פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
40853-12-15
08/12/2016
|
בפני השופטת:
איריס לושי-עבודי
|
- נגד - |
מבקשים:
כונס נכסים רשמי תל אביב
|
משיבים:
ישראכרט בעמ
|
החלטה |
שבתי ועיינתי בבקשה ובתגובות ואף בעמדת הכנ"ר, ואני סבורה כי דין הבקשה להידחות שכן אין עסקינן בתביעה נזיקית כטענת המבקש, כי אם בחיוב כספי.
לשיטת המבקש, מדובר בתביעה פשוטה וחד משמעית (סעיף 16 לבקשה) ומשכך, לטעמי יש באמור כדי לחזק את הצורך בהגשת הוכחת חוב למפרק בהתאם להוראות סעיף 352 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 ולפיכך, לא מצאתי טעמים לסטייה מדרך זו.
בנוסף, לא מצאתי להיעתר לבקשה גם מטעמים מעשיים, שכן כאמור בעמדת המנהל המיוחד מיום 18.10.16, קופת הפירוק דלה והיעתרות לבקשה – ועלויות בצידה – תיצור הכבדה מיותרת ושלא לצורך על חשבון יתר נושי החברה. בהקשר זה אפנה לדברי בית-המשפט העליון בע"א 2280/08 ניצן ענבר ניהול פרוייקטים (1992) בע"מ נ' חירם גת חברה להנדסה ובנין בע"מ (4.1.2011), בעמ' 7:
אמנם, הגישה לערכאות משולה לזכות יסוד, אולם זאת בכפוף להיותו של בעל הדין אישיות משפטית עצמאית. מעמד של חברה בפירוק פוגם בעצמאות זו. היא מפסיקה להיות חברה ככל החברות בשל כישלונה להוות אישיות עצמאית המסוגלת לנהל את ענייניה. מכאן נוצר צידוק ביצירת תפקיד של "מעין מפקח" לבית המשפט שעל הפירוק, בכל הקשור ליכולתו של צד לפתוח או להמשיך בהליך כנגד החברה בפירוק. כמובן, וכאמור לעיל, השיקול המנחה את בית המשפט בתפקידו כ"מעין מפקח" הינו שמירה על קופת הפירוק הקיימת, באופן העושה צדק ושוויון גם עם הצדדים שבעבר זכו כדין בהליך נגד החברה בפירוק, או אלה הטוענים שעל פי דין ובכפוף לבירור המשפטי, החברה חייבת להם כספים.
(ההדגשה אינה במקור – א.ל.ע.)
באשר לטענות המבקש נגד חברת האשראי, יואיל המבקש לפעול בדרכים המקובלות בהתאם לשיקול דעתו ולא במסגרת הליך הפירוק, כפי שאף עולה מעמדת הכנ"ר.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.
