בפני בקשה למתן הוראות להורות על תשלום הוצאות ייצוג משפטי, עבור ייצוג חברת ש.י.א רפאל פרויקטים בע"מ ומנהלה, מר שמעון גוזלן, בהליך שימוע טרם הגשת כתב אישום פלילי.
חברת ש.י.א רפאל פרוייקטים בע"מ (להלן - "החברה") הינה חברה קבלנית בתחום הבניה העוסקת בהקמת פרויקטים לבניה. מר שמעון גוזלן הינו מייסד החברה, אשר שימש כמנכ"ל החברה במשך רוב שנות קיומה. בתחילה החזיק מר גוזלן בכל מניות החברה. בשנת 2004, בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה, נכנסה החברה להליך של הקפאת הליכים, במסגרתו אושר לה הסדר נושים, בו רכש מר יעקב בן קיסוס, באמצעות חברת Bay Ventures Ltd. שבבעלותו (להלן, יחד - "מר בן קיסוס"), 60% מהון המניות של החברה. בשלב זה הוסיף מר גוזלן לנהל את החברה. לאחר שיחסיהם של מר גוזלן ומר בן קיסוס עלו על שרטון, נוהלו ביניהם הליכים משפטיים במסגרתם מונה לחברה, בשנת 2013, מנהל מיוחד אשר נטל לידיו את סמכויות הניהול בחברה. את התפקיד מילא בתחילה רו"ח קמיל, ולאחר מכן עו"ד עמית פינס, הממלא תפקיד זה עד היום.
ביום 1.5.14 הגיש מר בן קיסוס בקשה לפירוק החברה. במסגרת ההליכים בתיק הוסכם כי המנהל המיוחד יפעל להשלמת כל הפרויקטים בהם מצויה החברה ולמכירת נכסי החברה, וזאת ללא מתן צו פירוק, כאשר נכון להיום הפרויקטים של החברה הושלמו ורוב נכסי החברה נמכרו.
ביום 28.1.16 הודיע המנהל המיוחד כי פרקליט מחוז דרום הודיע לחברה ולמר גוזלן כי נפתח נגדם הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום פלילי. הליך השימוע נוגע לחשדות כי החברה ומר גוזלן ביצעו עבירות שוחד, הלבנת הון, פעולה ברכוש אסור וניהול ספרי חשבונות כוזבים. על פי הנטען, בתחילת שנת 2006 שילמה החברה 385,128 ₪ לחברת כדגל - בבעלותו של יצחק דרי, חבר מועצת העיר אשדוד - על מנת שדרי יאשר תוספת יחידות דיור בפרויקטים שבבעלות החברה, תוך שהיא מסווה את כספי השוחד כהוצאה חוקית בספרי החשבונות של החברה.
ביום 15.2.16 הוגשה הבקשה שבפני. המנהל המיוחד הודיע, כי מר גוזלן והחברה התבקשו לקבוע שימוע בפרקליטות לחודש מרץ הקרוב, ועל כן פנו לחפש סניגור אשר ייצג אותם בהליך זה. לאחר קבלת מספר הצעות מחיר, ההצעה הנמוכה הינה על סך של 120,000 ₪, בתוספת של 50,000 ₪ במידה ולא יוגש כתב אישום. מאחר והליך השימוע מתנהל נגד החברה ומר גוזלן כגורמים נפרדים - על אף שברי כי עילות ההגנה שלהם זהות - סבור המנהל המיוחד כי יהא זה רצוי כי החברה ועו"ד גוזלן ייוצגו במשותף, תוך חלוקת תשלום שכר הטרחה ביניהם באופן שווה. על כן, מתבקש בית המשפט לאשר את תשלום חלקה של החברה בשכר הטרחה, על סך של 60,000 ₪, בתוספת 25,000 ₪ נוספים אם לא יוגש כתב אישום נגד החברה.
הכונ"ר משאיר את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, מאחר והמדובר בחברה סולבנטית; עוד הוא מציין כי לאור דחיפות העניין ראוי שיאושר תשלום הסכום כמימון ביניים תוך שמר בן קיסוס שומר על טענותיו לקבלת החזר על סכום זה.
מר בן קיסוס טוען, כי על החברה להיות מיוצגת בנפרד ממר גוזלן בהליכים הפליליים, שכן מי שמואשם כי ביצע את המעשים המתוארים הוא מר גוזלן בלבד. לחברה ולמר גוזלן אינטרסים מנוגדים במקרה של הרשעה, שכן מר גוזלן יעדיף כי יופנה כמה שיותר משקל אל עבר החברה, בעוד שלחברה אינטרס כי מר גוזלן עצמו יישא במלוא התוצאות של מעשיו. על כן, על החברה להרחיק עצמה ממר גוזלן ולהיערך לכך כבר משלב השימוע ולהיות מיוצגת בנפרד על ידי עורך דין שלנגד עיניו תעמוד טובת החברה בלבד. הדבר לא יפגע בהגנתו של מר גוזלן אולם יסייע לחברה לטעון כי אין להגיש נגדה כתב אישום או כי במקרה של הרשעה יש להטיל את מלוא המשקל של המעשים על מר גוזלן.