פש"ר 13062-07-13 סאמט ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

1.בפני בקשה לביטול ההליך לאלתר, שהוגשה על ידי המנהל המיוחד. המשיב 2, הכנ"ר, מצטרף לבקשה. המשיב 2, החייב, מתנגד לה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה, במסמכים שצורפו לבקשה וכן במסמכים המצויים בתיק, מורה על ביטול צו הכינוס לאלתר. צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל ביום 30/7/16 (ככל שנובע הוא מתיק הפש"ר). להלן טעמיי לביטול, שבכל אחד מהם, לא כל שכן משקלם המצטבר, יש כדי לבסס החלטתי זו.

2.צו הכינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 13/10/13. את בקשתו למתן צו כינוס תמך החייב בתצהיר הסתבכות, ראו תצהיר מיום 24/12/12 (להלן: "תצהיר ההסתבכות"). מדובר בתצהיר קצר, המקפל בחובו 10 סעיפים. במסגרת תצהיר ההסתבכות תולה החייב את נסיבות ההסתבכות בכך שעסק קייטרינג בו היה שותף נקלע לקשיים; כי לא נמשכו כספים מחברת ביטוח אשר היו אמורים לשלם כתשלום חובות לנושים; כי החובות תפחו וההכנסות קטנו. החייב טען כי מצבו הרפואי בכי רע ואין לו כל רכוש. רשימת הנושים כוללת 9 נושים בסכום של כמה מאות אלפי שקלים. על סמך הצהרותיו, ניתן לחייב צו כינוס והוא חויב בתשלום של 500 ₪ לחודש.

3.למרות שהחייב לא דיווח על חוב כלפי מס הכנסה, אזי הוגשה תביעת חוב לתיק הפש"ר על ידי מס הכנסה בסכום העולה על 2 מיליון ₪. תביעת החוב של מס הכנסה מתייחסת לשנים 2002-2008.

4.לימים, ולאחר מתן צו הכינוס, התברר כי כבר בשנת 2006 הורשע החייב בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים. לאחר הרשעה זו התפוצצה פרשייה נוספת, וביום 6/9/15 נגזר דינו של החייב, לאחר שהודה במסגרת עסקת טיעון במספר סעיפי אישום, וביניהם גניבה בידי מורשה מאחד עשר לקוחות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזוייפים, כשהסכום הכולל שהפיק החייב ממעשי הגניבה עומד על כ – 4 מיליון ₪. אישום נוסף מתייחס להשמטת הכנסות. כל העבירות הללו בוצעו עת שימש החייב כיועץ מס. בית המשפט גזר על החייב 55 חודשי מאסר ופיצוי למתלוננים. אין מחלוקת כי החייב החל בריצוי עונשו אך נותרה לו יתרה בלתי מבוטל לריצוי. גזר הדין החמור יש לומר הובא לעיוני, ומוסבר בו, בין היתר, כי מדובר בדפוס התנהגות חוזר ונשנה מטעם החייב.

5.הן המנהל המיוחד והן הכנ"ר סוברים כי די בעובדה כי החייב נמצא במאסר ממושך כדי להצדיק את ביטול צו הכינוס, ואין לי אלא להסכים לכך. בעניין זה אני מפנה לתגובת הכנ"ר, ראו סעיפים 1-7 לתגובה. שהות כה ממושכת אינה מאפשרת ניהול תקין של ההליך; מיצוי חקירות; הגעה לדיונים, ראו בעניין זה תיק פש"ר (מחוזי מרכז) 30062-11-11 ביטון (אסיר) נ' כונס הנכסים רשמי ת"א (20/6/13). החייב מצידו אמנם מצביע על מקרים בהם התנהל הליך פש"ר כנגד חייב-אסיר, ואף טוען כי הוא עומד בצו התשלומים. אולם כידוע, עמידה בצו התשלומים (ובאופן מגומגם במקרה הנדון) אינה חזות הכל. יש לתת את הדעת למשך זמן המאסר, ולשיטתי גם אופי העבירות והיקפן משליך על שיקולי בית המשפט. במקרה הנדון מדובר בעבירות פליליות בעלות גוון כלכלי; אם הורשע החייב בגניבת 4 מיליון ₪, יש לאתר את כסף; יש לבצע חקירות בעניין. ניהול הליך פש"ר יהיה ריק מתוכן במקרה הנדון.

6.בנוסף, הגעתי לכלל מסקנה שהתנהלות החייב נגועה בחוסר תום לב, הן בכניסתו להליך והן בהתנהלותו בהליך. תצהיר ההסתבכות של החייב מציג תמונה תמימה ורחוקה כמזרח ממערב מהעובדות לאשורן. החייב לא הזכיר כלל את ההרשעה הקודמת; החייב בחר להסתיר את קיומו של ההליך הפלילי, שהיה בעיצומו עת הוגשה בקשת הכינוס, ותלה זאת בייעוץ משפטי שקיבל. איני מקבלת טענותיו אלו של החייב, והיה הכרח לציין את קיומו של ההליך הפלילי בבקשה למתן צו כינוס. זאת ועוד, החייב כלל לא כלל בטופס 5 את החוב למס הכנסה, חוב אדיר המשנה את התמונה מקצה לקצה. בעניין חוסר תום לב בכניסה להליך ובהתנהלות בו, ראו ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (1/2/2011( [פורסם במאגרים].

7.ואם צריך דבר מה נוסף, אזי בתגובתו מודה החייב כי החוב למס הכנסה נוגע להרשעה הפלילית. אמנם מכחיש הוא חוב זה; אמנם טוען הוא כי יתר החובות אינם קשורים להליך. עם זאת, כשהחוב העיקרי קשור להרשעות הפליליות, אזי לפי סעיף 69 (א) (2) לפקודת פשיטת הרגל – התש"מ – 1980 הוא אינו בר הפטר וספק אם וככל שהיה מדווח, היה ניתן צו כינוס במקרה זה. אמנם ערה אני לע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן (11/1/15) [פורסם במאגרים], אולם באותו מקרה החוב ה"נגוע" היווה רק 5.5% מכלל החובות (ראו סעיף 21 לפסק הדין), ובמקרה שלפנינו מדובר בעיקר החוב.

8.כמו כן, כנגד החייב נפסקו פיצויים גבוהים למתלוננים, לא ברור כלל כיצד התשלום יעלה בקנה אחד עם חיוביו בתיק הפש"ר.