-
לפניי בקשה לפירוקה של מ.ר.נ. השקעות בע"מ (להלן: "החברה"). הבקשה הוגשה על ידי אחד מנושיה, האוחז בפסק דין כספי נגד החברה על סך של כ- 400,000 ₪.
-
החברה היא הבעלים של נכס מקרקעין לרבות מבנה המצוי עליו, המשמש כגן אירועים בנס ציונה. גן האירועים מופעל כיום על ידי חברה אחות של החברה, היא חברת פברג'ה בע"מ (להלן: "פברג'ה").
-
בעלי מניותיה של החברה מסוכסכים בינם לבין עצמם, לרבות בשאלה מי מוסמך לייצג את החברה במסגרת הליכי הפירוק.
-
כיום, המתנגד היחידי לפירוקה של חברה הוא אחד מבעלי מניותיה, רומן בבאג'נוב (להלן: "רומן"), המחזיק ב- 40% ממניותיה. רומן התיימר לייצג את החברה במסגרת הליכי הפירוק, אלא שהבעלים של יתרת מניות החברה, קרי, רוב של 60% מבעלי המניות, טוענים כי רומן איננו מוסמך לעשות כן, וכי עורך הדין שמונה על ידו לשם כך, מייצג אותו בלבד ולא את החברה.
-
בהחלטה מיום 6.7.2017 נקבע, נוכח סכסוכי השליטה בחברה בין בעלי מניותיה, כי עד לאחר קבלת הכרעה מבית משפט מוסמך ביחס לזהות הגורם שרשאי לפעול בשם החברה, ייראו את הבקשות המוגשות בהליך זה על ידי רומן או על ידי בעלי מניות הרוב בחברה, כבקשות מטעם בעלי מניות, ולא כבקשות מטעם החברה. חרף ההחלטה האמורה, לא פעל רומן לשם קבלת הכרעה שיפוטית לפיה הוא זה שמוסמך לייצג את החברה, ומכאן שלצורך ההליך הנוכחי המסקנה היא שהוא איננו מוסמך לפעול בשמה של החברה.
-
ביום 30.4.2017 מונה לחברה מפרק זמני, לאחר שהחברה לא הגישה תגובה לבקשה למינויו ולאחר שלא נסתרה הטענה כי החברה אינה פורעת את חובותיה הפסוקים.
-
ביום 4.5.2017 נערך דיון במעמד הצדדים בבקשה למינויו של מפרק זמני, ובתום הדיון הוחלט להותיר את המינוי מיום 30.4.2017 על כנו, לאחר שנמצא כי לכאורה, מבחינה תזרימית, החברה חדלת פרעון, שכן חובותיה הבלתי מוכחשים נאמדים בכשלושה מליון ₪ ואילו בחשבונה של החברה לא מצויים כספים בהיקף כזה. בנוסף, חשבון הבנק שלה מוגבל מזה זמן רב. עוד נקבע כי גם מבחינה מאזנית, קיים ספק רב אם שווי נכסיה של החברה עולה על גובה התחייבויותיה, כאשר לפי דו"חות החברה לשנת 2016 גובה ההתחייבויות עולה בכשלושה מליון ₪ על שווי נכסיה, וייתכן שהפער אף גבוה יותר ומגיע כדי 21 מליון ₪, נוכח חוות דעתו של שמאי שהעריך את שווי המקרקעין של החברה בסכום של כ- 78 מליון ₪ בלבד.
עוד נקבע באותה החלטה, בעקבות בקשתו של רומן ליתן לו ארכת חסד לפרעון החובות, כי הדרך הדיונית הנאותה לעשות כן היא באמצעות הסדר נושים, מה שימנע מצב של העדפת נושים וימנע את הצורך במימוש נכסים ובפירוק.
-
במקביל להליך הפירוק, מתנהל מזה זמן הליך של מימוש מקרקעי החברה לטובת נושה מובטח, הוא בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") באמצעות כונס נכסים מטעמו (להלן: "הכונס"). הליכי המימוש מתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל, תחת פיקוח בית המשפט של הפירוק. גובה הנשיה המובטחת של הבנק נאמד בכ- 25,000,000 ₪. מדובר בחוב בגין הלוואה שנטלה החברה מהבנק, אשר הועמדה לפרעון מיידי ביום 26.2.2017 לאחר שהחברה פיגרה בפרעון התשלומים על חשבון חוב ההלוואה.
-
ביום 15.8.2017, לאחר דיון באולם, נדחתה בקשתו של רומן לעכב את הליכי הפירוק ומימוש הנכסים של החברה כנגד הפקדת סך של 5,500,000 ₪ (או כנגד סך של 5,000,000 ₪, כפי בקשתו המאוחרת יותר של רומן).
-
שלושה ימים בלבד לפני מועד הדיון בבקשת הפירוק, הגיש רומן בקשה לדחיית מועד הדיון למשך 45 יום, על מנת לאפשר לו לפרוע את חובותיה של החברה ככל שאלה אינם שנויים במחלוקת. לדידו של רומן, בדיקה שערך רואה חשבון מטעמו העלתה כי חובות אלה מסתכמים נכון להיום בסך של כ- 1,800,000 ₪ בלבד, לאחר שרומן פרע ממקורותיו שלו חובות נוספים של החברה, והוא מבקש ארכה על מנת להסדיר את יתרת החובות. לטעמו, לא ייגרם נזק כלשהו לנושי החברה אם תינתן לו ארכה כאמור. נהפוך הוא, מצבת החובות של החברה רק תקטן.
-
במסגרת הדיון חזר רומן והעלה פעם נוספת את אותן טענות ממש שטען במסגרת הדיון הקודם, טענות שנדחו במסגרת ההחלטה מיום 15.8.2017. אקדים ואומר כי הלכה למעשה, לא חל כל שינוי בנסיבות מאז ניתנה אותה החלטה, והדברים שנכתבו בה יפים גם כיום, כפי שיפורט להלן.
-
בבסיס בקשתו הנוכחית של רומן עומדת טענה מרכזית אחת, והיא, שחובותיה האמיתיים של החברה מסתכמים כיום בסך של כ- 1,800,000 ₪ בלבד, ומשכך, יש לאפשר לו פרק זמן קצר על מנת להסדיר חובות אלה ולחלץ את החברה מהליכי הפירוק ומימוש הנכסים. באשר לחובה של החברה כלפי הבנק, טוען רומן כי הבנק העמיד שלא כדין את חוב ההלוואה לפרעון מיידי, ולכן החברה זכאית לשלם לבנק את חוב הפיגורים ולהמשיך בפרעון תשלומי ההלוואה כסדרם. יודגש כי עד עצם היום הזה לא נקט רומן בהליך משפטי כלשהו להצהרה על זכותה של החברה להמשיך ולפרוע את ההלוואה בתשלומים ועל כך שהבנק לא היה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי.
-
מנגד, המפרק הזמני, הכונס, הנושה שביקש את פירוק החברה, נושה מרכזי נוסף וכן הכנ"ר, כולם כאחד, מתנגדים לבקשתו של רומן ועומדים על מתן צו פירוק לאלתר. הם טוענים כי מדובר בחברה חדלת פרעון שהיקף חובותיה נאמד בכ- 59,000,000 ₪, וכי מדובר בחדלות פרעון תזרימית וייתכן שגם מאזנית, נוכח החשש שמא התמורה שתתקבל ממימוש נכס המקרקעין של החברה לא תכסה את החובות הנ"ל. לדידם, אין מקום לדחיות נוספות, שרק גורמות נזק לנושי החברה.
דיון והכרעה
-
לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובראיות שהוצגו, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הפירוק להתקבל, וכי אין מקום למתן ארכה נוספת לרומן, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.
-
על מנת שיינתן צו פירוק נגד חברה, צריך מבקש הפירוק להצביע על אחת מעילות הפירוק הקבועות בפקודת החברות. במקרה דנן, עלה בידי מבקש הפירוק להצביע על עילת פירוק של חדלות פרעון, לפי ס' 257(4) לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג- 1983 (להלן: "פקודת החברות"), כפי שיפורט בהמשך.
-
ראשית לכל, החברה עצמה לא הגישה כל התנגדות להליך הפירוק, וגם בעלי רוב מניותיה לא עשו כן. יתר על כן, בעלי רוב המניות לא טרחו כלל להתייצב לדיון בבקשת הפירוק (וגם לא לדיון הקודם), התנהגות האומרת דרשני. דומה איפוא שרומן פועל בענין זה מכוחו של אינטרס אישי שלו, ולא של החברה או של רוב בעלי מניותיה. אכן, הדין מאפשר לכל אדם להגיש התנגדות לצו פירוק, ולא רק לחברה שבעניינה מתבקש הצו (ראה תקנה 9 לתקנות החברות (פירוק) התשמ"ז- 1987), אלא שיש משקל רב בהליך של פירוק לכך שהחברה עצמה אינה מגלה כל התנגדות לפירוק. במקרה דנן, האדישות שמגלים החברה ובעלי מניות הרוב מעידה על כך שאין להם ענין במניעת פירוקה של החברה, והם משלימים עימו הלכה למעשה.
-
אכן, רומן פועל מזה זמן לפרעון חובות של החברה שהוא אישית מכיר בקיומם, תוך שהוא מסרב לפרוע חובות שלדידו שנויים במחלוקת. מאז הדיון הקודם רומן פרע או הסדיר חובות באופן סלקטיבי, באופן שלשיטתו הקטין את מצבת החובות "האמיתיים" מסך של 3,500,000 ₪ לסך של 1,800,000 ₪. ברם, בהחלטות קודמות שניתנו בתיק זה כבר הובהר, יותר מפעם אחת, שהדרך היחידה שמתווה הדין לצורך סילוק חלקי של חובות חברה המצוייה בהליכי חדלות פרעון, שלא בדרך של פירוק או כינוס נכסים, היא במסלול של הסדר נושים. רק כך ניתן להבטיח גבייה קולקטיבית וחלוקה שוויונית על פי סדרי הקדימה והנשיה הקבועים בדין, שאין עימה העדפת נושים אסורה. כל דרך אחרת, לרבות פרעון פרטני לנושים מסויימים בלבד שהחברה מכירה בחוב כלפיהם, מהווה העדפת נושים אסורה. שונים הם פני הדברים אם צד שלישי מעוניין לפרוע את חובותיה של החברה ממקורותיו שלו (ולא ממקורותיה של החברה), ואזיי הוא רשאי כמובן לעשות כן, אך במקרה כזה, כל עוד נותרו לחברה נושים שחובם לא נפרע, אזיי לא ניתן לחלצה מהליך הפירוק או הכינוס. במקרה דנן מבקש למעשה רומן להמציא דרך חדשנית של חילוץ החברה מהליכי הפירוק, קרי, הוא יפרע רק חובות שהוא מכיר בהם, ובתמורה יבוא הליך הפירוק אל קיצו, והכל בחסות בית המשפט של הפירוק, שמופקד על שמירת השויון בין הנושים. לדרך זו לא ניתן להסכים, בהיותה מנוגדת לדין. מעבר לכך שמדובר בדרך פסולה לחילוץ החברה מהליך הפירוק, הרי שעל פני הדברים ברור שחובותיה של החברה לא ייפרעו בשלמותם, שכן החוב לבנק לבדו עומד על סך של כ- 25,000,000 ₪ ואין בכוונתו של רומן לפרוע אותו, נוכח טענתו כי הבנק לא היה רשאי להעמיד את חוב ההלוואה לפרעון מיידי. כל זאת, שעה שהחוב הועמד לפרעון מיידי לפני כשבעה חודשים מבלי שהחברה פעלה בדרך כלשהי נגד הבנק בענין זה, ולאחר שהליכי הכינוס התנהלו כסדרם מספר חודשים ללא כל הפרעה. כך גם מסרב רומן לפרוע הלוואה שנטלה החברה מחברת Gigal Life LLc, למרות שבספרי החברה עצמה מופיע חוב כלפיה בסך של 10,190,000 ₪, ללא כל כפירה בחובה לשלמו.
-
הטעם המהותי בגינו יש מקום להעתר לבקשת הפירוק ולדחות את בקשתו של רומן למתן ארכה להסדרת החובות, הוא שעסקינן בחברה חדלת פרעון באופן מובהק, ואין די בסכום המוצע על ידי רומן – סך של 1,800,000 ₪ בלבד, כדי לפרוע את כלל חובותיה. עצם העובדה שהחברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה ממקורותיה שלה, וכל החובות שנפרעו עד היום, נפרעו מכיסו של רומן, מעידה כשלעצמה על כך שהחברה מצוייה בחדלות פרעון תזרימית.
כפי שנפסק בע"א 1938/11 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ, בפסקה 23 (פורסם בנבו, 1.12.11):
"...בית המשפט אינו נדרש בשלב מתן צו הפירוק לוודאות באשר לחוסר יכולתה של החברה לפרוע את חובותיה. ... במאמר מוסגר יצוין כי יש ממש בטענות המשיבים כי הבחינה לחדלות פירעונה של החברה אינה על בסיס מסת הנכסים הכוללת שלה, כי אם על בסיס תזרים המזומנים שלה, ויכולתה לפרוע בפועל את חובותיה (ראו ע"א 577/74 בנק ארץ-ישראל בריטניה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כט(2) 6 (1975); ע"פ 173/75 מדינת ישראל נ' בן-ציון פ"ד ל(1) 119 (1975) וכן כהן, 117-113)...".
נזכיר גם כי לפי ס' 258(3) לפקודת החברות, קיימת חזקת חדלות פרעון כאשר "הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכלתה של החברה לשלם את חובותיה".
-
כפי שציינתי בעבר, טרם הגיעה העת לבדוק את תביעות החוב של נושי החברה כל זמן שלא ניתן נגדה צו פירוק, אך מתוך מאזן הבוחן של החברה עצמה, עולה שהיקף חובותיה של החברה, לשיטתה שלה, עומד על סך של כ- 47,604,000 ₪, ולא כנטען על ידי רומן (סכום זה אינו כולל את חוב החברה לבעלי מניותיה, הטוענים לחוב של החברה כלפיהם בסך של כ 40,000,000 ₪). בידי המפרק הזמני מצויות כבר כעת דרישות חוב בסכום כולל של 59,162,918 ₪ (ראה נספח 1 לתגובתו לבקשת הדחייה). לענין זה הוצג עוד בדיון הקודם מאזן בוחן של החברה, ממנו עולה כי החברה מאשרת הלכה למעשה קיומם של חובות בהיקף העולה באופן ניכר על אלו שרומן מבקש כיום לפרוע. כך למשל, בע' 6 למאזן הבוחן של החברה ליום 31.12.2016 מופיע חוב בסך של 10,190,000 ₪ כלפי חברת Gigal Life LLc, והנה, רומן כופר מכל וכל בחוב האמור. יצויין כי חברת Gigal Life LLc הגישה תביעה כספית נגד החברה, אלא שזו מעוכבת נוכח מינויו של המפרק הזמני.
אכן, במהלך הדיון באולם טען רומן כי פרע את מקצת החובות שפורטו ברשימת החובות נספח 1 לתגובת המפרק, אלא שמדובר בטיפה בלבד בים החובות.
-
חוות הדעת החשבונאית שהציג רומן, בחתימתו של רו"ח עופר מרד, לצורך תמיכה בטענותיו וכדי לבסס את טענתו לחוב כלפי הספקים בסך של כ- 1,800,000 ₪ בלבד, משקלה מועט ביותר, נוכח שלל ההסתייגויות המופיעות בה, נוכח התעלמותה מהחוב לחברת Gigal Life LLc רק משום שרומן כופר בחוב זה חרף הצגתו בספריה של החברה עצמה כחוב שאיננו שנוי במחלוקת, ומשום שחוות הדעת נערכה במיוחד לצורך ההליך, ולא מדובר במסמך אותנטי כמו מאזן הבוחן של החברה. בנוסף, חדלות הפרעון של החברה מוכחת גם מתוך חוות דעת זו. כך למשל, רו"ח מרד מאשר כי לחברה חובות מע"מ בסך של 2,188,000 ₪ שבגינם טרם הוגשו השגות (ס' 3 לחוות הדעת). הוא גם מאשר כי חוב החברה לבנקים הינו סך של 25,432,753 ₪. בנוסף, הדו"ח מתעלם מחוב ארנונה נטען של עירית נס ציונה בסך של 1,670,000 ₪. רומן כלל איננו מתמודד עם הצורך לפרוע חובות אלו.
-
במאמר מוסגר אציין כי חוב נוסף של החברה, בסך של 13,212,157 ₪ (ס' 4 לחוות הדעת), הוא כלפי חברה זרה בשם tamus, אך הואיל ולטענתו של רומן חוב זה אמור להפרע רק בשנת 2025, הרי שלצורך בחינת כושר הפרעון התזרימי, ניתן שלא להביאו בחשבון.
-
בנוסף, לענין חדלות הפרעון של החברה יש להביא בחשבון את העובדה שהבנק העמיד לפרעון מיידי חוב הלוואה בסך של כ- 25,000,000 ₪, שהמקור היחיד לפרעונו הוא נכס המקרקעין של החברה. כפי שציינתי בעבר, רומן איננו מציע דרך כלשהי לפרוע חוב זה, והוא משליך יהבו על הטענה לפיה הבנק לא היה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי. דא עקא, רומן בחר שלא להעמיד עד כה את הטענה למבחן שיפוטי, ומכאן שהחוב האמור שריר וקיים, לפחות כל זמן שלא נקבע אחרת על ידי בית משפט מוסמך, ואין מי שיפרע אותו זולת הכונס, באמצעות הליכי המימוש המתנהלים בימים אלה. טענתו של רומן כי אם אך יבוטל או יעוכב הליך הפירוק הוא כבר "יסתדר" עם הבנק, היא טענה שדינה דחייה, שכן אין מבטלים או מעכבים הליכי פירוק רק בשל תקוה בעלמא של בעל מניות כי יצליח לפתור באופן כלשהו סכסוך משפטי שהביא כבר למינויו של כונס נכסים. גם הנסיון לטעון כי החוב לבנק מצוי בהליכי כינוס ולכן יש להתעלם מקיומו לצורך הליכי הפירוק, הוא נסיון שיש לדחותו, שכן שומה על בית המשפט של הפירוק להתבונן באספקלריה רחבה על מצבה הכלכלי הכולל של החברה כדי לבחון את מידת יכולתה לפרוע את חובותיה, גם אם מדובר בנשייה מובטחת. במילים אחרת, חדלות הפרעון נבחנת ביחס לכלל חובותיה של החברה, לרבות חובות מובטחים, והעובדה שמימוש הבטוחות בגין חובות אלה נעשה מחוץ להליך הפש"ר, אין משמעה שניתן להתעלם מהם במסגרת בחינת השאלה האם מדובר בחברה חדלת פרעון.
-
יצויין כי גם מבחינה מאזנית, ולא רק מבחינה תזרימית, יש חשש כבד שעסקינן בחברה חדלת פרעון. תעיד על כך יותר מכל העובדה שלמרות שמקרקעי החברה בנס ציונה הועמדו למכירה במסגרת הליך הכינוס, עד כה הושגה הצעה אחת בלבד לרכישתם, במחיר זעום של 25,000,000 ₪ בלבד, הרבה פחות מהערכות השווי המקוריות (שעמדו על כ- 78,000,000 ₪). בהינתן העובדה שמלבד גן הארועים ודירת מגורים בודדת בבת ים, אין לחברה נכסים ידועים נוספים, משמעות הדבר היא שאם לא תושג הצעה גבוהה באופן משמעותי עבור מקרקעי החברה, אזיי חדלות הפרעון של החברה היא גם מאזנית, ולא רק תזרימית.
-
בנסיבות אלה, לא מצאתי שיש טעם מעשי במתן ארכה נוספת לרומן, כמבוקש על ידו. הליך הפירוק תלוי ועומד מזה כשנה. היו עד כה הזדמנויות למכביר להסדיר את חובותיה של החברה, לרבות בדרך של הסדר נושים, שהיא דרך המלך לסילוק חלקי של חובות באופן שויוני, כפי שהובהר פעם אחר פעם בהחלטות קודמות בתיק זה. דא עקא, התמונה הכללית לא השתנתה, וגם לא צפוייה להשתנות בעתיד, אף אם תינתן לרומן הארכה המבוקשת על ידו. לכל היותר, אם תינתן לו ארכה, רומן יסדיר אך ורק את אותו חוב לספקים שהוא מודה בו, בסך של כ- 1,800,000 ₪ בלבד, אך כפי שצויין קודם, מדובר בטיפה בלבד בים החובות, לגביהם אין בפיו של רומן כל פתרון ריאלי, זולת ציפייה ערטילאית שיעלה בידו להגיע להבנה כלשהי עם הנושים וכן תקווה שמא יעלה בידו להדוף את תביעותיהם. מנגד, חלוף הזמן גורם נזקים לנושים, משום שהחברה מצוייה בואקום ניהולי, חובותיה תופחים, יש צורך מיידי בהשכרת אולם הארועים לאחר שבוטל חוזה השכירות עם פברג'ה, השוכרת הנוכחית, ומטבע הדברים המצב הנוכחי של אי ודאות מרתיע רוכשים פוטנציאליים של החברה או של מקרקעיה.
-
נתתי דעתי לכך שפירוק הוא סעד דרסטי המביא לחיסולה של חברה, ולכן יש להמנע ממנו אם אך ניתן להסתפק בסעד חלופי שיסיר את הטעם לפירוק (רע"א 5596/00 שולמית סתוי נ' שאולי נאחוסי (נחום), פ"ד נז(1) 149 (2002)), אלא שבמקרה דנן, לא קיים סעד חלופי, ארכות נוספות לא יועילו, ואין איפוא מנוס אלא מפירוקה של החברה.
-
אשר על כן, ולאחר שהודעה על דבר בקשת הפירוק פורסמה כדין והומצאה תעודה מאת הרשם לפי תקנה 7 לתקנות החברות (פירוק) התשמ"ז- 1987, ולאחר דחיית התנגדותו של רומן, ניתן בזאת צו לפירוק החברה.
-
החברה תפורק בידי בית משפט על פי הוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999 ופקודת החברות.
-
כונס הנכסים הרשמי בתל אביב ידאג לכינוס אספות נושים לעניין החברה שבפירוק.
-
נושאי המשרה בחברה יתייצבו מיד עם קבלת צו הפירוק במשרד הכונס הרשמי בתל-אביב, וזאת כדי למסור כל מידע שיידרש בנוגע לעסקי החברה. כן, יתייצבו המנהלים לחקירה במשרדי הכונס הרשמי בכל עת, לפי דרישתו.
-
עו"ד רונן מטרי מתמנה לתפקיד מנהל מיוחד וההתחייבות שהפקיד בעת מינויו כמפרק זמני תבטיח גם את מינויו הנוכחי.
-
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ט אלול תשע"ז, 10 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.
