-
כללי
השאלות הדרושות להכרעה בהליך שלפניי הינן: האחת, האם הוסכם על מתן שיעבודים למבקש 2 על זכויותיה של המשיבה 1 להבטחת חובו הנטען כלפיה. השנייה, האם התקיימו התנאים לאכיפתם של השיעבודים ולמנוי כונס נכסים שיפעל לממשם.
-
רקע
המשיבה 1 ( להלן: לב האגם"), היא בעלת זכויות חכירה בנכס מקרקעין באשקלון המשמש כמקבץ דיור לעולים חדשים שאודותיו יפורט בהמשך פסק הדין. זכויותיה של לב האגם בנכס לרבות דמי השכירות בגינו, שועבדו לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), להבטחת הלוואות שניתנו ללב האגם על ידי הבנק.
-
הצדדים להליך
המבקש מספר 1, עו"ד אשר דל (להלן: "דל"), מונה כנאמן של המבקש 2, משה ויזל (להלן: "ויזל"), להתקשרויות מושא התובענה (ויזל ודל שניהם יחד יכונו להלן: "המבקשים").
המשיבה 1, לב האגם בע"מ, הינה חברה רשומה בישראל שמניותיה מוחזקות על-ידי שלושת אלה: המשיב 5 עורך הדין יוסף דיאמנט (להלן: "עו"ד דיאמנט") המחזיק בכ-98 מניות החברה בנאמנות עבור מר עודד דסאו (להלן: "דסאו"); דסאו עצמו מחזיק במניה אחת; אשתו של דסאו, הגברת ורדה דסאו, שהיא גם המשיבה 6, מחזיקה במניה אחת של החברה (להלן: "ורדה").
המשיבים 2 ו-3, ה"ה יצחק בן אברהם ובנימין יוסף (להלן: "בן יצחק"), התקשרו ביום 12.3.07 עם לב האגם בהסכם שלפיו רכשו בן יצחק מלב האגם את מלוא זכויותיה של האחרונה בנכס ושילמו מקדמה במיליוני שקלים על חשבון התמורה. ההסכם שבין בן יצחק לבין לב האגם, הותנה בקבלת הסכמת הבנק ועמידר.
המשיב 4, עורך הדין שלמה זרחיה (להלן: "זרחיה"), מונה כנאמן של מר אמיר אבני (להלן: "אבני"). אבני הוא בעל הזכויות במחצית מזכויות השעבוד של לב האגם בנכס. זרחיה מחזיק בשעבוד בנאמנות עבור אבני. קרי, ויזל הוא בעל שיעבוד על מחצית זכויות לב האגם בנכס ואבני הוא בעל שיעבוד על המחצית הנותרת.
-
רכישת הנכס וזכויות לב האגם בו
ביום 28.2.02 התקשרה חברת "קלמור החזקות בע"מ" (להלן: "קלמור"), בהסכם עם המדינה שעיקרו הסדרת דיור לעולים החדשים באמצעות "עמידר החברה הלאומית לשיכון בע"מ" (להלן: "עמידר"). במסגרת ההסכם נקבע כי יוקם באשקלון מקבץ דיור בן 140 דירות, כאשר קיימת אופציית הרחבה ל-30 דירות נוספות. קלמור התחייבה שמקבץ הדיור ישמש למשתכני עמידר ובתמורה לבנייתו תהייה קלמור זכאית לקבל דמי שכירות לתקופה של 10 שנים, עם אופציה להארכה ל-5 שנים נוספות. הלכה למעשה, מקבץ הדיור הוקם בשנת 2004 וזכויות החכירה בנכס נרשמו על שם קלמור. הנכס מושכר בפועל לעולים חדשים שמשלמים דמי שכירות חלקים ועמידר משלימה את יתרת דמי השכירות.
ביום 20.2.05 התקשרה קלמור בהסכם עם לב האגם שלפיו מכרה קלמור את זכויותיה בנכס ללב האגם. עמידר נתנה את הסכמה למכירה האמורה. לשם מימון הרכישה התקשרה לב האגם עם הבנק שהעמיד לה שתי הלוואות בסכום כולל של כ-28 מיליון ₪. לבנק ניתנו בטחונות לפירעון ההלוואות, ובגדר אלה ערבות אישית של דסאו להתחייבויות לב האגם כלפי הבנק ושיעבוד זכויותיה של לב האגם בנכס לטובת הבנק. במסגרת השיעבוד לבנק על זכויות לב האגם בנכס נתנו על ידי האחרונה לבנק חמישה שיעבודים. מסמכי ההלוואה והשעבוד הוסדרו באגרות חוב שנרשמו כדין והכוללים את התנאים השונים שעם התקיימותם רשאי הבנק לממש את הביטחונות (להלן: "אגרות החוב"). השיעבודים חלים בין היתר על המפורט להלן:
משכון ראשון בדרגה והמחאה על דרך השעבוד על כל הזכויות והכספים העומדים ושיעמדו לזכותה של לב האגם בכל פיקדון וחשבונות בהתאם לאגרת החוב שצורפה למסמך השעבוד; משכון בדרגה ראשונה על הזכויות החוזיות לפי חוזי החכירה מיום 2.11.03 ומיום 22.2.04; משכון ראשון והמחאה על דרך השעבוד של זכויות לב האגם כלפי עמידר בקשר עם חוזה העברת הזכויות במקבץ ובמקרקעין מקלמור ללב האגם ביחד עם כל הבטוחות והערובות שניתנו ועוד (להלן: "השעבודים").
במסמכי השעבודים נקבעה תניה האוסרת על לב האגם למשכן, לשעבד, למכור, להמחות או להעביר את הזכויות הממושכנות ללא קבלת הסכמת הבנק לכך בכתב ומראש.