פר"ק 8845-03-13 אופיצי בע"מ נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפסק דין מיום 1.10.13 אושר הסדר נושים של החברה, והמבקש ("הנאמן") התמנה להיות הנאמן בהסדר נושים לאחר שקודם לכן הוא מילא תפקיד של נאמן בהקפאת הליכים, על פי החלטה שניתנה ביום 5.3.13.

ביום 20.10.14 הגישו הנאמן ושירותי בריאות כללית ("המשיבה") בקשה למתן הוראות (בקשה מס' 65), שעניינה אישור הסכם שהושג ביניהם בנוגע לסיום פרויקט בית החולים "בית רבקה" ( בהתאמה, "ההסכם" ו-"הפרויקט"). הפרויקט הוא אחד מאלה שהחברה התקשרה בהסכמים לביצועם, והוא נמנה עם הפרויקטים שנועדו להמשיך ולהתבצע בתקופת הקפאת ההליכים, כאמור בסעיף 19 להצעת הסדר הנושים שאישורו התבקש בגדר בקשה מס' 25. בהסכם (נספח א' לתשובת המשיבה) נקבע שהמשיבה תשלם לנאמן סכום של 1,049,500 ₪ (כולל מע"מ) כמקדמה על חשבון החשבון הסופי בגין הפרויקט. סכום זה יצטרף לסכום שכבר שולם לנאמן בסך 1,750,000 ₪ על חשבון החשבון הסופי ("הסכום הכולל"). נקבע גם שככל שהסכום הכולל יהיה גבוה מסכום החשבון הסופי שתאשר המשיבה, יוחזר למשיבה ההפרש באמצעות חילוט הסכום המתאים מתוך הערבות הבנקאית שמספרה 1-733-0670-00-6223-0000043 ("הערבות הבנקאית") שבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ("הבנק") הוציא לבקשת החברה בקשר עם ביצוע הפרויקט. עוד הוסכם שהערבות הבנקאית תבטיח את תשלום מלוא יתרת חוב החברה לקבלני משנה, בכל סכום שיהא מעבר לסכום החשבון הסופי.

לא מיותר לציין עוד שתי הערות חשובות הנוגעות להתקשרות שבין הנאמן למשיבה. האחת, שנקבע בהסכם שבאין הסכמה בין הצדדים בנוגע לסכום החשבון הסופי, תהיה המשיבה רשאית לחלט את הערבות הבנקאית. ההערה האחרת נוגעת לנאמר בסעיף 8 של אותה בקשה למתן הוראות (מס' 65), היינו שההסכם בין הנאמן למשיבה מסדיר את תשלום החשבון הסופי, את התשלומים לקבלני המשנה וכן את אופן החילוט של הערבות הבנקאית ומטרתו, ככל שיהיה צורך בכך.

בבקשה הנוכחית (מס' 81) עתר הנאמן לעכב את חילוט הערבות הבנקאית, ועיקר טענתו היא שביצוע הפרויקט הסתיים והוגש למשיבה חשבון סופי. בין הנאמן לבין המשיבה נתגלעו חילוקי דעות, והמשיבה טוענת כי בדיקת החשבון הסופי העלתה שהחברה והנאמן קיבלו בקשר עם הפרויקט תשלום ביתר, והמשיבה מתכוונת לחלט את הערבות על מנת להשיב אותו. נטען גם כי המשיבה חייבת לחברה סכומים נוספים בגין פרויקטים אחרים שאינם קשורים לפרויקט, והערבות הבנקאית אינה רלוונטית לגביהם, עוד נטען כי חילוט הערבות הבנקאית עלול לגרום לכך שקבלני משנה שהועסקו בפרויקט לא יקבלו את המגיע להם, והדבר יביא ל"שלל תביעות", כלשון הנאמן.

בתשובתה טענה המשיבה, בין השאר, שחילוט הערבות הבנקאית תואם את הוראות ההסכם בינה לבין הנאמן. בקשר לכך טוענת המשיבה כי הסכמתה לשלם לנאמן את המקדמה בסך 1,049,500 ₪ היא פרי מצג של הנאמן, שלפיו סכום החשבון הסופי שיאושר יעלה על הסכום הכולל. אולם עתה, כשמסתבר שלא כך הם פני הדברים, יש לאפשר לה לחלט את הערבות הבנקאית בתוקף הוראה מפורשת בהסכם המתירה לה לעשות כן. סמוך להגשת הבקשה הנוכחית למתן הוראות, החלטתי – על דרך של צו ארעי – על עיכוב חילוטה של הערבות הבנקאית, והוריתי על הגשת תשובה וקיום דיון במעמד הצדדים. המשיבה הגישה תשובה, והדיון התקיים ביום 28.4.15. סמוך לפני מועד הדיון עתר מר ע' אגוזי ("אגוזי"), שהיה בעל השליטה בחברה, לאפשר לו להצטרף כצד לבקשה, וקודם שניתנה החלטה בבקשתו הוא הגיש תשובה לבקשה הנוכחית ואף השתתף בדיון שהתקיים. בתשובתו של אגוזי הוא טען שעוד קודם למתן צו הקפאת ההליכים השלימה החברה את שלב א' של הפרויקט, ובתקופת הקפאת ההליכים הושלם הפרויקט בכללותו, ובנסיבות אלה – ועל פי תנאי ההתקשרות המקורית שבין החברה לבין המשיבה – הערבות הבנקאית הייתה צריכה להשתחרר כדי מחצית סכומה, שכן כל שנותר הוא החיוב למסור למשיבה ערבויות טיב. אגוזי טען גם שעל רקע המחלוקות שבין הנאמן למשיבה אין מקום לאפשר את חילוט הערבות, ובנוסף הוא טען שאין מקום לאפשר את חילוט הערבות לטובת תשלומים לקבלני משנה, כפי שטען הנאמן. לדעתו, שבהיבט זה נתמכה גם בטענות הנאמן, יש למנות מומחה שיכריע במחלוקות בין הצדדים (ובכללן במחלוקות עם קבלני המשנה), ועד אז יש לעכב את חילוט הערבות הבנקאית. עוד טען אגוזי שבנסיבות העניין מתקיים חריג "הנסיבות המיוחדות", שעל פי הפסיקה מאפשר למנוע את חילוט הערבות.

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת טענותיהם בדיון שהתקיים ביום 28.4.15 אני מחליט לדחות את הבקשה, ובתוך כך אני מבטל את הצו הארעי שניתן ביום 3.4.15.