אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פר"ק 17539-12-14 עבידאת חברה לבניה בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ ואח'

פר"ק 17539-12-14 עבידאת חברה לבניה בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 08/10/2015 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
17539-12-14
22/03/2015
בפני השופט:
יעקב צבן - סגן נשיא

- נגד -
המערערת:
עבידאת חברה לבניה בע"מ
עו"ד חסן אגבאריה
המשיבים:
1. בנק ירושלים בע"מ
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. עו"ד חגי אולמן - כונס נכסים
4. עו"ד אמיר שֹהם - כונס נכסים
5. עו"ד יצחק מֹלכו
6. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד חגי אולמן
עו"ד יעקב מלצר
עו"ד ציפי דרמר-סלומון
החלטה
 

1.לפניי ערעור של הנושה, עבידאת חברה לבניין בע"מ (להלן: "הנושה"), על החלטת המנהל המיוחד מיום 5.11.14 בתביעת החוב (בקשה 2). כן, בקשת הנושה להמשיך ולנהל את ההליכים המשפטיים נגד חברת חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ וחפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (להלן: "חברות חפציבה"), לפי סעיף 267 לפקודת החברות (בקשה 3).

 

2.בהחלטה מיום 1.3.15, הורתי על איחוד הדיון בבקשות 2 ו- 3 בהתאם להסכמת הצדדים.

 

3.המנהל המיוחד קיבל תביעת החוב בסך של 665,882 ש"ח אשר הוגשה ביום 8.3.09 על ידי בנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: "הבנק") בשם הנושה. דא עקא, הסכסוך בין חברות חפציבה לנושה רחב היקף ומעורבים בו צדדים נוספים מנושיה המובטחים של חברות חפציבה- בנק ירושלים, כלל חברה לביטוח, עו"ד חגי אולמן כונס נכסים ועו"ד אמיר שהם כונס נכסים- הם המשיבים 1-4 בבקשות דנא. ערב קריסת קבוצת חברות חפציבה נקלעו הצדדים למשבר סביב הקמתו של פרויקט מחסיה בבית שמש. בהסדר דיוני בין הצדדים מיום 13.8.07, הוסכם כי הנושה תגיש נגד המשיבים 4-1 תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשר לטענת העכבון וככל שייקבע בפסק דין חלוט כי קיימת לנושה זכות עיכבון וככל שייקבע בפסק דין חלוט כי חברות חפציבה חבות לנושה סך מרבי של 2,039,273 ש"ח בתוספת מע"מ, ישולמו לנושה הכספים בהתאם. לימים, הגישה הנושה תביעה בבית משפט זה בהליך אזרחי נגד חברות חפציבה ומשיבים 1-4 (ת"א 60383-06-14). דא עקא, על הנושה ליטול את אישור בית משפט של חדלות פירעון על מנת לנהל את התובענה נגד חברות חפציבה בהיותן בהליכי פירוק.

 

4.מהות הערעור בטענה שהמנהל המיוחד הכריע חלקית בסכסוך בכך שדן וקיבל את תביעת החוב מבלי להידרש לתביעה בהליך האזרחי. לשיטת הנושה, נדרש היה לברר את היקפו של החוב הנטען במסגרת התובענה האזרחית. כן נטען לניגוד עניינים בשים לב לעובדה שהמנהל המיוחד מייצג את חברות חפציבה בהליך האזרחי. המנהל המיוחד עתר בהליך האזרחי לסילוק התביעה על הסף נגד חברות חפציבה בהיותן מצויות בהליך פירוק. מכאן, הבקשה לאישור ניהול התובענה לפי סעיף 267 לפקודת החברות.

 

5.המנהל המיוחד דחה את הערעור מהטעם שתביעת החוב התקבלה במלואה. לטעמו תכלית הערעור לחלץ את הנושה מהסתבכויות דיוניות בהליך האזרחי. בתמצית הדברים, הנושה ומשיבים 1-4 הגיעו להסכמות לעניין נפקות הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב על שיעור החוב נשוא ההליך האזרחי. דא עקא, אין בהסכמות אלו כדי לשנות את מהותה וגדרה של תביעת החוב. תביעת החוב נועדה להכריע אך ורק בחובות בהן הנושה במעמד של נושה רגיל. תביעת החוב כאמור התקבלה ולפיכך אין בסיס לערעור. המנהל המיוחד הוסיף והבהיר כי הנושה והמשיבים 1- 4 הסכימו באופן ברור וחד משמעי שטענת הנושה לעכבון תוכרע בהתדיינות בהליך אזרחי שיתנהל ביניהם, בעוד ששמורה זכותם של כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד להצטרף להליך. בערעור עותרת הנושה להכרעתו של המנהל המיוחד בסוגיית העכבון ובכך יש לחתור תחת הסכמות הצדדים ואף לחרוג מגדרה של תביעת החוב. באשר לשאלת גובה החוב- נתגלעה המחלוקת בין הצדדים האם התכוונו בהסדר הדיוני שהמנהל המיוחד יכריע בסוגיה במסגרת תביעת החוב או שמא בית המשפט האזרחי. בסופו של יום, הוחלט כי גובה החוב יוכרע במסגרת תביעת החוב. דא עקא, תביעת החוב הוגשה בסכום נמוך מהחוב הנטען על ידי הנושה. המנהל המיוחד מסכים להשיב את הגלגל אחורה ולהעביר את ההכרעה לבית המשפט האזרחי בכפוף למחיקת חברות חפציבה מהתביעה האזרחית תוך פסיקת הוצאות לטובתן, לדחיית הערעור ולדחיית הבקשה לנהל את התובענה נגד חברות חפציבה לפי סעיף 267 לפקודת החברות. ככל שתסכים הנושה לתנאים אלו- החלק בנוגע לחוב בגין הפרויקט נושא סוגיית העכבון יחייב את הצדדים רק אם ייקבע בהליך האזרחי שלא עומדת לה זכות העכבון, אחרת יכריע בית המשפט האזרחי בהיקפו ושיעורו של החוב בגין הפרויקט.

 

בין לבין, קבל המנהל המיוחד נגד האשמתו בניגוד עניינים וטען שמדובר בריבוי הכובעים תחתיהם פועל המנהל המיוחד, ללא משוא פנים, מכוח מעמדו בהליכי חדלות הפירעון. כמו כן, שלל המנהל המיוחד את מעמדם של משיבים 1- 4 בערעור על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב בה עסקינן.

6.המשיבים 1- 4 נכנסו בתגובתם למהות הסכסוך ופרטיו והעמידו הגנתם בתובענה בהליך האזרחי. עיקר טענתם כי הנושה לא הגישה תביעת חוב במועד ואין לדרוש מהמנהל המיוחד שיכריע בתובענה האזרחית בכסות של תביעת חוב. בהתנהלותה איבדה הנושה את זכותה לדרוש את פירעון החוב כביכול של חברות חפציבה כלפיה, ועל כן יש לדחות את הערעור והבקשה לניהול תובענה מחוץ להליכי חדלות הפירעון וכנגזרת את התובענה בהליך האזרחי.

 

7.בדיון שהתקיים ביום 10.3.15, הציע המנהל המיוחד לברר את טענת העכבון בבית משפט זה של חדלות פירעון וככל שתתקבל, תמשיך הנושה להתדיין עם יתר הנושים המובטחים. אחרת, לטעמו, יש לדחות את הערעור והבקשה בהם עסקינן. לגופו של עניין, תביעת החוב נתקבלה במלואה, לא ניתן לתקן תביעת חוב לאחר שהוכרעה ועל כן אין כל בסיס נורמטיבי לערעור. לעניין הבקשה לאישור לנהל את התובענה, נטען כי חברות חפציבה אינן צד לתובענה ואינן קשורות לבירורה למעט מסמכים שכבר התחייב המנהל המיוחד בהגשתם.

 

הנושה עמדה על זכותה הדיונית לברר את טענת העכבון לפני בית משפט אזרחי ועתרה למתן היתר לנהל את התובענה נגד חברות חפציבה. נטען, כי ראוי שחברות חפציבה תהוונה צד להליך בשים לב לכפיפות הסכם הפשרה להסכמתו של המנהל המיוחד ולחובתן להגיש מסמכים בעניין החוב לרבות תצהיר. הנושה קבל על הכרעתו של המנהל המיוחד בתביעת חוב שמהווה רק חלק מהחוב הכללי בידיעתו על התובענה בהליך האזרחי, לרבות ההסכם הדיוני. המנהל המיוחד ידע היטב כי הכרעתו תשמש ראיה בהליך אזרחי והיה עליו לנקוט במשנה זהירות בבואו להכריע בתביעת חוב שהוגשה על ידי הבנק בשמו של הנושה. אשר על כן, לטעמו יש לקבל את הערעור על תביעת החוב ולהורות למנהל המיוחד להכריע בהיקפו המצטבר של החוב.

 

המשיבים 4-1 הבהירו כי תולדתו של ההסכם הדיוני בצוק העיתים בתחילת קריסת חברות חפציבה, אז נדרש היה להשלים את ביצוע הפרויקטים באופן יעיל ומיידי ולא ניתן היה לנהל התדיינויות כגון דא לפני בית משפט של חדלות פרעון שהוצף בהליכי הפירוק. בנסיבות אלו, הוחלט להשאיר את בירור טענת העכבון לימים יבואו ולנהלו לפני בית משפט אזרחי. כיום אין מניעה לברר את הטענה בתוך כותלי בית משפט של חדלות פרעון. לטענתם, ההסדר הדיוני מהותו אך ורק בבירור טענת העכבון כאשר נדרש מהנושה להוכיח את החוב של חברות חפציבה כלפיה כנהוג בהליכי פשיטת רגל. במשך שבע שנים לא הגישה הנושה תביעת חוב ועד היום לא הציגה פסק דין חלוט בעניין ואין לה להלין אלא על עצמה. המנהל המיוחד הכריע בתביעת החוב שהוגשה מטעם הנושה ויש בכך כדי משום ראיה סופית לעניין היקף החוב. ההסדר הדיוני מתיישב עם הפסיקה, לפיה על הטוען לעכבון להגיש הודעה ולפרט את מהות החוב ושיעורו ולתמוך את הטענות באסמכתאות כדין. יש לנהל את הליך הוכחת החוב לפני בית משפט של חדלות פרעון הן לפי הוראות הדין והן לפי ההסדר הדיוני. מה גם, לשיטת המשיבים, ראוי לברר את טענת העכבון לפני בית משפט זה. כונס הנכסים הרשמי הבהיר כי אין בדין הליך של תביעת חוב מחברה שבפירוק אלא באמצעות הגשת תביעת חוב. הנושה בחרה שלא להגיש תביעת חוב על מלוא החוב הנטען. המנהל המיוחד הכריע וקיבל את תביעת החוב שהוגשה מטעמו של הנושה על ידי הבנק. על כן, אין יסוד לערעור על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ