עו"ד יעקב אמסטר בעל תפקיד של אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ נ' אלביליה ואח'

לפני בקשה של בעל תפקיד אשר מונה ביום 23.7.17 בחברת אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ (להלן: "החברה"), בגדרה מבקש בעל התפקיד להורות לבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") להעביר לחשבון הנאמנות שנפתח על ידו את כל התקבולים שהתקבלו מאז מונה ב"כ הבנק ככונס נכסים זמני של החברה. במוקד טענות בעל התפקיד נמצאת הטענה, כי מעמדו של הבנק הינו כנושה מכוח שעבוד צף ולא מכח שעבוד ספציפי.

הרקע לבקשה

1.ביום 9.4.17 הוגשה לבית משפט זה בקשה למינוי מפרק זמני לחברה על ידי אחד מבעלי מניותיה (פר"ק 1849-04-17). הבקשה נדחתה במסגרת החלטתי מיום 26.4.17.

2.ביום 10.4.17 הוגשה לבית המשפט על ידי הבנק בקשה לאכיפת אגרות חוב שנחתמו על ידי החברה ובקשה למינוי כונס נכסים זמני וקבוע לצורך כך (פר"ק 19345-04-17).

ביום 19.4.17 הוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך האמור הודעה על הסכמה שבין החברה לבין הבנק, למתן צו למינוי עו"ד יונתן סונדרס לכונס נכסים זמני על נכסי החברה (להלן: "הכונס הזמני") וכן על הסכמה שהכונס הזמני יפעל למימוש השעבודים הספציפיים הרשומים לטובת הבנק על פי אגרות החוב. בהחלטה מיום 20.4.17 מונה הכונס הזמני וכן ניתנו צווים המורים להנסון (ישראל) בע"מ (להלן: "הנסון") ולבנק מזרחי טפחות להעביר כספים המוחזקים על ידם לידי הכונס הזמני. הצו שניתן כנגד בנק מזרחי טפחות התייחס לכספים שהועברו אליו מהנסון בניגוד לשעבוד הרשום לטובת הבנק.

3.בהתאם לצווים הנ"ל, הועברו לחשבון הכינוס שפתח הכונס הזמני סך של כמיליון ₪ על ידי הנסון וסך של כ-750,000 ₪ על ידי בנק מזרחי טפחות.

4.ביום 23.7.17 הוחלט על ידי למנות את עו"ד יעקב אמסטר כבעל תפקיד (להלן: "בעל התפקיד") שיבחן את מצבה הכספי של החברה וכן את האפשרות להסדר נושים ביחס לחובותיה. ביום 2.8.17 עתר בעל התפקיד בבקשה הנדונה, בגדרה נטען כי מעמדו של הבנק הינו כנושה מכוח שעבוד צף, להבדיל משעבוד ספציפי, ועל כן יש להורות על העברת מלוא הכספים שהתקבלו אצל הכונס הזמני מחודש אפריל 2017 לחשבון בעל התפקיד.

5.מטעם הבנק הוגשה תגובה בגדרה הועלו על ידי הבנק מספר טענות. ראשית, נטען כי מעמדו של הבנק הינו כנושה מובטח מכוח שעבוד ספציפי ולא שעבוד צף. שנית, נטען כי אין להורות על העברת הכספים המשועבדים לקופת בעל התפקיד ללא מתן הגנה הולמת לבנק כנושה מובטח וזאת אף אם מדובר בשעבוד צף. שלישית, נטען כי יש להבחין בין כספים שהתקבלו אצל הכונס הזמני עד למינויו של בעל התפקיד, לבין כספים שהתקבלו ויתקבלו בעתיד לאחר מכן. הטענה היא כי אף אם תתקבל הבקשה, אין להחילה ביחס לכספים שהתקבלו לפני מינוי בעל התפקיד.

6.ביום 15.8.17 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. בעל התפקיד טען כי על פי מסמכי השעבוד שצורפו לתגובת הבנק כנספח א.1, אין מדובר בשעבוד ספציפי וזאת מכמה טעמים. הטעם הראשון הוא כי רשימת הנכסים הממושכנים על פי סעיף 4.א לאיגרת החוב כוללת זכויות על פי מסמך מיום 25.10.15 שאיננו מהווה חוזה וכי אין מדובר כלל בנכס הניתן למשכון. הטעם השני הוא, כי אין בידי הבנק שליטה על הכספים שמשלמת הנסון ובהתאם לכך, לא ניתן להכיר בשעבוד כשעבוד ספציפי. בכל הנוגע לטענות הבנק בדבר העדר הגנה הולמת, נטען כי יש להעדיף את האינטרסים בהליך הקולקטיבי על פני האינטרס של הבנק, במיוחד כאשר מדובר בתקופה זמנית של 90 ימים. ביחס לטענת הבנק כי אין מקום לבקשה ככל שהיא מתייחסת לכספים שנגנבו עד למינוי בעל התפקיד, נטען כי קיימת רציפות בהליכי הפירוק שהחלו בחודש אפריל 2017 כך שאין להפריד בין התקופה שהחלה בחודש אפריל לבין התקופה שהחלה לאחר מינוי בעל התפקיד.

הואיל וטענותיו המפורטות של בעל התפקיד הושמעו בדיון, אפשרתי לב"כ הבנק להגיש השלמת טיעון בכתב וכך נעשה על ידו.