פש"ר 15702-08-12 חכרוש נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה ואח'

לפני ערעור של חייבת על החלטת הנאמנה שבדקה והכריעה בתביעות החוב שהוגשו נגד החייבת. ההשגה/ערעור הינו גורף ומתייחס לכל תביעות החוב.

נימוקי הבקשה :

החייבת איננה חייבת דבר לשום נושה. היא לא חתמה על השיקים שנמסרו לנושים, החתימה אינה חתימתה והיא לא קיבלה תמורה כלשהי עבור שיקים אלה. החייבת פנתה למומחה – גרפולוג, אשר בדק את השיקים נשוא תביעות החוב ומצא שהחתימה על השיקים, המתיימרת להיות חתימת החייבת, הינה מזויפת.

בתצהיר התמיכה לבקשה למתן צו כינוס הצהירה החייבת כי, לבקשת בנה המנוח, שנפטר בנסיבות טראגיות בשנת 2012, היא התלוותה אליו לסניף הבנק וחתמה, לבקשתו, על מס' מסמכים. בנה ניהל עסק של חומרי בניין. רק בדיעבד התברר לה כי בנה החתים אותה על הזמנת פנקסי שיקים בהם עשה שימוש לצרכיו העסקיים – וחתם בשמה על כ – 800 שיקים. החייבת נתלוותה אל בנה בשנית לסניף הבנק, בשנת 2011 ושם נטל בנה בשמה שתי הלוואת על סך 30,000 ₪ ו – 50,000 ₪. החייבת טוענת כי סברה לתומה כי היא חותמת כדי לאשר לבנה להוציא עבורה את סכומי הקצבה החודשית. רק בדיעבד התברר לה כי הוא ניהל את עסקו דרך חשבון הבנק שלה, לשם גם הפקיד כספים ומזומנים לכיסוי ההמחאות שהוציא ולתשלום ההלוואות שנטל בשמה. לטענתה, בעקבות הסתבכותו הכלכלית, שלח בנה יד בנפשו בשנת 2012.

בין לבין הגישה החייבת בקשה למתן צו ירושה לעיזבון בעלה המנוח וניתן לה, לבקשתה, צו ירושה ביום 14/6/12. לאחר מכן, בשנת 2013 הגישה החייבת בקשה לתיקון צו הירושה ובה ביקשה להסתלק מזכויותיה בעיזבון המנוח פהים חכרוש, לטובת בתה.

הכנ"ר מציין בחוות הדעת כי מסירת שיקים לשימושו של אחר, מתן הרשאה לניהול חשבון ומתן הרשאה לנטילת הלוואות אינם מסירים את האחריות מהחייבת, נותנת ההרשאה.

החייבת הצהירה על 27 נושים וחובות מצהרים בסך 1,351,900 ₪. הנאמנה שמונתה לתפקידה עפ"י החלטה מיום 16/2/15 הגישה הודעה ביום 18/5/15 לפיה בדקה את תביעות החוב שהוגשו על סך 360,000 ואישרה סך של 165,745 (בדיקתה של תביעת החוב של הנושה בנק ערבי ישראלי טרם הושלמה). בהודעה ישנה התייחסות גם לנכס מקרקעין של החייבת.

לאחר שבחנתי את טענות החייבת בהשגה/ערעור, אני סבור שדינן להידחות.

הנסיבות מצביעות על כך שהחייבת נתנה לבנה הרשאה לפעול בחשבונה ואכן בנה המנוח פעל בחשבון במשך תקופה לא קצרה. החייבת נטלה עבורו שתי הלוואות ואפשרה לו לקבל לידיו פנקסי שיקים, במהלך פעילותו הכלכלית בח-ן החייבת הוציא בנה כ- 800 שיקים.

החייבת לא טענה דבר מהטענות המועלות על ידה כעת, בעת שבנה ניהל את העסק דרך חשבונה והוציא מאות שיקים מחשבונה. חשבון שהיא היתה אמורה לדעת כיצד הוא מתנהל, שכן היא קיבלה את הקצבה החודשית דרך אותו חשבון.

העלאת הטענות כלפי בנה, לאחר שנפטר, מעמידה את הנושים במצב בלתי אפשרי וגורמת להם נזק ראייתי שמאיין את יכולתם לטעון טענות נגד טענתה זו.