פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1381-09
19/05/2016
|
בפני השופט סגן הנשיאה:
איתן אורנשטיין
|
| - נגד - |
החייבת - המבקשת:
רחל סופר
עו"ד
|
המשיב:
כונס הנכסים הרשמי
|
| החלטה |
עו"ד ברוך חכים מונה לתפקיד מנהל מיוחד (להלן: "המנהל המיוחד") לבדיקת תביעת החוב שהגיש עו"ד יהונתן צברי (להלן: "הנושה") במסגרת הליך פשיטת הרגל של רחל סופר (להלן: "החייבת").
הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב ניתנה ביום 23.02.16 ולפיה אושרה תביעת החוב בסך של 850,469.30 ₪ מכלל תביעת החוב שהוגשה בסך של 3,899,296,336,531 ₪ (להלן: "ההכרעה בתביעת החוב").
הנושה הגיש ערעור לבית המשפט על תביעת החוב עש"א 16600-04-16 שטרם נדון.
החייבת הגישה בקשה לביטול הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב שבמסגרתה היא מעלה שלל טענות וסברתי שאין מקום לבקשה שכן על החייבת להגיש ערעור על ההחלטה וכאמור בהחלטתי מיום 15.05.16. החייבת מפנה לפסק דין של כב' השופט ברנר בפש"ר (ת"א) 1184/09 פנקס גרשון ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 14.09.11) (להלן: "עניין גרשון"). בעניין גרשון קבע בית המשפט שאין מקום להגשת ערעור על ידי חייב המשיג על הכרעת נאמן בתביעת חוב, שכן הדרך היא בקשה לביטולה לפי סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
לאחר שעיינתי בבקשת החייבת ובפסק הדין בעניין גרשון, סבורני שהדרך שעל חייב המשיג על הכרעת נאמן בפשיטת רגל הינה באמצעות ערעור על ההכרעה, כמות שנעשה בערעור נושה על הכרעה בתביעת החוב, ולא על ידי בקשה לביטול ההכרעה ואבהיר;
תקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה – 1985 (להלן: "תקנות פשיטת הרגל") מפרטות בסימן ה' את הליך הערעור שמגיש נושה על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב, ואפנה במיוחד לתקנה 96 לתקנות פשיטת הרגל. התקנה קובעת בין היתר מועדים להגשת הערעור , לתגובות לערעור, מהם המסמכים שיש להגיש, הסמכות של בית המשפט בהכרעתו בערעור ועוד. אין תקנות שמסדירות את אופן בירור ההשגה של חייב על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב של הנושה, שמקור הסמכות לכך הינו בסעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל. סבורני שיש לאמץ את הדרך שנקבעה לבירור הערעור על תביעת החוב על ידי נושה גם בהשגה שמגיש החייב על ההכרעה בתביעת החוב. זו דרך המלך הראויה לבירור השגה על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב של נושה. כך תושג הלימה באופן בירור ההשגות על הכרעת בעל התפקיד, הן על ידי הנושה והן על ידי החייב; זאת ועוד, הדבר יאפשר גם בירור סדור ומובנה של הערעור; הצדדים ובית המשפט יהיו מודעים מראש למועדי הגשת הערעור, להגשת התגובות ולאופן ניהול הערעור.
תימוכין למסקנתי האמורה הוא בכך שאם לא נעשה כן, נימצא בחוסר באשר לאופן בירור ההשגה של חייב על ההכרעה בתביעת החוב, בהיעדר מועדים סדורים, סמכות בית המשפט ועוד.
משכך, וככל שהחייבת מעוניינת בביטול הכרעת הנאמן בתביעת החוב, שומה עליה להגיש ערעור וזאת עליה לעשות לא יאוחר מיום 06.06.16, שכן אחרת יראו אותה כמי שוויתרה על זכות הערעור.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותסגור את הבקשה.