן פנה בבקשה מקדימה לבית המשפט ובה עתר להתרות בחייב כי ככל שלא יפרע את חוב הפיגורים שצבר וככל שלא ישלם את החיובים החודשיים השוטפים, יינקטו נגדו הליכים על פי פקודת ביזיון בית המשפט (בקשה 22 שהוגשה ביום 5.1.17).

5.הבקשה נדונה בדיון שהתקיים ביום 16.1.17 לאחר שהחייב הגיש תגובתו ובה טען כי אין באפשרותו לעמוד בתשלום חודשי על סך 3,500 ₪, כי החייב הגיש ערעור על ההחלטה בדבר הגדלת התשלומים במסגרת בר"ע 9280/16 לבית המשפט העליון, החייב אינו מצליח למצוא מימון לערבון שנקבע ע"ס 1,500 ₪ ולאגרה שהופחתה על סך 200 ₪ (בבית המשפט העליון) וכן העלה טענות כנגד ההחלטה בדבר הגדלת התשלומים החודשיים.

עוד טען החייב כי כשם שאין לאסור חייבים בהוצאה לפועל, כך אין לאסור חייב שאינו עומד בתשלום החודשי שהושת עליו בהליכי פשיטת רגל, הליכים זהים; יש לעשות הבחנה בין הליך פשיטת רגל לבקשת חייב לבין הליך כאמור לבקשת נושה; כשמדובר בהליך לבקשת נושה (כבענייננו), אין כל אפשרות לאכוף על החייב את התשלום החודשי והסנקציה היחידה שניתן לנקוט בה, הינה שלילת הזכות לקבלת הפטר, במקרה בו אי העמידה בתשלום נעשית בחוסר תום לב; מאסר החייב בגין אי תשלום הינה הליך דרקוני הפוגע בזכות יסוד של החייב לכבוד;

אין המדובר בחייב שמתעלם מהתראות בית המשפט ולראיה עמד בתשלום החודשי (טרם הגדלתו), הגיש דו"חות, התייצב לכל החקירות ע"י הנאמן, אך לאחרונה חשף החייב תכנית של הנאמן לגביית שכ"ט שערורייתי בתיק זה והנאמן החליט להתעלל בו ובמשפחתו.

6.ביום 18.1.17 ניתנה החלטה מנומקת (במסגרת בקשה 22) בה ניתנה הוראה לחייב לשלם את חוב הפיגורים תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה ולשלם באופן שוטף את התשלומים החודשיים. עוד נקבע כי ככל שלא יעשה כן, יהיה רשאי הנאמן לעתור לנקיטת צעדי אכיפה כנגד החייב.

7.ביום 23.2.17 נדחתה על ידי בית המשפט העליון בקשת רשות הערעור שהגיש החייב על ההחלטה מיום 10.10.16 המורה על הגדלת התשלום החודשי, ונקבע כי מדובר בהחלטה שקולה ומאזנת כראוי בין צרכי החייב לאינטרס הנושים.

8.ביום 20.4.17 הוגשה הבקשה שבפניי ובתגובת החייב צוין כי אין באפשרותו לפרוע סכום של 28,000 ₪ ואינו יכול לעמוד בצו התשלומים שנקבע. כמו כן שב והעלה טענות כנגד קביעת התשלום החודשי בסך 3,500 ₪, טענות שהועלו ונדחו על ידי וכן נדחו, כאמור, ע"י בית המשפט העליון. החייב טען כי בית המשפט העליון לא דן בטענות שהעלה, ולכן יש לדון בהן עתה. לטענתו, הוא מובטל מעבודה, סובל מבעיות רפואיות, מתנייד בעזרת מקל הליכה ומצוי בהליך הכרה בנכותו בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

החייב הודה שאינו עומד בצו התשלומים, לרבות בצו הקודם בסכום של 500 ₪ מאחר ופוטר מעבודתו ואינו מסוגל לעמוד בו. החייב הודה שלא הגיש דו"חות ולדבריו, אלה יוגשו תוך מספר ימים (התגובה הוגשה ביום 30.4.17). בתצהיר שצורף לתגובתו הצהיר כי הוא מובטל מזה כחצי שנה, לאחר שבחודש אוקטובר 2016 פוטר מעבודתו בחברת פרוגרס דאם בע"מ וכי לפי חוו"ד רפואית יש לו 80% נכות. החייב צירף מסמכים רפואיים שאין בהם קביעה כי הוכר כנכה בשיעור של 80% או כי אינו מסוגל לעבוד כלל. כמו כן צירף הזמנה לוועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי ליום 26.4.17. לא ברור אם התקיים דיון בוועדה ומהן קביעותיה.

9.בתשובת הנאמן פורטו ההזדמנויות הרבות שניתנו לחייב לתקן את מחדליו, אותן החייב לא ניצל.

10.גם בתגובת ב"כ הכנ"ר הושם הדגש על ההתראות החוזרות ונישנות שניתנו לחייב להסיר פיגוריו.