פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
5542-11-15
02/12/2015
|
בפני סגן נשיאה:
איתן אורנשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
אמיר ברמלי
|
הכנ"ר:
כונס הנכסים הרשמי
|
| החלטה |
לפניי בקשת עו"ד ארז חבר מפרק זמני לחברת "ננה בר אצג בע"מ" (בפירוק) (להלן בהתאמה: "המפרק הזמני" ו-"החברה") להתיר למפרק הזמני לחתום על הסכם המכר למכירת פעילות מסעדת "אחד העם 1" (להלן: "המסעדה") והציוד שבה אשר בבעלות החברה למר מנחם יוזנט (להלן: "המציע"). עוד מבוקש להורות כי מכירת המסעדה ותכולתה יהיו בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") כשהממכר נקי מכל עיקול, שעבוד או זכות צד ג' אחרת כלשהי.
ביום 25.10.15 ניתן צו פירוק זמני לחברת "רוביקון ביזנס גרופ בע"מ" (להלן: "רוביקון") והמפרק הזמני מונה לתפקידו. רוביקון שהייתה בבעלותו של מר אמיר ברמלי (להלן: "ברמלי") בטרם נקלעה לקשיים כלכליים מימנה את עסקי החברה לרבות רכישת המסעדה שנעשתה מכספי רוביקון בלבד. המפרק הזמני הגיש בקשת פירוק לחברה ובצידה בקשה לפירוק זמני. ביום 3.11.15 נעתרתי לבקשה, מיניתי את עו"ד חבר למפרק זמני והסמכתי אותו לפעול למכירת נכסיה ובגדרם המסעדה.
ביום 5.11.15 פרסם המפרק הזמני הזמנה להציע הצעות לרכישת המסעדה ותכולתה שאותן יש להגיש עד ליום 12.11.15. יצוין כי המועד להגשת הצעות הוארך עד ליום 15.11.15. לאחר סיור במסעדה הוגשה על ידי המציע הצעה לרכישת פעילות המסעדה בתמורה לסך 484,000 ₪ (לא צוין אם ההצעה כוללת מע"מ), ותוך המצאת יתר המסמכים הדרושים לרבות ערבות בנקאית. הואיל והצעת המציע הייתה ההצעה היחידה שהוגשה למפרק הזמני במועד הקבוע החליט האחרון להאריך את המועד להגשת הצעות בשבוע ימים. לאחר מספר ימים התקבלה במשרדי המפרק הזמני הצעתו של מר יהודה שירן (להלן: "שירן") לרכישת המסעדה תמורת 980,000 ₪ (לא צוין אם כוללת מע"מ). ההצעה גובתה בערבויות בנקאיות וטופס הצעה חתום כנדרש. אחריה פנה המפרק הזמני למציע בדרישה להשוות את הצעת שירן. המציע הסכים להשוות הצעתו רק במסגרת התמחרות בין הצדדים. משכך תואם על ידי המפרק הזמני מועד להתמחרות בין המציעים ליום 29.11.15. לאחר שהמציע אישר הגעתו להליך ההתמחרות הודיע שירן על הסרת הצעתו הגם שהוא מודע לכך שהערבות הבנקאית שהפקיד בסך של כ-110,000 ₪ תחולט. לאחר פגישה שנערכה בין המפרק הזמני לבין המציע, שיפר האחרון את הצעתו לרכישת המסעדה ותכולתה לסך 690,000 ₪ בצירוף מע"מ, שזו ההצעה שאותה מבקש המפרק הזמני לאשר. להשלמת התמונה יצוין כי במהלך הפגישה נכחו גם מר יובל נדל (להלן: "המשכיר") שנתן הסכמתו לבקשה. אדגיש שהמפרק הזמני חילט את הערבות הבנקאית שהעמיד שירן כמעט במלואה.
ברמלי מתנגד לאישור מכירת פעילות המסעדה. לגישתו, הואיל ומדובר בחלק מפעילות רוביקון שמימנה את ההשקעות במסעדה יש לדרוש את אישורם של נושי רוביקון למכירת המסעדה בסכום האמור. ברמלי סבור כי המחיר שמוצע נמוך משמעותית מההצעות הקודמות לכן יש לפעול ולנסות לגבש הצעות טובות יותר. עוד נטען שסמוך לכניסת החברה להליכי פירוק פנו מתעניינים לרכישת המסעדה "כעסק חי" תמורת סכומים העולים על ההצעה שאישורה מבוקש. עוד צוין בתגובה כי בימים אלו מתגבש הסדר נושים בין רוביקון לבין נושיה שבמסגרתו מוצע להפעיל את המסעדה.
הכנ"ר נתן את הסכמתו לאישור מכירת המסעדה למציע כמבוקש.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות סבורני שדין הבקשה להתקבל ואבהיר;
ככלל יכבד בית המשפט את הליכי ההתמחרות ובהיעדר טעמים עניינים ייטה בית המשפט לאשר את המכר למציע שהצעתו הגבוהה ביותר. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון ברע"א 7311/10 יהודה כהן נ' יצחק דדון (פורסם בנבו, 19.6.2011), בעמ' 10:
"בית המשפט לא יתערב, בדרך כלל, בהסכם מכר בין בעל תפקיד בחדלות פרעון לבין הזוכה, שנכרת במסגרת הליך תקין והוגן ובתמורה סבירה, על דרך של העדפת מציע מאוחר בעל הצעה גבוהה יותר. התערבות כזו תיתכן רק במקרים חריגים ונדירים, בנסיבות מיוחדות".
לא למותר להדגיש כי התערבות בית המשפט בשיקול דעת בעל תפקיד תעשה במשורה שכן זה משמש כקצין בית המשפט וכזרועו הארוכה בניהול החברה עובר לקריסתה (ראה: ת' 37 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987; עניין שגב, בעמ' 14).
בענייננו, המפרק הזמני פעל כנדרש להשיא את התמורה של מכירת המסעדה. בהקשר זה ביצע פרסומים בדבר המכירה; האריך את המועד להגשת ההצעות לרכישתה; דרש שיפור הצעתו הראשונה של המציע; דאג לקבלת הסכמת המשכיר; ניתנה הסכמת הכנ"ר לבקשה. משכך לא מצאתי בענייננו מקום להתערב בשיקול דעתו של המפרק הזמני.