בפניי בקשת המפרק לפסיקת שכר טרחה בהליך שבכותרת.
1. דין הבקשה להתקבל בחלקה. נקודת המוצא לדיון מצויה בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981 (להלן – התקנות). התקנות האמורות קובעות שלושה מסלולים לפסיקת השכר: האחד, שכר ניהול באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומן בתקופה עבורה נקבע השכר (תקנה 7 לתקנות). השני, שכר מימוש באחוזים מתקבולי המימוש (תקנה 8 לתקנות) השלישי, שכר חלוקה באחוזים שונים שנקבעו בתקנות בהתאם לסף הנשייה שחילק בעל התפקיד בפועל אל מול כלל הנשייה המוכחת (תקנה 8א לתקנות). בפסיקה נקבע, כי ככלל יש לפסוק לבעל תפקיד שכר לפי אחד מן המסלולים האמורים (ראו פר"ק (מחוזי – ים) 14554-02-14 עו"ד ליפא מאיר, נאמן נ' כונס הנכסים הרשמי, עו"ד ד"ר איתי הס (31.7.14), בפסקה 5 להחלטת כב' השופט ד' מינץ). באותה פרשה נפסק גם, כי לבעל התפקיד נתונה הבחירה לאיזה מסלול לפנות.
2. במקרה שבפניי עותר המפרק לשכר טרחת מימוש בסך של 27,326 ₪ בגין סך של 140,000 ₪ אשר נכנס לקופת הפירוק, כתוצאה מהליך משפטי שניהל המפרק ובו נפסק סך של 400,000 ₪, האמור להשתלם לקופת הפירוק ב – 40 תשלומים חודשיים שווים. כן עותר המפרק לשכר טרחה מיוחד בגין הליכי ליטיגציה מורכבים וממושכים, הנוגעים להליך האמור, בסך של 15% מן הסך האמור של 140,000 ₪, היינו 21,000 ₪. המפרק פירט בבקשתו לשכר טרחה פעולות רבות אותן ביצע, במשך תקופה של כעשר שנים, הכוללות חקירות ובירורים והליכים שננקטו לגביהן; בדיקת מסמכי החברה; ניהול הליך לחיוב בעליה ומנהלה של החברה בפירוק בחובות החברה שבפירוק; והגשת תובענה נגד רעייתו של הבעלים ומנהלה, וכן נגד חברה נוספת (ת.א. (שלום ירושלים) 36613-06-10, להלן – התובענה בבית משפט השלום). כן בירר המפרק שתי תביעות חוב.
3. עמדת הכונס הרשמי היא, כי המפרק זכאי לתשלום בסך של 60,000 ₪, המשקף ביצוע פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים של המפרק (היינו, ניהול ההליך הנזכר לעיל), בגינן רשאי בית המשפט לפסוק שכר מיוחד לפי התעריף המינימלי הקיים במקצועו של בעל התפקיד (במקרה זה, 15% מן הסכום הפסוק). בהקשר זה מפנה הכונס הרשמי להוראת תקנה 11(ג) לתקנות, לפיה מקום בו נפסק שכר מיוחד לבעל תפקיד לא ייקבע לבעל התפקיד שכר מימוש מההכנסות או מהכספים שנתקבלו כתוצאה מביצוע הפעולות החורגות שעבורן נפסק לו השכר המיוחד.
4. בכך לא מסתיים הדיון. בית המשפט העליון פסק, כי תקנה 13 לתקנות קובעת, לצד שלושת המסלולים הנזכרים לעיל, "מנגנון נוסף שמעניק לבית המשפט סמכות ושיקול דעת לחרוג מהמסלולים הקיימים בבואו לפסוק שכר טרחה" (ע"א 5479/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר (12.2.13), בפסקה 15 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר). מדובר ב"מנגנון התאמה של התחשיב על פי המסלולים הרגילים לנסיבותיו של המקרה הספציפי", אשר "מעניק לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהם ולפסוק את שכר הטרחה ההוגן והראוי בנסיבות העניין, מקום בו היצמדות למסלולים הרגילים עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת בנסיבות העניין" (שם). בהקשר זה, יש להביא בחשבון את התכלית הכללית של התקנות, בגדרה יש צורך "לאזן בין הצורך לתגמל את בעל התפקיד על עבודתו, לבין החשש כי עלותו של בעל התפקיד תנגוס נתח גדול מדי מקופת הנושים" (דברי כב' השופט י' דנציגר בע"א 6166/07 עו"ד צחי פלדמן בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות נ' א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ (10.1.10), בפסקה 37 לפסק הדין).
5. מכאן למקרה שבפניי. שוכנעתי כי במקרה הנוכחי קיימת הצדקה לעשות שימוש בסמכות הקבועה בתקנה 13(א) הנ"ל לתקנות. תיארתי לעיל את פעולותיו של המפרק, אשר הצריכו עבודה משמעותית במשך פרק זמן ממושך. הזכרתי, כי כתוצאה מפעולותיו של המפרק צפוי להתקבל בקופת הפירוק סך כולל של 400,000 ₪. אין מחלוקת, כי הסכום האמור יאפשר תשלום סך בשיעור של 100% מתביעת חוב שאושרה לעיריית ירושלים בדין קדימה, וכן 23% מתביעות החוב בדין הרגיל (לפני ניכוי שכ"ט כונס ואגרת כונ"ר). התוצאה המאוזנת המתקבלת מן האיזון בין זכותו של המפרק לתגמול הולם מצד אחד, ובין הצורך למנוע נגיסה מעבר לנדרש מקופת הנושים, היא כי לתגמול על פי תקנה 11(ב) יקבל המפרק תוספת של 33%, כך שהסכום הכולל לו יזכה יהיה 80,000 ₪ (בצירוף מע"מ). בשלב הנוכחי יקבל המפרק סך של 41,000 ₪ (בצירוף מע"מ) מן הסכום האמור. על מנת למנוע הטרחה של הצדדים שלא לצורך, נקבע בזה, כי מכל סכום נוסף שיתקבל בקופת הפירוק כתוצאה מפסק הדין שניתן בתובענה שיזם המפרק בית משפט השלום, יהיה זכאי המפרק ל – 15% (בצירוף מע"מ).
6. כאן המקום להתייחס בקצרה למספר נושאים נוספים שעלו בכתבי הטענות שבפניי:
7. החזר הוצאות. המפרק טוען כי הוא זכאי להחזר הוצאות בסך של 14,840 ₪. סכום זה אינו שנוי במחלוקת. אני פוסק למפרק סכום זה.
8. אגרת השגחה לכונס הרשמי. תקנה 64(ב) לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז – 1984 קובעת כי תשולם לכונס הרשמי אגרת השגחה בשיעור של 20% מהשכר שנקבע לאותו מפרק. נקבע בזה, כי הכונס הרשמי זכאי לאגרת השגחה בסך של 8,200 ₪ בגין השכר שנפסק למפרק בשלב הנוכחי, ול – 20% מכל סכום נוסף שישולם למפרק בהתאם לאמור לעיל.
9. העברת התקבולים לקופת הפירוק המתנהלת על ידי הכונס הרשמי. אין מחלוקת כי יש להעביר את הכספים המוחזקים ברשות המפרק לקופת הכונס הרשמי, והכל בהתאם להנחיות שייתן הכונס הרשמי למפרק.
10. מסירת דו"ח מבוקר. המפרק הגיש דו"ח כספי מאומת בתצהיר שלו, בצירוף העתקי המחאות שהופקדו בידיו. בנסיבות שפורטו על ידי המפרק, הנוגעות לכך שהדו"ח אינו כולל הכנסות או הוצאות למעט הפקדת ההמחאות האמורות, ועל מנת לחסוך הוצאות מקופת הפירוק, אני נעתר לבקשת המפרק לפטור אותו מהגשת דו"ח מבוקר על ידי רואה חשבון (ראו תקנה 6(ב) לתקנות הנ"ל).
11. התוצאה היא, כי הבקשה מתקבלת בחלקה, בהתאם למפורט לעיל.
ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ו, 28 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
