אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פר"ק 51003-11-12 א.ב. השקעות ואחזקות (הנדסה אזרחית ובנין) בע"מ ואח' נ' טרבלסי ואח'

פר"ק 51003-11-12 א.ב. השקעות ואחזקות (הנדסה אזרחית ובנין) בע"מ ואח' נ' טרבלסי ואח'

תאריך פרסום : 24/07/2016 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
51003-11-12
28/06/2016
בפני השופטת:
בטינה טאובר

- נגד -
"החברה":
קל בניין בע"מ (בהקפאת הליכים)
המשיבה:
1. עיריית באקה אל ג'רבייה
2. מועצת מקומית ג'ת
3. המנהל לפיתוח תשתיות הביוב
4. בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

 

מבוא

 

1.בפניי בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי רו"ח גבריאל טרבלסי – בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים של חברת קל בנין בע"מ (בהסדר נושים) (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו-"החברה"). הבקשה מתייחסת לחוב כספי בסך של 1,371,032 ₪, שחבה עיריית באקה אל גרבייה-ג'ת (להלן: "עיריית באקה-ג'ת") לחברה, בגין הקמתו של "מכון טיפול בשפכים" על פי מכרז מס' 2396-02/21-6000, ובהתאם להסכם מיום 03/02/05 (להלן בהתאמה: "מט"ש, "המכרז" ו-"ההסכם"). המט"ש הוקם בתחום שיפוטה של עיריית באקה-ג'ת, שבזמנו היוותה רשות מקומית אחת וכיום מפוצלת לשתי רשויות מקומיות.

 

הבקשה למתן הוראות מוגשת כנגד עיריית באקה אל ג'רבייה (להלן: "עיריית באקה"); מועצה מקומית ג'ת (להלן: מועצת ג'ת") וכנגד המנהל לפיתוח תשתיות הביוב (להלן: "המלת"ב") (להלן ביחד: "המשיבים").

 

2.במסגרת הבקשה עתר הנאמן להורות למשיבים, לשלם לחברה את סכום קרן החוב, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין למועד התשלום בפועל, וזאת בתוספת מע"מ. כמו כן עתר הנאמן להורות, כי בשלב זה, יעוכב ביצועו של כל תשלום המגיע למועצת ג'ת במסגרת הסדר הנושים של החברה, לרבות התשלום בגין חוב הארנונה שבדין קדימה, בהתאם לסעיף 4.3.2 להסדר הנושים, וזאת עד להכרעה בבקשה.

 

3.ביום 05/06/16 התקיים דיון בבקשת הנאמן למתן הוראות, בהשתתפות הצדדים הרלבנטיים לבקשה, במהלכו השלימו הצדדים את טיעוניהם. לאחר שהסתמנה נכונות מצד הצדדים לסיים את המחלוקות ביניהם בהסכמה, ניתנה לצדדים שהות להגיש הודעה, באם עלה בידם להסדיר את המחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט. משעבר המועד להגשת הודעה כאמור, וזו לא הוגשה, הגיעה העת למתן החלטה בבקשת הנאמן.

 

התשתית העובדתית הרלבנטית

 

4.בשנת 2003, במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2), אוחדה עיריית באקה עם מועצת ג'ת, לרשות מקומית אחת, היא עיריית באקה-ג'ת.

 

עיריית באקה-ג'ת התקיימה ותפקדה באופן עצמאי משנת 2003 ועד לביטולה על פי חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת, התש"ע-2010 (להלן: "חוק ביטול האיחוד") ומכוח צו הרשויות המקומיות (ביטול המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת), התשע"ב-2012, שנכנס לתוקף ביום 15/11/11 (להלן: "הצו").

 

5.לאחר כינונה של עיריית באקה-ג'ת, במהלך שנת 2003, ערכה עיריית באקה-ג'ת מכרז להקמת והפעלת מט"ש בתחומה, הוא מכרז מס' 2396-02/21-6000. בהמשך להליכי המכרז הוכרזה הצעתה של החברה כזוכה במכרז והיא נבחרה כקבלן המבצע והמפעיל של המט"ש.

 

6.בהמשך לזכייתה של החברה במכרז, ביום 03/02/05 נחתם בין החברה לבין עיריית באקה-ג'ת, הסכם התקשרות להקמת המט"ש. סעיף 11.5 להסכם ההתקשרות בין החברה לעיריית באקה-ג'ת, כלל התחייבות מפורשת של החברה, לפיה תשלם החברה לעיריית באקה-ג'ת, ארנונה בגין הפעלת המט"ש בתחום שיפוטה, וכך עלו הדברים בסעיף 11.5(א) להסכם ההתקשרות:

 

"11.5 מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מובהר בזאת כדלקמן:

א. הקבלן ישלם ארנונה עיריית באקה אל גרבייהג'ת, בהתאם לצו הארנונה של העירייה, כפי שתהיה בתוקף מעת לעת."

 

7.עבודות הקמת המט"ש, אשר מומנו ותוקצבו על ידי המלת"ב, הסתיימו על פי האמור בבקשת הנאמן בשלהי שנת 2009/תחילת שנת 2010.

 

לאחר סיום עבודות הקמת המט"ש, בשנת 2010 הוגש על ידי החברה למלת"ב שהינו הגוף האמון על תקצוב עיריית באקה-ג'ת לצורך הקמת המט"ש חשבון סופי (חשבון מס' 27), לפיו היתרה לתשלום בגין עבודות הקמת המט"ש עמדה על סך של 1,016,315 ₪, בתוספת מע"מ, הוא החוב נשוא הבקשה למתן הוראות דנן (בבקשה צוין כי החוב עומד על סך של 1,371,032 ₪).

 

8.בחודש 03/2010, לאחר השלמת עבודות הקמת המט"ש וההרצה של המט"ש, החלה החברה להפעיל את המט"ש.

 

9.בנסיבות אלה, ולאור התחייבות החברה לפי סעיף 11.5 להסכם ההתקשרות בין החברה לבין עיריית באקה-ג'ת, שלחה עיריית באקה-ג'ת במהלך חודש 04/2010 לחברה דרישה לתשלום חוב ארנונה בגין הפעלת המט"ש בתחום שיפוטה.

 

החברה חלקה על דרישת התשלום הנ"ל ונקטה בהליכי השגה, ערעור וכן הגישה עתירה מנהלית - עת"מ 15316-09-10, כנגד חיובה בתשלום ארנונה עבור הפעלת המט"ש בשנת 2010. ביום 29/06/11 ניתן פסק דין בעתירה ובו נדחו טענותיה של החברה לעניין חיובה בתשלום ארנונה.

 

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעת"מ 15316-09-10, הגישה החברה ערעור לבית המשפט העליון אשר נידון במסגרת עע"מ 2232/11. כמו כן, במהלך שנת 2011, הגישה החברה השגה וערעור כנגד חיובה בתשלום ארנונה בגין הפעלת המט"ש בשנת המס 2011, וכן הגישה החברה עתירה מנהלית שנייה – עת"מ 18537-12-11, אשר נמחקה לבקשת הצדדים.

 

10.מכתבי הטענות שהוגשו עולה, כי נכון ליום 29/06/11 (מועד מתן פסק הדין בעת"מ 15316-09-10) עמדה יתרת חובה של החברה בגין ארנונה לעיריית באקה-ג'ת על סך של 2,335,738 ₪.

 

באותו יום (29/06/11), מאחר והחשבון הסופי (חשבון מס' 27) שחבה עיריית באקה-ג'ת לחברה בגין הקמת המט"ש, טרם שולם על ידי המלת"ב, ביצעה עיריית באקה-ג'ת פעולת קיזוז, לפיה חויב חשבונה של החברה אצל עיריית באקה-ג'ת עד לגובה סכום חשבון מס' 27 אשר עמד על סך של 1,016,315 ₪. סכום הקיזוז האמור נזקף על ידי עיריית באקה-ג'ת על חשבון חוב החברה בגין ארנונה לשנת המס 2011 (להלן: "פעולת הקיזוז").

 

11.לאחר ביטול איחודן של עיריית באקה ומועצת ג'ת, ביום 27/11/12, ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה. במסגרת הליך הקפאת ההליכים של החברה, ביום 31/12/12 הגישה מועצת ג'ת תביעת חוב בגין חוב ארנונה עבור המט"ש שנבנה בפועל בתחום שיפוטה של מועצת ג'ת. תביעת החוב שהוגשה התייחסה לחוב עבר בגין השנים 2010, 2011 ו-2012, ועמדה על סך של 2,590,322 ₪, מתוכה סך של 1,025,199 ₪ בדין קדימה.

 

12.בחודש אפריל 2013, הגיש הנאמן בקשה להעברת המט"ש לתאגיד המים מי עירון בע"מ (להלן: "מי עירון"), כנכס מכביד (בקשה מס' 43 מיום 24/04/13). הליך זה התנהל במעמד כלל הצדדים הרלבנטיים, לרבות מועצת ג'ת ועיריית באקה והסתיים בחודש אוגוסט 2013, עם מסירתו הסופית של המט"ש לידי מי עירון.

 

במסגרת כתבי הטענות שהוגשו בבקשה להעברת המט"ש לידי מי עירון ובדיון שהתקיים ביום 04/06/13 בבקשה, עלתה על הפרק על ידי מועצת ג'ת, סוגיית חוב הארנונה בגין המט"ש – עבור תקופת ההפעלה השוטפת של המט"ש ובגין חובות קודמים, וכך באו הדברים לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 04/06/13:

 

"...באשר לשאלת הארנונה למועצה מקומית ג'ת, מוסכם, על דרך הפשרה, וכהסדר ביניים, כי הנאמן ישלם למועצה סך של 37,500  בגין כל חודש של החזקת המט"ש על ידו...וזאת מבלי לפגוע בטענה כלשהי השמורה לנאמן ולמועצה בכל עניין הכרוך בחבות בתשלום ארנונה. כמו כן, מוסכם כי הנאמן יהיה רשאי להגיש השגה על חיוב בארנונה לשנת 2013 תוך 21 יום מהיום."

 

13.בהמשך לאמור, ביום 12/12/13, הוגשה על ידי הנאמן בקשה לכינוס אסיפות נושים לצורך אישור הסדר נושים לחברה (בקשה מס' 95). הסדר הנושים אושר ביום 10/04/14 על ידי בית המשפט, לאחר דיונים ארוכים ומורכבים, בהן נטלה מועצת ג'ת חלק נכבד. במסגרת הדיונים שהתקיימו בהצעה לאישור הסדר הנושים, הגיעו הנאמן ומועצת ג'ת להסכמות שבאו לידי ביטוי במסגרת סעיף 4.3.2 להסדר הנושים, אשר קובע כדלקמן:

 

"מועצה מקומית ג'ת:

(א) בגין החוב בדין קדימה (חוב ארנונה ע"ס של כ-1 מיליון  והמצוי בהליכי ערר/השגה כאמור בס"ק (ד) להלן) תיפרע המועצה, במסגרת עדיפות שלישית זו, סך של עד 500,000 .

(ב) יתרת החוב בדין קדימה של המועצה תועמד על סך של 100,000  נוספים, בלבד, והיא תיוותר בעדיפות החמישית כאמור בסעיף 4.5 להלן.

(ג) יתרת נשייתה של מועצת ג'ת תועמד ע"ס של 900,000  נשייה בלתי מובטחת, והיא תיפרע כפי יתר הנושים הבלתי מובטחים במסגרת העדיפות הרביעית (בשיעור של 12% בהתאם לאמור בסעיף 4.4.2 להלן).

(ד) בתוך 14 יום ממועד האישור תמחק החברה, באמצעות הנאמן, את כל הליכי ההשגה ו/או הערר ו/או העתירות התלויים ועומדים בקשר עם חובות קל בניין כלפי המועצה."

 

14.נוכח ההסכמות אליהן הגיעו הנאמן ומועצת ג'ת, הסירה מועצת ג'ת את התנגדותה לאישור הסדר הנושים והסדר הנושים אושר כאמור על ידי בית המשפט ביום 10/04/14.

 

15.בעקבות אישור הסדר הנושים, ולאחר ניסיונות לגביית החוב בגין הקמת המט"ש (חשבון מס' 27), הסתבר לנאמן, כי הרשויות (מועצת ג'ת ועיריית באקה) מסרבות לבצע את התשלום, וזאת בשל חוב עבר של ארנונה בגין המט"ש.

 

לאור סירוב הרשויות לשלם את החוב בגין הקמת המט"ש, החלו בשלב זה תכתובות בין הנאמן לבין המלת"ב, (בהיותו הגוף האמון על תקצוב עיריית באקה ומועצת ג'ת עבור הקמת המט"ש) בנוגע לתשלום החוב לחברה בגין סיום עבודות הקמת המט"ש.

 

במכתב מיום 26/04/15 לא חלק המלת"ב על כך, כי העבודות בגינן נדרש תשלום החשבון בוצעו בשלמותן. עם זאת, טען המלת"ב, כי הוא מנוע מלשלם לחברה עבור הקמת המט"ש ללא חתימת הרשויות.

 

16.משנמנעו מועצת ג'ת ועיריית באקה מתשלום החוב בגין השלמת בניית המט"ש בטענה, כי חוב זה קוזז אל מול חוב ארנונה בגין המט"ש, הגיש הנאמן את הבקשה למתן הוראות דנן.

 

טענות הנאמן

 

17.הנאמן טען בבקשתו, כי בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ולתנאי המכרז, החוב בגין עלויות הקמת המט"ש, שנעשה לפי חשבון סופי מאושר (חשבון מס' 27), אינו שנוי במחלוקת, ויש לשלמו באמצעות מנגנון התשלומים המנוהל על ידי המלת"ב.

 

אשר לסירוב מועצת ג'ת ועיריית באקה לשלם את החשבון בגין הקמת המט"ש בשל חוב ארנונה בגין הפעלת המט"ש, טען הנאמן, כי חוב הארנונה האמור נטען אך ורק על ידי מועצת ג'ת וזה הוסדר במסגרת הסדר נושים של החברה. בשל כך, טען הנאמן, כי חוב הארנונה שהוצג על ידי מועצת ג'ת נחזה להיות חוב הארנונה הכולל והמלא בגין המט"ש, כאשר החוב בגין תקופת ההפעלה תוך כדי תקופת הקפאת ההליכים הוסדר ושולם בפועל למועצת ג'ת וחוב הארנונה בגין תקופת העבר הוסדר במסגרת הסדר הנושים של החברה באופן שחלקו הוכר כחוב בדין קדימה.

 

עוד טען הנאמן, כי משך כל ההליכים והתהליכים שהתקיימו בין הצדדים, לא הוצג בפני הנאמן, לא על ידי מועצת ג'ת ולא על ידי עיריית באקה, כי חוב הארנונה שנתבע על ידי מועצת ג'ת אינו החוב במלואו, או כי קיים או נטען חוב נוסף.

 

בנסיבות אלה, סבור הנאמן שאין להכיר בקיומו של חוב ארנונה "נוסף" על החוב שהוצג במסגרת ההליכים בעניינה של החברה ואשר הוסדר במסגרת הסדר הנושים של החברה. משכך, מבקש הנאמן להורות למשיבים לשלם לחברה את החוב בגין הקמת המט"ש, נשוא הבקשה, במלואו.

 

תגובת מועצת ג'ת

 

18.מועצת ג'ת טענה, כי החוב הסופי משנת 2010 (חשבון מס' 27) מושא בקשת הנאמן, שולם על ידי מועצת ג'ת על דרך קיזוז חוב שחבה החברה לעיריית באקה-ג'ת, בפעולת קיזוז מספטמבר 2011, שהודעה לגביה נשלחה אל החברה בספטמבר 2011, למעלה משנה טרם הגשת בקשת החברה למתן צו הקפאת הליכים ומספר חודשים בטרם הוצאת צו שר הפנים מיום 29/12/11 המורה על פירוק עיריית באקה-ג'ת לשתי רשויות נפרדות.

 

לטענת ב"כ מועצת ג'ת, עיריית באקה-ג'ת קיזזה את החוב בגין חוב הארנונה בדין, בין היתר בהתאם לסעיף 25 לחוזה ההתקשרות שבינה לבין החברה, הקובע כדלקמן:

 

"המזמין (עיריית באקה-ג'ת) רשאי לקזז מכל סכום המגיע לקבלן (החברה) על פי החוזה, כל חוב, בין שקצוב ובין שאינו קצוב, המגיע לו מהקבלן על פי החוזה ו/או על פי כל דין. מובהר בזאת כי הוראות סעיף זה אינן גורעות מזכותו של המזמין לגבות את החוב האמור בכל דרך אחרת."

 

עוד טענה מועצת ג'ת, כי אף אם סעיף 25 להסכם לא היה קיים, עדין עמדה למועצת באקה-ג'ת זכות הקיזוז, וזאת, מכוח סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").

 

בנוגע לעיכוב ביצועו של הסדר הנושים, טענה מועצת ג'ת, כי מרגע שהסדר הנושים אושר על ידי בית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין, הרי שהנאמן מחויב לפעול על פיו ואינו רשאי לעשות דין לעצמו ולעכב את התשלומים שהיה עליו לשלם למועצת ג'ת בהתאם להסדר הנושים המאושר.

 

תגובת עיריית באקה

 

19.עיריית באקה חלקה בתגובתה הן על טיעוניו העובדתיים והן על מסקנותיו המשפטיות של הנאמן, וסברה, כי אין מקום להיענות לבקשת הנאמן למתן הוראות. במסגרת תגובתה העלתה עיריית באקה, טענות מקדמיות המצדיקות לעמדתה את דחיית בקשת הנאמן על הסף. כן הועלו טענות לגופה של המחלוקת, ואשר מחייבות לגישת עיריית באקה את דחיית הבקשה לגופה.

 

לטענת עיריית באקה, יש לדחות על הסף כל עילת תביעה כנגדה, שאינה בהתאם לסעיף 8 לחוק ביטול האיחוד ושאינה בהתאם לצו שהוצא על ידי שר הפנים בעניין זה, אשר קובע, בין היתר, את החלוקה בין עיריית באקה לבין מועצת ג'ת בכל הנוגע לנכסים, הזכויות, החובות וההתחייבויות, שהיו ערב ביטול איחודן של עיריית באקה ומועצת ג'ת. בהקשר זה נטען, כי במסגרת הצו נקבעה זהות הרשות המקומית אשר תהיה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בכל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב יום הביטול, מטעם הרשות המאוחדת או נגדה. חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בנוגע למט"ש לפי הצו היא מועצת ג'ת וזאת בשל העובדה, כי בפועל המט"ש נבנה בשטח שיפוטה של מועצת ג'ת.

 

לטענת עיריית באקה, ערב ביטול איחודן של עיריית באקה ומועצת ג'ת, היו עומדים ותלויים בין החברה לבין עיריית באקה-ג'ת ההליכים המשפטיים הבאים: תיק עע"מ 2232/11 בבית המשפט העליון אשר דן בערעור החברה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד חיובה של החברה בתשלום חוב ארנונה לשנת 2010 בגין המט"ש; ערר ארנונה לשנת 2010 בוועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית באקה-ג'ת; ערר ארנונה לשנת 2011 בוועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית באקה-ג'ת; עת"מ 18537-12-11 שהוגשה על ידי החברה כנגד חיובה בארנונה בגין הפעלת המט"ש.

 

עיריית באקה טענה, כי חרף העובדה שמועצת ג'ת החליפה את עיריית באקה-ג'ת בכל הנוגע לזכויות הנובעות מההליכים המשפטיים שעמדו על הפרק, בפועל, אין בשיוך ההליכים המשפטיים לזכותה של מועצת ג'ת, כדי לקבוע זכות כלשהי לטובת החברה והשיוך האמור נקבע אך לצורכי ביטול האיחוד והסדרת העניינים שביטול האיחוד יצר.

 

אשר לבקשה למתן הוראות שבענייננו, טענה עיריית באקה, כי בקשה זו הוגשה רק ביום 16/03/16 ולכן לא הייתה לגביה כל התייחסות ברשימת שר הפנים. בנסיבות אלה, ראוי היה לטענת עיריית באקה, כי בטרם הגשת הבקשה למתן הוראות יפנה הנאמן לממונה על מחוז חיפה על מנת שיקבע איזה מן הרשויות המקומיות תהיה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בבקשת הנאמן. נטען, כי כל עוד לא קבע הממונה על המחוז במשרד הפנים מי היא חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בהליך הנדון, הרי שקיימת העדר יריבות בין הצדדים, באופן שמצדיק מחיקת בקשת הנאמן למתן הוראות.

 

עוד טענה עיריית באקה, כי הבקשה למתן הוראות הינה בפועל תביעה כספית מוסווית, ולכן היה על הנאמן לשלם אגרה בשיעור של 2.5% מהסכום הנתבע בבקשה. נטען, כי משלא שולמה אגרה, יש להורות על מחיקת הבקשה.

 

בנוסף, טענה עיריית באקה, כי יש להורות על דחיית הבקשה על הסף ולחילופין על מחיקתה בשל אי צירוף תצהיר תמיכה בבקשה על ידי הנאמן, בפרט, משביסס הנאמן את בקשתו על גרסה עובדתית שאינה בידיעתו האישית אלא נמסרה לו על ידי אחרים.

 

זאת ועוד, עיריית באקה טענה, כי הליך של בקשה למתן הוראות אינו ההליך המתאים בנסיבות העניין, וזאת, לאור העובדה, כי עיריית באקה הינה צד זר להליך הקפאת ההליכים של החברה ובהיות המחלוקת שבין הצדדים היא מחלוקת חיצונית להליך ההקפאה, כך שעילת הבקשה אינה נוגעת לעילה שהיא ייחודית לדיני חדלות פירעון.

 

עוד טענה עיריית באקה, כי דין הבקשה להידחות על הסף מחמת שיהוי בהגשתה. נטען, כי החשבון הסופי (חשבון מס' 27) מושא הבקשה למתן הוראות אושר והוגש למנהלת ביום 30/01/11; פעולת הקיזוז בוצעה ביום 26/09/11; צו הקפאת ההליכים ניתן ביום 27/11/12 והבקשה למתן הוראות הוגשה ביום 16/03/16. בנסיבות אלה, סבורה עיריית באקה, כי חל שיהוי חמור בהגשת הבקשה ויש לראות בכך כוויתור מצד הנאמן והחברה על כל זכות תביעה, ככל שעמדה להם, מאחר שעיריית באקה הסתמכה על ויתור זה.

 

לגופו של עניין, טענה עיריית באקה, כי היא אינה חייבת לחברה מאומה, שכן, זכות הקיזוז שמומשה על ידי עיריית באקה-ג'ת, לא רק שהייתה קנויה לה מכוח הדין המהותי, לרבות מכוח סעיף 53 לחוק החוזים וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, אלא שזכות זו ניתנה לה מפורשות בסעיף 25 להסכם ההתקשרות בין הצדדים.

 

הוסיפה עיריית באקה וטענה, כי הואיל וההסדר אליו הגיעו הנאמן ומועצת ג'ת, במסגרת צו הקפאת ההליכים, מתייחס ליתרת חוב הארנונה לאחר ביצוע הקיזוז, אין כל נפקות להסדר זה ביחס לדרישת עיריית באקה לשחרר את הכספים מהמלת"ב ולהעביר לה את חלקה בסכום, באופן ששיעור של 71% מיתרת הכספים המוחזקים במלת"ב בגין פרויקט הקמת המט"ש יועברו לעיריית באקה והיתרה בשיעור של 29% תועבר למועצת ג'ת.

 

אשר לטענת הנאמן, לפיה עיריית באקה לא הגישה תביעת חוב מטעמה ובשל כך סבר הנאמן כי תביעת החוב היחידה בגין תשלום ארנונה עבור הפעלת המט"ש היא תביעת החוב שהוגשה על ידי מועצת ג'ת בלבד, טענה עיריית באקה, כי מאחר שבצו שר הפנים שויך המט"ש למועצת ג'ת, הרי שעיריית באקה לא יכולה הייתה להגיש תביעת חוב מטעמה גם אם הייתה מבקשת לעשות כן. בנוסף נטען, כי תביעת החוב שהוגשה על ידי מועצת ג'ת הוגשה ביום 31/12/12, למעלה משנה לאחר שפעולת הקיזוז בוצעה על ידי עיריית באקה-ג'ת, ומכאן, ברור שהסכום הנתבע במסגרת תביעת החוב של מועצת ג'ת, לא כלל את סכום הקיזוז.

 

תגובת המלת"ב

 

20.ב"כ המלת"ב טען בתגובתו, כי דין הבקשה לחייב את המלת"ב בתשלום כל או מקצת מהסכומים בגין הקמתו של המט"ש נשוא המכרז, להידחות. לטענת ב"כ המלת"ב עיון בהסכם ההתקשרות מעלה בבירור שבעל הדין הנכון והיחידי במחלוקת נשוא הבקשה למתן הוראות הינו עיריית באקה ו/או מועצת ג'ת שהן מזמינות העבודה והנושאות בהתחייבות החוזית מול החברה ו/או בעל התפקיד שבא בנעליה.

 

עוד טען ב"כ המלת"ב, כי נספח 2 לבקשה שמהווה את החשבון מכוחו הוגשה בקשת הנאמן, אינו חתום בידי המלת"ב ובכל מקרה אינו מהווה הוכחה או ראיה לחבות המלת"ב לשלם לחברה סכומים כלשהם, בפרט משאין מחלוקת שהמלת"ב איננו ולא היה צד להסדר הנושים כך שאין בהסדר זה כדי לחייבו בצורה כלשהי בתשלום כלשהו לנאמן.

 

לגופו של עניין, טען ב"כ המלת"ב, כי חוב הארנונה הנטען על ידי מועצת ג'ת ועיריית באקה, ככל שקיים, אינו רלבנטי להקמת המט"ש וכי בהתאם למכתב שנשלח על ידי המלת"ב לנאמן ביום 26/04/15, העמיד המשרד לפיתוח תשתיות וביוב תקציבים לרשויות המקומיות המשיבות אשר יועד לגיבוי הוצאות הקמת המט"ש.

 

לטענת ב"כ המלת"ב עם איחוד הרשויות (עיריית באקה ומעצת ג'ת) נפתחו בבנק בדקסיה פיקדונות חדשים עבור התחייבויות הרשויות בנפרד, אך לאחר שאלה פוצלו, לא שויכו יתרת ההלוואות לשתי הרשויות, כך שלא ניתן היה להעביר את יתרת התקציב. בנסיבות אלה, נטען, כי המלת"ב אינו הגוף הנושא והמתחייב לשלם לחברה כספים כלשהם ומי שאמורות לעשות כן הן מועצת ג'ת ועיריית באקה.

 

דיון

 

21.ממקרא כתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים, עולה, כי המחלוקת העיקרית שעומדת על הפרק, עניינה בשאלה, אם קמה לעיריית באקה-ג'ת ו/או לחליפתה זכות להימנע מתשלום חשבון מס' 27 בגין השלמת עבודות בניית המט"ש על ידי החברה, ואשר אושר כדין על ידי המלת"ב ביום 30/01/11, בטענה, כי חשבון זה קוזז אל מול חוב ארנונה שחבה החברה לעיריית באקה-ג'ת בגין הפעלת המט"ש בתחום שיפוטה של העירייה.

 

מעבר לסוגיה זו, העלתה עיריית באקה בתגובתה לבקשה למתן הוראות, שורה של טענות מקדמיות, ובכללן: היותה של הבקשה תביעה כספית מוסווית שמחייבת תשלום אגרה, אי צירוף תצהיר תמיכה בבקשה, העדר התאמה של הבקשה להידון במסגרת של בקשה למתן הוראות, שיהוי בהגשת הבקשה והגשת הבקשה כנגד עיריית באקה בניגוד לסעיף 8 לחוק ביטול האיחוד, מכוחן טענה עיריית באקה, כי יש להורות על דחיית בקשת הנאמן על הסף.

 

22.בטרם דיון במחלוקת שבין הצדדים לגופה, אתייחס תחילה לטענותיה המקדמיות של עיריית באקה.

 

23.עיריית באקה טענה בתגובתה, כי הבקשה למתן הוראות הינה למעשה תביעה כספית מוסווית. לכן, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") היה על הנאמן לשלם אגרה בשיעור של 2.5% מן הסכום הנתבע.

 

עניינה של בקשת הנאמן, בתשלום יתרת החשבון בגין הקמת המט"ש. סוגיית זכאותה של החברה לתשלום חשבון מס' 27 בגין הקמת המט"ש נכרכה על ידי עיריית באקה ומועצת ג'ת בשאלת זכותן של האחרונות לבצע את קיזוז חשבון מס' 27 אל מול חוב הארנונה שחבה החברה לעיריית באקה-ג'ת. ככל שתתקבל המסקנה, כי מלכתחילה לא היה מקום לביצוע פעולת הקיזוז שבוצעה על ידי עיריית באקה-ג'ת, הרי, שאין ספק, כי עיריית באקה-ג'ת או חליפתה היו נדרשות לשלם לחברה את החשבון בגין הקמת המט"ש. בנסיבות אלה, סבורני, כי בצדק, הוגשה הבקשה דנן במסגרת של בקשה למתן הוראות.

 

הגם שככלל, בעל דין שפותח בהליך משפטי בפני בית המשפט נדרש לתשלום אגרה לפי הוראות תקנות האגרות. עם זאת, הפרקטיקה הנוהגת מזה שנים רבות, היא, כי בהליכים המוגשים במסגרת תיקי פירוק, ובפרט, במסגרת של בקשות למתן הוראות, אין חובה לתשלום אגרה, ובקשות מעין אלה יתנהלו במסגרת תיק הפירוק. ראה: רע"א 4906/13 ישעיהו איבי נ' שחר בן מאיר בתפקידו כמפרק (05/01/15); פר"ק (י-ם) 16739-08-14 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (16/04/15).

 

בהינתן האמור, דין טענת עיריית באקה בכל הנוגע לחובת הנאמן בתשלום אגרה, להידחות.

 

24.עיריית באקה טענה עוד, כי יש לדחות את בקשת הנאמן על הסף מאחר ולא הוגש תצהיר תמיכה בבקשה.

 

תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת, כי בקשה בכתב חייבת להיתמך בתצהיר לאימות העובדות העומדות ביסודה. מכאן עולה לכאורה, כי בקשה למתן הוראות שבבסיסה עומדת דרישת הנאמן לתשלום חשבון מס' 27 בגין השלמת בניית המט"ש, הנחשבת ל"בקשה בכתב" חייבת הייתה להיתמך בתצהיר. עם זאת, הפרקטיקה המקובלת בהליכים מעין ההליך הנדון, היא, שלא להחיל תקנה זו על בקשות המוגשות על ידי בעל תפקיד המשמש כ"זרועו הארוכה של בית המשפט".

 

מעמדם של בעלי תפקיד ובכלל זה נאמנים המתמנים על ידי בית המשפט ופועלים בחסותו, מחייב התייחסות שונה לבקשות המוגשות על ידי בעלי התפקיד לעומת בקשות אחרות המוגשות בהליך אזרחי רגיל. בנסיבות אלה, נקבע בפסיקה, כי ניתן למלא את החסר באי הגשת התצהיר על ידי הצגת תשתית ראייתית מבוססת הנשענת על מסמכים התומכים בטענותיו של בעל התפקיד שמטעמו הוגשה הבקשה. בעניין זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 5709/99 זיווה לוין נ' גד שילר, עו"ד, פ"ד נה(4) 925, עמוד 937, שם נקבעו הדברים הבאים:

 

"נושאי תפקיד מטעם בית-המשפט ככונסי נכסים, מפרקים, נאמנים בפשיטת רגל ומנהלי עיזבון, פועלים במסגרת תפקידם בפיקוחו של בית-המשפט. בהליכים שהם יוזמים לקבלת הוראות, ההנחה היא כי הם מביאים בפני בית-המשפט תשתית עובדתית מוסמכת, שלעתים קרובות אינה מצריכה חקירה ודרישה נוספות בדרך של הגשת תצהיר וחקירה עליו, כמצופה מנושא תפקיד הפועל בחסותו של בית-המשפט."

 

יפים גם לעניין זה, דברים שנקבעו בתיק פש"ר (ת"א) 1855/02 נגה אלקטרוניקה בע"מ נ' עיריית קרית גת ואח' (15/09/03), שם נקבע:

 

הלכה מוכרת היא, כי בעל-תפקיד בהליכי חדלות פרעון אינו מחוייב בהגשת תצהיר (ובעמידה לחקירה בעניינו), אלא אם מורה לו בית המשפט לעשות כן, וזאת בנסיבות חריגות. זאת, מפאת החזקה כי בעל התפקיד הינו צד אובייקטיבי, המהווה "ידו הארוכה" של בית המשפט עצמו; זאת להבדיל מצד רגיל במשפט אזרחי, המייצג את עניינו האישי.

 

עיון בבקשת הנאמן על נספחיה, מלמד כי הנאמן דאג לשטוח בבקשתו את התשתית העובדתית כפי שהונחה בפניו, תוך תמיכת בקשתו במסמכים המאמתים את אותה תשתית עובדתית. לא הובאו על יד עיריית באקה נימוקים שיש בהם כדי להצדיק חיוב הנאמן בהגשת תצהיר אודות גרסתו. לפיכך, דין טענת עיריית באקה ביחס לדחיית הבקשה למתן הוראות על הסף מחמת אי הגשת תצהיר תמיכה בבקשה, להידחות.

 

25.עיריית באקה טענה בנוסף, כי הבקשה למתן הוראות, אינה מתאימה לבירור במסגרת הליך זה, שכן, בקשה זו במהותה אינה ייחודית להליכי חדלות פירעון, נוכח העובדה, כי עיריית באקה לא הייתה חלק מהליך הקפאת ההליכים והסדר הנושים שאושר בעניינה של החברה.

 

כידוע, הליך של בקשה למתן הוראות משמש את בית המשפט כמסגרת יעילה ומהירה לפיקוח על פעילותם השוטפת של בעלי תפקידים שונים שמונו על ידי בית המשפט, כגון מפרקים, נאמנים בפשיטת רגל, כונסי נכסים, מנהלי עיזבון ועוד. כן משמש הליך זה להנחיית בעלי התפקידים כיצד לפעול במקרים מסוימים, כאשר הפעולה מצריכה את אישורו של בית המשפט. לפיכך, בקשות למתן הוראות עשויות להתייחס למחלוקות רבות ושונות, ולסוגי סכסוכים רבים ושונים. ראה: רע"א 1842/07 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן בתפקידו ככונס נכסים (26/03/07).

 

זאת ועוד, המסגרת של בקשה למתן הוראות נועדה בראש ובראשונה לדון במחלוקות בין בעלי הדין "הטבעיים" בהליכים בהם מוגשת בקשה מסוג זה, כמו למשל, סכסוך במסגרת תיק פשיטת רגל בין הנאמן לבין החייב. עם זאת, ההלכה מכירה ומתירה את השימוש בבקשה למתן הוראות גם להשגת סעד כלשהו נגד צד שלישי, לרבות סעד כספי או אחר. ראה: ע"א 635/71 שיווק מוצרי אוטוקרס בע"מ נ' מרגוליס, פ"ד כו(1) 682.

 

ערה אני לכך, כי ככלל הליך של בקשה למתן הוראות אינו מיועד לפתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לצדדים שלישיים, אך במקרים מסוימים ידון בית המשפט ויכריע במחלוקות מסוג זה. בית המשפט העליון בע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385, פירט שורה של תנאים בהם נקבע, כי ראוי לברר את הסכסוך שבין בעל תפקיד לבין צד שלישי במסגרת בקשה למתן הוראות, ואלה כללו את התנאים הבאים: בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; אין בניהול ההליך בדרך מקוצרת כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל דין.

 

בענייננו, כאמור הבקשה למתן הוראות, הוגשה על ידי הנאמן לצורך בירור המחלוקת שבין הצדדים לעניין זכות קופת החברה שבהסדר נושים לקבלת יתרת הכספים בגין הקמת המט"ש, בהתאם לחשבון מאושר מס' 27, ולעניין זכותן של עיריית באקה ומועצת ג'ת לקיזוז חוב ארנונה שחבה להן החברה.

 

מחלוקת זו, קשורה באופן ישיר להליך ההקפאה של החברה, בפרט, משעולה, כי במסגרת הליך אישור הסדר הנושים, הייתה התייחסות מפורשת לסוגיית זכאותה של מועצת ג'ת, בהיותה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בכל הנוגע למחלוקות הקשורות במט"ש, לקבלת חוב הארנונה הנטען. במסגרת הסדר הנושים, הגיעו הצדדים אף להסכמה בכל הנוגע לתשלום חוב הארנונה על ידי החברה, שבאה לידי ביטוי במסגרת סעיף 4.3.2 להסדר הנושים. בהקשר זה, אין נפקא מינה, אם עיריית באקה התייצבה לדיון בהסדר הנושים ואם לאו. בנסיבות אלה, סבורני, כי ראוי לברר את המחלוקות העולות מהבקשה למתן הוראות, במסגרת תיק הקפאת ההליכים.

 

בשים לב לאמור, לא מצאתי מקום לקבל את טענת עיריית באקה, כי הבקשה אינה מתאימה להידון כבקשה למתן הוראות במסגרת של הליכי פירוק, כך שדין טענה זו להידחות.

 

26.עיריית באקה טענה עוד, כי דין הבקשה להידחות על הסף מחמת שיהוי בהגשתה.

 

אמנם, ככלל, על הבא לפתח שעריו של בית המשפט, לנקוט בהליכים משפטיים, תוך פרק זמן סביר, ממועד היוודעו עילת התביעה. יחד עם זאת, נקבע זה מכבר בפסיקה, כי כאשר טענת השיהוי נטענת בנסיבות בהן התביעה/הבקשה המובאות לפתחו של בית המשפט מוגשות במסגרת תקופת ההתיישנות, תתקבל טענת השיהוי אך במקרים נדירים בהם יוכח כי התובע זנח את תביעתו או שהנתבע שינה מצבו לרעה. ראה: ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(5) 433 (2003); דנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה (21/03/13).

 

בענייננו, הבקשה למתן הוראות הוגשה כעבור כארבע שנים ממועד פעולת הקיזוז שבוצעה על ידי עיריית באקה-ג'ת וכעבור כשנתיים וחצי ממועד מתן צו הקפאת ההליכים בעניינה של החברה. בנסיבות אלה, עולה, כי הגם שהבקשה הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות, עדין, לכאורה, הבקשה הוגשה בשיהוי.

 

עם זאת, מן העבר השני של המטבע, סבורני, כי לא עלה בידי עיריית באקה להצביע על שינוי לרעה במצבה ככל שתתברר בקשת הנאמן, שכן הכספים נשוא המחלוקת, נמצאו כל העת ברשות המלת"ב ומלכתחילה יועדו לתשלום החשבון בגין הקמת המט"ש, כך שעיריית באקה לא יכולה הייתה לצפות, כי היא תקבל כספים אלה לרשותה.

 

למעלה מן הצורך אוסיף, כי בהליכי חדלות פירעון, שהם הליכים ייחודיים, בהם נדרשים בעלי התפקיד לביצוע חקירות הדורשות מהם זמן וכן לדאוג לאינטרסים השונים של כלל המעורבים בהליך, לרבות, האינטרס שבהמשך פעילות החברה שבהקפאה ולאינטרסים של כלל הנושים, הרי ששיהוי בנקיטת הליכים כאלה ואחרים במסגרת של תיקי חדלות פירעון נהפך לחלק אינהרנטי מן ההליך, ואין בו לכשעצמו כדי להצדיק דחיית בירור המחלוקות על הסף.

 

נוכח האמור, לא מצאתי, כי ראוי לחסום את דרכו של הנאמן מבירור המחלוקת לגבי פעולת הקיזוז הנטענת, מטעמי שיהוי.

 

27.טענה מקדמית נוספת ואחרונה שהועלתה על ידי עיריית באקה, עניינה בדחיית הבקשה על הסף, מן הטעם, כי הבקשה, הוגשה בניגוד לסעיף 8 לחוק ביטול האיחוד ולצו שהוצא מכוחו.

 

סעיף 8 לחוק ביטול האיחוד, קובע כדלקמן:

 

"השר יקבע, בצו, הוראות בכל עניין הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הרשות המאוחדת והקמת המועצות המקומיות והנדרש כדי להבטיח את ביצועו, לרבות בעניינים אלה:

(1) חלוקה בין המועצות המקומיות של הנכסים, הזכויות, החובות וההתחייבויות, לרבות זכויות מוחשיות ושאינן מוחשיות, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, שערב יום הביטול היו של הרשות המאוחדת, לרבות תשלומי חובה שהוטלו כדין על ידי הרשות המאוחדת וטרם נגבו, ואלו יהיו לקניין המועצות המקומיות כפי שיורה השר;

(2) קביעת המועצה המקומית אשר תהיה חליפתה של הרשות המאוחדת בכל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב יום הביטול, מטעם הרשות המאוחדת או נגדה, וכן כל עילה להליך משפטי כאמור שהיתה קיימת באותה עת, לרבות לעניין ארנונות, אגרות, היטלים דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שערב יום הביטול היו של הרשות המאוחדת או נגדה;

(3) קביעת המועצה המקומית שתדון בהליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום הביטול לפני הרשות המאוחדת או רשות מרשויותיה או לפני ועדת ערר שהוקמה על ידי הרשות המאוחדת, או הליכים כאמור שהיה ניתן לפתוח בהם עד אותו מועד, וכן קביעת דרכי הגשתם והדיון בהם, לרבות הוראות לעניין הארכת מועדים."

 

במסגרת הצו שהוצא מכוח חוק ביטול האיחוד, אשר נכנס לתוקף ביום 15/11/10, פירט שר הפנים את תחום שיפוטה של עיריית באקה (סעיף 2 לצו) ותחום שיפוטה של מועצת ג'ת (סעיף 3 לצו), לאחר ביטול איחודן של הרשויות. כן פורט בצו, באילו מקרים/הליכים יהיו עיריית באקה ומועצת ג'ת חליפותיה של עיריית באקה-ג'ת (סעיפים 4 ו-5 לצו).

 

בהתאם לחלוקת תחומי עיריית באקה ומועצת ג'ת לפי סעיפים 2 ו-3 לצו, אין מחלוקת, כי המט"ש נבנה בתחום שיפוטה של מועצת ג'ת, כך שזה כלול בסעיף 3 לצו. מכאן, הרי שבבחינת סוגיית הזכויות והחובות הנובעות מהמט"ש, חל בענייננו, סעיף 5 לצו, הקובע כדלקמן:

 

"5. (א) המועצה המקומית ג'ת תהיה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת לגבי השטח שהיה בתחום השיפוט של עיריית באקה-ג'ת ערב יום הביטול, הכלול בתחומה לפי סעיף 3, לגבי זכויות במקרקעין, לרבות בעלות או חזקה במקרקעין וכן כל זכות ראויה או מוחזקת וכל טובת הנאה שהיו לה אותה שעה במקרקעין, ככל שהם בתחום השטח האמור, ולעניין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהטילה עיריית באקה-ג'ת וטרם נגבו.

(ב) המועצה המקומית ג'ת תהיה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת ביחס למיטלטלין המצויים בתחום השיפוט האמור בסעיף 3 וכן לזכויות וחובות שלא נזכרו בסעיף קטן (א), למעט לגבי זכויות וחובות אשר נקבע לגביהן אחרת ברשימה.

(ג) המועצה המקומית ג'ת תהיה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בכל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב יום הביטול מטעם העירייה או נגדה, הנוגע לתחומה כאמור בסעיף 3, למעט לגבי הליכים משפטיים אשר נקבע לגביהן אחרת ברשימה."

 

מן האמור, ניתן, אפוא, ללמוד, כי כל עניין שקשור לנכס המצוי בשטח שיפוטה של מועצת ג'ת בהתאם לסעיף 3 לצו, ובכלל זה, עניינים הקשורים לזכויות ולחובות הנובעות מאותו נכס, לרבות, ענייני ארנונה, תהיה מועצת ג'ת חליפתה של עיריית באקה-ג'ת לגביו. ואכן, בכלל ההליכים המשפטיים, לרבות: העתירות המנהליות והליכי הערר שהוגשו בעניין תשלומי הארנונה בגין המט"ש, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי מועצת ג'ת היא חליפתה של עיריית באקה-ג'ת מכוח סעיף 3 וסעיף 5 לצו.

 

נוכח האמור, משאין מחלקות, כי המט"ש מצוי בתחום שיפוטה של מועצת ג'ת, ברי, כי מועצת ג'ת היא חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בכל סוגיה/מחלוקת הקשורה למט"ש. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת עיריית באקה, לפיה בטרם נקיטה בהליך הנוכחי היה על הנאמן לפנות לממונה על המחוז במשרד הפנים על מנת שזה יקבע, מי תהיה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בנוגע למחלוקת נשוא הבקשה למתן הוראות דנן.

 

מסקנה זו מתחזקת ביתר שאת, בשים לב ללשון סעיף 7 לצו, אשר, מטיל אמנם חובה לפנות לממונה על המחוז במשרד הפנים לצורך הקביעה מי תהיה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בהליכים מסוימים, אולם, חובה זו מוטלת מקום בו עילת התביעה או המחלוקת בגינה בוצעה הפנייה אינה מתייחסת לשטח המפורט בסעיפים 2 ו-3 לצו.

 

בענייננו, אין כאמור מחלוקת, כי המט"ש מצוי בתחום שיפוטה של עיריית באקה לפי סעיף 3 לצו, ולכן לא קמה כל חובה על הנאמן לפנות לממונה על המחוז במשרד הפנים בעניינו של המט"ש או בעניינה של כל זכות ו/או חובה הנובעת ממנו. לפיכך, דין טענת עיריית באקה, לפיה הבקשה למתן הוראות הוגשה בניגוד לחוק ביטול האיחוד ובניגוד לצו, להידחות.

 

28.לגופה של המחלוקת. עניינה של הבקשה למתן הוראות הוא כאמור בשאלה, אם רשאיות היו עיריית באקה ומועצת ג'ת לסרב לאשר למלת"ב להעביר את הכספים שיועדו מלכתחילה לכיסוי הוצאות הקמת המט"ש על ידי החברה, בטענה, כי כספים אלה קוזזו כדין על ידי עיריית באקה-ג'ת אל מול חוב ארנונה שחבה החברה כלפי עיריית באקה ומועצת ג'ת בגין הפעלת המט"ש על ידי החברה.

 

29.כידוע, דיני הקיזוז מוסדרים בדין הישראלי בשתי הוראות עיקריות, האחת מעוגנת בסעיף 53(א) לחוק החוזים, אשר קובעת זכות קיזוז כללית, והשנייה בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), שהיא בבחינת דין מיוחד.

 

סעיף 53(א) לחוק החוזים קובע כדלקמן:

 

"53. (א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים."

 

סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, קובע כדלקמן:

"74. (א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.

(ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס."

 

30.עיריית באקה ומועצת ג'ת טענו בתגובותיהן, כי פעולת הקיזוז בוצעה עוד בטרם מתן צו הקפאת ההליכים, ולכן חל בעניינה של פעולת הקיזוז שבוצעה, סעיף 53 לחוק החוזים. בשים לב לטענות הצדדים, נשאלת השאלה אם אכן יש להחיל בעניינה של החברה את הוראת סעיף 53(א) לחוק החוזים או שמא חלה בעניינה של החברה הוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל? כאמור עיריית באקה ומועצת ג'ת סבורות, כי עומדת להן זכות קיזוז מכוח סעיף 53 לחוק החוזים.

 

31.לצורך הכרעה במחלוקת לעניין חוקיות פעולת הקיזוז שבוצעה על ידי עיריית באקה-ג'ת ובשאלת זכותה של החברה ליתרת התשלום בגין הקמת המט"ש (חשבון מס' 27), רלבנטיים לענייננו המועדים הבאים:

 

א.ביום 29/06/11 ביצעה כאמור עיריית-באקה-ג'ת את פעולת קיזוז חשבון מס' 27 בגין הקמת המט"ש אל מול חוב הארנונה הנטען.

ב.ביום 15/11/11 נכנס צו ביטול איחודן של עיריית באקה ומועצת ג'ת לתוקף, במסגרתו נקבעה מועצת ג'ת כחליפתה של עיריית באקה-ג'ת בכל הקשור למט"ש.

ג.ביום 27/11/12, ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה.

ד.ביום 31/12/12 הגישה מועצת ג'ת, במסגרת תיק הקפאת ההליכים, תביעת חוב בגין חוב ארנונה בגין הפעלת המט"ש שנבנה בפועל בתחום שיפוטה של מועצת ג'ת. תביעת החוב שהוגשה התייחסה לחוב עבר בגין השנים 2010, 2011 ו-2012, ועמדה על סך של 2,590,322 ₪, מתוכו סך של 1,025,199 ₪ בדין קדימה.

ה.ביום 10/04/14 אושר על ידי בית המשפט הסדר נושים שכלל הסכמה בסוגיית חוב הארנונה של החברה כלפי מועצת ג'ת כחליפתה של עיריית באקה ג'ת, שבאה לידי ביטוי בסעיף 4.3.2 להסדר הנושים.

 

32.כידוע, נקודת המוצא בהליכי חדלות פירעון, היא כי כל עוד בוצע הקיזוז בעוד שהחברה הייתה סולבנטית, ובטרם מתן צו כינוס בעניינה, חל סעיף 53 לחוק החוזים. לעומת זאת, ככל שפעולת הקיזוז בוצעה לאחר מתן צו הכינוס בהליכי חדלות פירעון, יחול סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. ראה: ע"א 7170/13 נכסים יזום ופיתוח (נ.י.פ) בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (12/08/15); ע"א 3911/01 כספי נ' שלמה נס, רואה חשבון, פ"ד נו(6), 752.

 

בדומה, כאשר מדובר בחברה המצויה בהקפאת הליכים, הרי שהמועד הקובע הוא מועד מתן צו הקפאת ההליכים. ראה: פשר (ת"א) 2118/02 רו"ח חיים קמיל, בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של קבוצת ש. רובננקו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (06/11/03).

 

בענייננו, משעולה, כי צו הקפאת ההליכים בעניינה של החברה ניתן ביום 27/11/12, וזאת, לאחר ביצוע פעולת הקיזוז (29/06/11), הרי שלכאורה, חל בעניינה של החברה סעיף 51(א) לחוק החוזים.

 

33.בית המשפט העליון התייחס בפסק הדין שניתן בע"א 1689/03 כרטיסי אשראי נ' כונס הנכסים, פ"ד נח(6) 126, לשאלה, אם יש להחיל את סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, מכוח היקש, גם בהליכי שיקום והסדר על פי סעיף 350 לחוק החברות עת ניתן צו להקפאת הליכים. בעניין זה נפסק, כי אין להחיל את סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל דרך פרשנות, אלא יש להשאיר את הסוגיה להכרעתו של המחוקק.

 

34.בע"א 1292/05 מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון נ' חי גל מהנדסים וקבלנים בע"מ (2007), (להלן: "עניין חי גל") התייחס בית המשפט העליון להחלת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל במקרה של חברה אשר הגיעה להסדר נושים, בציינו, כי במקרים בהם אושר בעניינה של חברה הסדר נושים, ניתן לצאת מנקודת הנחה, לפיה סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל חל מקום בו מושג הסדר נושים במסגרת הליכי הקפאה.

 

אמירתו של בית המשפט העליון בעניין חי גל ביחס להחלת הוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל על פעולות קיזוז המבוצעות בעניינן של חברות שבהקפאת הליכים, אינה חד משמעית. אולם, יש בה כדי להצביע על מדיניות בית המשפט העליון והלך רוחו באשר להחלת האמור בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל במקרה של חברה שהגיעה להסדר נושים.

 

35.עם זאת, בענייננו, פעולת הקיזוז בוצעה כאמור עוד בטרם ניתן צו הקפאת הליכים בעניינה של החברה. כך שלכאורה חלה בעניינה של החברה הוראת סעיף 53(א) לחוק החוזים. עם זאת, במכלול הנסיבות סבורני, כי פעולת הקיזוז שבוצעה נעשתה בניגוד להוראות הדין, ודינה ביטול.

 

36.תוצאה זו, מתיישבת עם כלל הנסיבות ונותנת ביטוי מלא למכלול היחסים שבין עיריית באקה, מועצת ג'ת והחברה, להבדיל מהתבוננות מבודדת לעבר החובות והתקבולים שקמו לצדדים.

 

מתגובת ב"כ המלת"ב לבקשת הנאמן עולה, כי לעמדת המלת"ב הכספים שמצויים בחזקת המלת"ב, הם כספים ייעודיים, שיועדו מלכתחילה לכיסוי הוצאות בניית המט"ש על ידי החברה, ואין בינם לבין חוב הארנונה הנטען ולו כלום. מכאן, שמועצת ג'ת ו/או עיריית באקה, אינן יכולות להישמע בטענה, כי הן הסתמכו על זכות הקיזוז שלכאורה ניתנה להן במסגרת הסכם ההתקשרות בין עיריית באקה-ג'ת לבין החברה, בפרט משאין מחלוקת, כי זכות החברה לקבלת יתרת התשלום בגין השלמת הבנייה מכוח חשבון מס' 27 קמה לחברה מיד עם סיום עבודות הבנייה בשנת 2010 ואילו זכות עיריית באקה-ג'ת לגביית ארנונה קמה לעירייה אך עם תחילת הפעלת המט"ש, דהיינו, זכותה של החברה לקבלת החשבון קדמה לזכותה של עיריית באקה-ג'ת לקבלת תשלומי ארנונה.

 

37.יתר על כן, אין מחלוקת, כי חוב הארנונה הנטען, קיבל ביטוי במסגרת הסדר הנושים שאושר על ידי בית המשפט, לאחר דיונים ארוכים, בהם נטלה מועצת ג'ת חלק משמעותי, בהיותה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בכל הנוגע לזכויות ולחובות החלות בגין המט"ש. בסופו של יום, הגיעו החברה ומועצת ג'ת להסכמה שבאה לידי ביטוי במסגרת סעיף 4.3.2 להסדר הנושים, ואשר הסדירה את סוגיית חוב הארנונה בגין השנים 2010, 2011 ו-2012.

 

על אף השתתפותה של מועצת ג'ת בהליכי אישור הסדר הנושים בעניינה של החברה, לא העלתה מועצת ג'ת במהלך הדיונים בהסדר הנושים, כל טענה לפיה חוב הארנונה עליו סוכם במסגרת הסדר הנושים, אינו החוב הכולל שחבה החברה, אלא הוא מהווה יתרת החוב לאחר שחלקו קוזז במסגרת פעולת הקיזוז שבוצעה.

 

מכאן, מקובלת עלי טענת הנאמן, לפיה, משהגישה מועצת ג'ת, תביעת חוב בנוגע לחוב הארנונה בגין המט"ש, הרי שתביעת חוב זו, נחזית להיות תביעת החוב הכוללת ביחס לחוב הארנונה בגין המט"ש, וזו הוסדרה במסגרת הסדר הנושים שאושר כאמור על יד בית המשפט ביום 10/04/14. בהקשר זה, סבורני, כי ככל שיש לעיריית באקה טענות באשר לתביעת החוב שהוגשה על ידי מועצת ג'ת, הרי שמחלוקת זו הינה בינה לבין מועצת ג'ת ואין בה כדי להצדיק פעולת קיזוז בגין חוב ארנונה שהוסדר במסגרת הסדר הנושים, באופן שמהווה כפל תשלום של חוב הארנונה לרשויות.

 

38.זאת ועוד, לא מצאתי אף לקבל את טענת עיריית באקה, לפיה משנקבע, כי מועצת ג'ת תהיה חליפתה של עיריית באקה-ג'ת בכל הנוגע לזכויות והחובות הנובעות מהמט"ש, לא יכולה הייתה להגיש תביעת חוב מטעמה ואולם הייתה רשאית לבצע את פעולת הקיזוז. במצב דברים בו מעלה עירית באקה את הטענה כי מועצת ג'ת הינה חליפתה בכל הנוגע לזכויות ולחובות הנובעים מהמט"ש, לא הובהר מקור סמכותה של עירית באקה לבצע את הקיזוז. יתר על כן, וכאמור לעיל, משלא הגישה עיריית באקה תביעת חוב מטעמה, הרי שתביעת החוב שהוגשה על ידי מועצת ג'ת, נחזית להיות תביעת החוב שכוללת את מלוא החוב שחבה החברה בגין ארנונה לעיריית באקה-ג'ת. ככל שסבורה עיריית באקה, כי הינה זכאית לחלק כלשהו מן החוב הנתבע, הרי שרשאית היא לחזור בעניין זה למועצת ג'ת.

 

39.מכל האמור מתקבלת אפוא המסקנה, כי פעולת הקיזוז שבוצעה על ידי עיריית באקה-ג'ת, אינה עומדת בהוראות סעיף 53 לחוק החוזים. לפיכך, דינה להתבטל.

 

40.עיריית באקה ומועצת ג'ת טענו בתגובותיהן, כי עמדה להן זכות הקיזוז גם מכוח סעיף 25 להסכם ההתקשרות מיום 03/02/05, שמעגן לטענתן את זכותה של עיריית באקה-ג'ת לקזז מכל סכום שמגיע לחברה, על פי החוזה (הסכם ההתקשרות לבניית המט"ש), כל חוב, בין שקצוב ובין שאינו קצוב, המגיע לעיריית באקה-ג'ת על פי תנאי החוזה ו/או על פי כל דין.

 

עניינה של טענה זו, למעשה, בשאלה מובהקת של פרשנות חוזה. ניסוחו של סעיף המחלוקת (סעיף 25 לחוזה) יוצר מצב לפיו פרשנות מילולית גרידא עשויה להוליך לשני הכיוונים, מחד, יכולות עיריית באקה ומועצת ג'ת לטעון, כי סעיף 25 לחוזה מעגן את זכותן לקיזוז כל חוב שמגיע לעיריית באקה-ג'ת לפי כל דין. מאידך, יכול הנאמן לטעון, כי הוראת סעיף 25 נועדה על מנת לעגן את זכויות עיריית באקה-ג'ת ככל שאלה נובעות מהחוזה ואין להרחיבה לדינים שאינם קשורים למכרז נשוא הסכם ההתקשרות. ואולם, אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי הוראת סעיף 25 להסכם אינה מסדירה זכות קיזוז עתידית, בגין חיוב אשר נולד לאחר התגבשות חובת התשלום שחלה על עיריית באקה ומועצת ג'ת בגין הקמת המט"ש, וזאת בשל חוב ארנונה, שנתגבש רק במועד מאוחר יותר, לאחר הפעלת המט"ש.

 

41.גם אם ניתן לומר, כי עניין לנו בניסוח בעייתי ולא בהיר די הצורך, בפרט, ככל שהדבר נוגע לסיפא של הסעיף. יחד עם זאת, בתי המשפט קבעו לא אחת, כי אופן ההתבוננות בחוזה מסחרי שנכרת עם צדדים שלישיים, עשוי להשתנות באופן משמעותי כשמדובר בחברה חדלת פירעון, המצויה בהליכי פירוק או הקפאת הליכים, כאשר במקרה כזה נדרש בית המשפט לבחון את החוזה בשים לב לכלל האינטרסים המצויים על הפרק, לרבות, האינטרסים של נושי החברה. יפים לעניין זה דברים שנקבעו בפש"ר 1361/02 (בש"א 9258/02) בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ (13/0/02) (להלן: "עניין תבל"), בו צוינו הדברים הבאים:

 

"מן האמור נובע, כי אופן ההתבוננות בחוזה מסחרי עשוי להשתנות בצורה משמעותית כשמדובר בחברה חדלת פרעון, המצויה בפירוק או הקפאת הליכים. החוזה ייבחן לא רק כמכשיר המבטא את האוטונומיה של הצדדים, אלא גם, ובעיקר, בדרך השפעתו על נושי החברה. בשלב זה, מתמקדת פרשנות החוזה לא רק באומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים לחוזה ובתוצאות שניסו הללו להשיג במסגרת היחסים ביניהם. תחום חדלות הפירעון מכניס לתמונה נדבך חדש, והוא בדיקת המהות הכלכלית האמיתית והמהותית של העסקה בין הצדדים, וזאת כדי לבדוק את תוקפה במישור היחסים בין החברה לנושיה, וזאת להבדיל ממישור היחסים ה"פנימי" בין הצדדים לחוזה. אמנם, פרשנות החוזה לפי אומד-דעתם הסובייקטיבי של הצדדים עשויה לשמש לא פעם כלי-עזר לבדיקת המהות הכלכלית של העסקה, אולם מעמדה אינו בהכרח מכריע כשם שהיה יכול להיות אלמלא הפכה החברה לחדלת-פרעון. על בית המשפט להדרש ולחקור בשאלה, האם לא השתמשו הצדדים בכוחם החוזי באופן המרע את מצבם של צדדים שלישיים, שימוש אשר עם כניסת החברה לחדלות פרעון הופך לשימוש שלא כדין שאין לתת לו תוקף".

 

42.בענייננו, סבורני, כי פרשנות מרחיבה של סעיף 25 להסכם ההתקשרות, כפי שמנסות עיריית באקה ומועצת ג'ת לעשות, חוטאת למטרת ההסכם ופוגעת באופן בלתי מידתי, בזכות החברה לקבל תמורה עבור הקמת המט"ש. פרשנות מרחיבה של הסעיף מהווה למעשה ניסיון "לגלגל" חובות עבר אל תוך הליך הקפאת ההליכים, שעה שחובות אלה קיבלו פתרון במסגרת הסדר הנושים. קבלת פרשנות זו, יש בה משום העדפת נושים פסולה ואסורה, זאת, גם אם אותו ניסיון נעשה באופן מוסווה על ידי מנגנון חוזי, הנותן למושגים משפטיים פירוש השונה ממובנם הרגיל. ראה: עניין תבל.

 

43.יתרה מכך, סבורני, כי טענות עיריית באקה ומועצת ג'ת ביחס לחוב הארנונה שבמחלוקת, שנתגבשו טרם כניסתו של הנאמן לתפקידו, אין הן מזכות את הרשויות אלא בנשיה לגביה הוגשה תביעת חוב, כפי שנעשה בפועל. לעומת זאת, חבות של עיריית באקה-ג'ת ו/או חליפותיה בתשלום לקופת הקפאת ההליכים בגין עבודות שביצעה החברה, הינה חבות מוחלטת ובלתי-מותנית. על חבות זו חלים עקרונות העל לפיהם "חוזים יש לקיים", ובמקרה הנדון קיימת חובה לשלם לחברה את חשבון מס' 27 שהגיע מועד פירעונו לאלתר ובמלואו.

 

44.ניסיון להתנות חובה זו בתשלום חובות עבר שלא לפי דיני הקדימה הינו ניסיון פסול להעדפת נושים, אשר אינו יכול לעמוד. ולנוכח מכלול הנסיבות סבורני כי לא עלה בידי עיריית באקה ו/או מועצת ג'ת להוכיח זכות קיזוז. ראה: עניין תבל.

 

45.בשים לב לכל האמור, סבורני, כי עומדת לחברה/לנאמן הזכות לקבל את מלוא הכספים בגין השלמת הקמת המט"ש לפי חשבון מאושר מס' 27.

 

 

 

 

 

סוף דבר

 

46.הן לנוכח הוראות הדין והן משיקולי צדק, סבורני, כי אין מקום לקבל את טענתן של עיריית באקה ומועצת ג'ת ביחס לחוקיות פעולת הקיזוז שבוצעה על ידי עיריית באקה-ג'ת. לפיכך, הנני נעתרת לבקשת הנאמן, ומורה כדלקמן:

עיריית באקה ג'ת ו/או עיריית באקה ו/או מועצת ג'ת אינן זכאיות לבצע קיזוז של כספים המגיעים לחברה בגין הקמת המט"ש מכוח הסכם ההתקשרות מיום 03/02/05, על חשבון חוב הארנונה הנטען על ידן.

עיריית באקה ומועצת ג'ת, יעבירו למלת"ב אישור בדבר הסכמתן להעברת הסך של 1,016,315 ₪ (בהתאם לחשבון מאושר מס' 27), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30/01/11 ועד לביצוע התשלום המלא בפועל, וזאת תוך 15 ימים מהיום.

לאחר קבלת אישור עיריית באקה ומועצת ג'ת להעברת הכספים, יעביר המלת"ב לקופת הנאמן את הסך של 1,016,315 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30/01/11 ועד לביצוע התשלום המלא בפועל, וזאת תוך 15 ימים ממועד אישור הרשויות.

 

47.נוכח התוצאה שהתקבלה, התייתר, אפוא, הצורך לדון בסעד השני לו עתר הנאמן, לפיו יש להורות על עיכוב ביצוע כל תשלום המגיע למועצת ג'ת מכוח הסדר הנושים, והנאמן יפעל בהתאם לתנאי הסדר הנושים כלשונו.

 

48.כל אחת מהרשויות - עיריית באקה אל גרבייה ומועצה מקומית ג'ת - תשלם לנאמן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בגין הבקשה בסך 15,000 ₪ (סך הכל 30,000 ₪). הסכומים האמורים יועברו לנאמן תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 

49.המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

 

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ו, 28 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ