פר"ק 18061-05-14 יעל אורגד בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בהיעדרו של כב' השופט ברנר השוהה בשבתון בחו"ל, הובאה הבקשה לעיוני.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום שכר טרחת הנאמנת להסדר הנושים, עו"ד סיגל רוזן-רכב (להלן: "הנאמנת"). הבקשה הוגשה על ידי חברת יעל אורגד בע"מ (להלן: "החברה") אשר הסדר נושים בעניינה (להלן: "ההסדר") בוטל בהחלטה מיום 17.9.2015. ביום 26.3.2015 אישר בית המשפט לנאמנת שכר טרחה בסך של 110,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

מכאן הבקשה שלפניי.

ברקע יש לציין כי לצד סעד עיכוב הביצוע, הגישה החברה בקשה להקטנת שכר טרחת הנאמנת, אולם בגדר החלטה זו אדון בבקשת עיכוב הביצוע בלבד, ועם שובו של כב' השופט ברנר משבתון בחו"ל הבקשה להקטנת שכר טרחת הנאמנת תובא לעיונו.

עמדת החברה

לטענת החברה היא לא השיגה על ההחלטה בעניין שכר הטרחה שכן להבנתה השכר שהתבקש ואושר היה בהתאם לקבוע בתקנות השכר ועל כן לא ראתה טעם בהגשת ערעור. לטענתה, הנאמנת קיבלה את מלוא הסכום שנפסק ב-10 שיקים מעותדים, כאשר נכון למועד הגשת הבקשה שניים מהם כבר נפרעו. החברה מבקשת כי יינתן צו עיכוב ביצוע ביחס להחלטה מיום 26.3.2015 בטרם ייגרם לה נזק בלתי הפיך ולאור העובדה כי הנאמנת פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה. לטענת החברה יש להורות על עיכוב ביצוע התשלומים החל מהתשלום החמישי שנמסר לנאמנת, הואיל ולטענתה פירעון התשלום הרביעי ישלים את מלוא שכר הטרחה המגיע לנאמנת, על פי החישוב שערכה.

 עמדת הנאמנת

הנאמנת מתנגדת למבוקש וטוענת כי מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי חלוט. עוד טוענת הנאמנת כי בהחלטת בית המשפט מיום 29.11.2015 נקבע כי יש לראות בחומרה את התחמקות החברה מתשלום מלוא השכר הפסוק וכי בית המשפט לא יידרש לכל בקשה שתוגש בטרם ייפרע מלוא שכרה.

לטענת הנאמנת, ביום 26.3.2015 אישר בית המשפט לנאמנת שכר ביניים בסך של 110,000 ש"ח לא כולל מע"מ וכן החזר הוצאות, וכי פסק הדין הפך חלוט לאחר שלא הוגש ערעור והחברה לא ביקשה לעכב את ביצועו. חרף דרישות תשלום מצד הנאמנת, החברה לא שילמה את הסכום שנפסק והנאמנת אף פנתה בעניין לבית המשפט. לטענתה, על אף קביעתו המפורשת של בית המשפט בהחלטה מיום 17.9.2015 כי אין בביטולו של ההסדר כדי לגרוע מחיוב החברה לשלם את החוב לנאמנת, החברה לא שילמה את שכרה ומשכך הנאמנת הגישה בקשה לנקיטה בהליכים לפי פקודת בזיון בית משפט, אשר נדחתה לאחר שנקבע כי יש לנקוט תחילה בהליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל. עוד טוענת הנאמנת כי קיבלה עד כה סכום חלקי בלבד מתוך שכרה הפסוק ולא קיבלה את החזר ההוצאות שנפסקו לטובתה.

לטענת הנאמנת יש לדחות את הבקשה על הסף לאחר שהחברה לא ציינה בבקשתה את ההחלטה מיום 29.11.2015 שבה נקבע כי בית המשפט לא יידרש לכל בקשה שתוגש בקשר להליכי חדלות הפירעון, בטרם ייפרע שכרה של הנאמנת. בנוסף, טוענת הנאמנת כי החברה לא הגישה ערעור וכעת היא מבקשת לפתוח מחדש הכרעות חלוטות בנוגע לשכר הטרחה. לטענת הנאמנת, הסמכות לעכב את ביצוע ההחלטה היא בכפוף להגשתו של ערעור, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") וכי החברה הודיעה כי לא הגישה ערעור וכי אין בכוונתה לעשות כן. לחלופין, טוענת הנאמנת כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהוגשה בשיהוי ניכר של למעלה מתשעה חודשים ממועד פסק הדין, ובתגובה לפתיחת תיק הוצאה לפועל.