פר"ק
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
06/08/2014
|
בפני השופט:
עדי זרנקין
|
- נגד - |
המבקש:
ישעיהו איבי
|
המשיבים:
1. צ.א.מ.א הובלת דלק בע"מ (בפירוק) 2. אפיקי אנרגיה לישראל בע"מ (בפירוק) 3. חשחר בן מאיר (המפרק) 4. סונול כנען בע"מ 5. כונס הנכסים הרשמי
עו"ד חשחר בן מאיר (המפרק)
|
החלטה |
שתי הבקשות הללו, עניינן בקשות של מר ישעיהו איבי (להלן: "איבי") לבטל החלטות בתביעות חוב שקיבל מפרק החברות צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ (להלן: "צ.א.מ.א") ואפיקי אנרגיה לישראל בע"מ (להלן: "אפיקי אנרגיה") (שתי החברות שבפירוק ייקראו להלן: "החברות").
בהחלטתי מיום 7.4.13 בתיק הפירוק של צ.א.מ.א, נדרשתי לתשתית העובדתית הרלוונטית לבקשתו של איבי בתיק הנ"ל, ואף שנעתרתי לבקשתו של איבי וביטלתי, מאוחר יותר, את החלטתי זו הדוחה את בקשתו, וזאת מן הטעם שלא ניתנה לו ההזדמנות להגיש תשובה לתגובת המפרק, הרי התשתית העובדתית שבוארה שם, יפה, כמובן, גם לענייננו.
כפי שכבר צוין בהחלטה הנ"ל, צ.א.מ.א הינה חברה בפירוק, אשר צו לפירוקה ניתן ביום 6.4.08, וביום 30.10.08 מונה עו"ד שחר בן מאיר (להלן: "המפרק") לשמש כמפרקה.
בעלת המניות בחברת צ.א.מ.א הינה החברה האחרת נשוא החלטה זו – אפיקי אנרגיה – ואף שאיבי איננו בעל מניות, לא בזו ולא בזו, הרי ששתי החברות הוקמו על ידו ושימשו אותו לניהול עסקיו, בעיקר בתחום הדלק, ולמרות שמבחינה פורמלית לא נמנה איבי על בעלי מניותיה של החברה, הרי שבפועל הוא היה בעל השליטה בהן, בין בעצמו ובין על ידי עושי דברו.
שתי החברות נקלעו לחדלות פירעון, וכאמור, נתמנה להן מפרק, והוא החל לבצע פעולות רבות הקשורות למילוי תפקידו, ובכללן קבלת תביעות חוב של נושי החברות, וכן הגיש תביעות כנגד איבי, אשר עניינן חיובו האישי של איבי בגין חובותיה של צ.א.מ.א על פי סעיפים 373 ו-374 לחוק החברות. ראוי לציין כי משנקלעו החברות למצב של חדלות פירעון, עזב מר איבי את הארץ, לטענת המפרק עשה כן מאימת נושיו, והוא שב לישראל רק בתאריך כלשהו, בתחילת שנת 2012.
במסגרת בדיקת תביעות החוב המתייחסות לצ.א.מ.א, נדרש המפרק לתביעת החוב שהגישה חברת סונול ישראל בע"מ (להלן: "סונול"), אשר כללה מספר רכיבים, ובהם: תביעה בגין שיקים של צ.א.מ.א בסך של 460,000 ₪, שחזרו ללא שנפרעו; תביעה בגין חוב בשל שימוש בדלקנים בסך של כ-424,438 ₪; וכן תביעה בסך של 30,671,551 ₪ בגין כספים שסונול טענה כי מגיעים לה מן החברה על פי הסכם שנחתם בינה לבין צ.א.מ.א ביום 20.6.05.
כפי שצוין בהחלטתי מיום 7.4.13, הרי משניתן צו הפירוק, שכר איבי את שירותיו של עו"ד אילן שביט על מנת לשמור על זכויותיה של החברה, והוא אף הגיש לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין בדבר פירוקה של החברה, ערעור אשר לא צלח.
בבקשתו טען איבי טענות שונות כנגד החלטת המפרק בתביעות החוב, ובין השאר טען כי המפרק שגה בחישוביו וכן שגה בפרשנות שנתן להסכמים שהיו בין צ.א.מ.א לבין סונול, וכי על פי הסכמים אלו לא רק שאין צ.א.מ.א חייבת לסונול דבר, אלא שסונול היא זו שחייבת לאיבי, וכנראה אף לצ.א.מ.א, סכומי כסף נכבדים ביותר. עוד טען איבי, כי המפרק היה מצוי בניגוד עניינים, שכן קיימת אפשרות שהוא יזכה לתמורה כלשהי מסונול בגין כספים שיצליח להביא לקופתה בגין פעילותו כמפרק, ומטעם זה בלבד לא ראוי היה כי יטפל בתביעת החוב של סונול.
איבי הסביר את ההשתהות הרבתית בהגשת בקשתו, כארבע שנים לאחר מתן ההחלטה בתביעות החוב, בכך שהמפרק מסר לו לראשונה את החלטותיו בתביעות החוב רק ביום 11.10.12. בהחלטתי מיום 7.4.13 כבר קבעתי כי טענתו זו של המבקש הינה בעייתית עד מאוד, הן משום שהמפרק הרי מסר את תביעות החוב לידי עו"ד אילן שביט, אשר נתבקש על ידי איבי לייצג את החברה, ואלו עמדו בפניו בעת שהגיש את הערעור על פסק הדין בדבר פירוקה של החברה, ובמסגרת הערעור אף טען עו"ד שביט כי תביעות החוב של סונול הינן גבוהות מן הסכום אשר בגינו נתבקשה בקשת הפירוק, טענה שנדחתה. עוד ציינתי בהחלטתי הנ"ל, כי החלטותיו של המפרק בתביעות החוב לא היו בבחינת סוד כמוס השמור ליודעי ח"ן בלבד, אלא קיבלו ביטוי בדין וחשבון שהגיש המפרק לתיק הפירוק עוד בחודש ספטמבר 2011. בהחלטתי אף שבתי וציינתי כי איבי, אף שאיננו בעל מניות בחברה, הוא מצוי היטב-היטב בענייני פירוקה, והיה מעורב בהליכים השונים הנוגעים לפירוק.