פר"ק 7793-12-13 יונה ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

1.בקשת הבנק לסילוק על הסף של בקשה למתן הוראות ולחלופין מחיקת חלקים ממנה. הבקשה למתן הוראות הוגשה מטעם המנהל המיוחד, בקשר לחברת חפציבה דיור והשקעות בע"מ (להלן: "חפציבה דיור" ו/או "החברה"), במסגרת הליכי פירוק החברות מקבוצת חפציבה.

2.עניינה של הבקשה למתן הוראות בהשבת סך של 50 מיליון ש"ח שנטל בנק לאומי ביום 1.7.07, כחודש עובר לקריסת חפציבה דיור, מחשבון פיקדון שהתנהל על שם החברה בבנק (להלן: "הבקשה למתן הוראות"). נטען להעדפת נושים פסולה והועלו טענות לעניין תוקף השעבוד.

3.הרקע לדברים, על קצה המזלג, נעוץ ב"הסכם לפתיחת חשבון פיקדון" שנחתם ביום 28.12.06 בין הבנק (סניף שמריהו) לבועז יונה. לפיו, הבנק העמיד לבועז יונה הלוואה בחשבון העו"ש המתנהל על שמו בסניף כפר שמריהו בסך של 50 מיליון ש"ח ובמקביל הפקידה חברת חפציבה דיור סך של 50 מיליון ש"ח בחשבון הפיקדון המתנהל על שמה בסניף כפר שמריהו, וזה שועבד לבנק להבטחת סילוק ההלוואה. חפציבה דיור ערבה לסילוק ההלוואה. תכלית ההלוואה להזרים הון עצמי לחברה באמצעות הלוואת בעלים על מנת לחזק את מבנה המאזן של החברה בגין הנפקות מתוכננות בשנת 2007. תכלית זו עולה מפרוטוקול החלטה משותפת בין החטיבה הבנקאית (קרי סניף הבנק) ובין הנהלת מרחב השרון בבנק מיום 28.12.03 (הוא מועד חתימת ההסכם), אשר אישר למעשה את חתימת ההסכם.

4.בבקשה לסילוק על הסף נטען כי הבקשה למתן הוראות אינה מתאימה להתברר במתכונת זו במסגרת הליכי הפירוק, מהטעמים הבאים: האחד, לא נתבקשו הוראות לשם ביצוע תפקידו של המנהל המיוחד. הבקשה במהותה הינה תביעה כספית נגד צד ג' שאין לבררה במתכונת של בקשה למתן הוראות. השני, ליבון המחלוקות מצריך בירור עובדתי מורכב. כך למשל נדרשת הערכת שווי כלכלית של כלל נכסי חפציבה דיור לצורך הכרעה בשאלה האם השעבוד הינו חלק מהותי מנכסי חפציבה דיור, שאלה המהווה נדבך עיקרי לצורך הכרעה בטענתו של המנהל המיוחד לפיה השעבוד נעשה בניגוד לתקנון החברה. בדומה נדרש בירור מורכב בטענתו של המנהל המיוחד לפיה העברות הכספים בוצעו בהוראתו של בועז יונה. טענות אלו מתבררות במסגרת שתי תביעות אזרחיות מורכבות שהגיש המנהל המיוחד נגד שורה ארוכה של נתבעים: ת"א 58273-02-13 חפציבה חופים נ' בנק לאומי ואח' ו- ת"א 26619-03-13 חפציבה ג'רוזלם נ' הבנק הבינלאומי הראשון ואח'. השלישי, קיפוח זכויות הבנק. המסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות שוללת מהבנק זכויות דיוניות שיסייעו בידו לברר את העובדות ולנהל הגנתו. כך למשל אין ביכולתו לנקוט בהליכים של שאלונים, גילוי מסמכים ודרישת פרטים נוספים.

כמו כן, הוסיף הבנק וטען לסילוק הבקשה מאחר ולא שולמה אגרה והפנה לע"א 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ, לפיו הפטור ניתן אך ורק בהליכים המוגשים על ידי הכונס הרשמי כמפרק קבוע של החברה, ולא זה המקרה בו עסקינן. עוד נטען לניגוד עניינים בין נושי חפציבה דיור לנושיו של בועז יונה על כי המנהל המיוחד אינו יכול לשמש פה לשניהם.

לחלופין, עותר הבנק לעיכוב ההליכים בבקשה עד להכרעה בתביעת חפציבה חופים ובתביעת ג'רוזלם לאור העובדה שהמנהל המיוחד מבקש להסתמך בהליך זה על טענות המועלות במסגרת תביעות אלו.

כמו כן, יש להורות על מחיקת הטענות בעניין בטלות השעבוד מטעמי התיישנות. העילה נולדה לכל המאוחר ביום 28.12.06, מועד יצירת השעבוד, ואילו הבקשה למתן הוראות הוגשה ביום 29.12.13.

זאת ועוד, עותר הבנק למחיקת נספח 6 לבקשה המתוקנת בהיותו הסכם פשרה בהליך שהמנהל המיוחד איננו צד לו.

5.המנהל המיוחד טען כי הבקשה למתן הוראות היא המסגרת הדיונית הראויה לדון בבקשה. נקודת המוצא לבירור מחלוקות הנוגעות לחברה בפירוק היא כי יש לנהלן באופן מרוכז תחת ידיו של בית המשפט לחדלות פירעון, כל עוד אין בכך לקפח הגנת הצדדים. עילות השייכות לתחום חדלות הפירעון יידונו בבית המשפט של חדלות פירעון על אף מורכבות ההליך. כל שכן בפרשה מורכבת ומסועפת כפרשת חפציבה. בית המשפט העליון קבע כי הליכים הנוגעים למסת נכסי החייב ראוי להם שיתנהלו בבית משפט של פשיטת רגל אפילו אין המדובר בעילה ייחודית לפשיטת הרגל. בענייננו, הבקשה אינה מצריכה בירור עובדתי מורכב והמחלוקת העובדתית מצומצמת ביותר. ליבת המחלוקת בשאלת יכולת הפירעון של חפציבה דיור ובועז יונה ביום 1.7.07. המנהל המיוחד הוסיף וטען כי אין פגיעה דיונית בזכויות הבנק. בקשה למתן הוראות נהנית מפרוצדורות בירור מקדמיות שאמנם מצומצמות יותר מהליך רגיל אך בעל הדין שכנגד משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט וחלות עליו חובות מחמירות. דה פקטו, הבנק מעולם לא פנה למנהל המיוחד בבקשה לגילוי מסמכים, כן לא בוצעה פניה מטעמו לבירור פרטים נוספים הנוגעים לבקשה ובפרט למסת הנכסים של החייב. מעבר לכך, המסמכים שהבנק מלין בבקשתו שלא עומדת לו הזכות לגילויים, המה מסמכים הנגישים לציבור כולו ומצויים ברשם החברות. לא כל פגיעה מינורית בזכויותיו של בעל דין תביא להעברת הבקשה למתכונת דיונית בהליך אזרחי כי אם פגיעה שאינה מידתית וצודקת. מכל מקום, ליבת המחלוקת נוגעת לבירור מועד חדלות הפירעון וראויה להתברר לפני בית משפט של חדלות פירעון.

לעניין חובת תשלום האגרה- הלכת כרמל אולפינים חלה אך ורק על בקשות המוגשות בידי כונס הנכסים בכובעו כמפרק קבוע מחוץ להליכי פשיטת הרגל. בית המשפט העליון קבע לאחרונה ברע"א 4906/13 ישעיהו איבי נ' עו"ד שחר בן מאיר, כי אין מקום להטלת אגרה על בקשות למתן הוראות במסגרת הליכי חדלות פירעון.

המנהל המיוחד שלל טענה בדבר ניגוד עניינים בייצוגו את נושי בועז יונה ונושי חפציבה דיור והפנה את הבנק לעמוד על זכויותיו כנושה בתיק פשיטת הרגל של בועז יונה.

כן מתנגד המנהל המיוחד לעיכוב הבקשה עד להכרעה בתובענות של חפציבה חופים וחפציבה ג'רוזלם מהטעם שיש שוני מהותי בין המחלוקות בענייננו ובתובענות אלו. נקודת ההשקה בין המחלוקות מינורית לדידו.