פר"ק 16739-08-14

1.בקשה מטעם המנהל המיוחד, במסגרת הליכי פירוק חברת חפציבה דיור ואחזקות בע"מ (להלן: "חפציבה דיור"), להורות לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") להשיב לקופת הפירוק של חפציבה דיור סך של 324,700 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, אשר הועבר שלא כדין ביום 5.8.07 מחשבונה של חפציבה דיור לחשבון המתנהל על שמו של בועז יונה.

2.לטענת המנהל המיוחד, ביום 5.8.07 הוגשה בקשה להקפאת הליכים בעניינה של חפציבה דיור, מועד זה נקבע להיות מועד תחילת הליכי הפירוק של החברה. ביום זה הועבר סך של 324,700 ש"ח מחשבונה של חפציבה דיור לחשבונו של בועז יונה בבנק לצורך הקטנת יתרת החובה בחשבונו של בועז יונה. בועז יונה ברח מהארץ ביום 31.7.07 ולא ידוע על הוראה שניתנה מטעמו לבנק. אין בידי הבנק עילה או מקור חוקי להעברת הכספים הנ"ל. הבנק לא נתן הסבר להעברת הכספים.

3.א.כטענות מקדמיות- טען הבנק לדחיית הבקשה מטעמי שיהוי, לדחיית הבקשה בגין אי תשלום האגרה והוסיף וטען כי אין לברר הליך זה בדרך של בקשה למתן הוראות.

ב.לגוף העניין טען הבנק, חשבונה של חפציבה דיור נפתח לצורך הקמת פיקדון ושעבודו להבטחת הלוואה שנטל בועז יונה בחשבון שהתנהל על שמו. העמדת ההלוואה והפקדת הפיקדון בוצעו "גב אל גב". למעשה לא בוצעה פעילות בחשבון מעבר להקמת הפיקדון ומכירתו לצורך סילוק ההלוואה. לימים, הפיקדון נמכר וכספיו נועדו לסילוק ההלוואה. מסיבה שאינה ברורה, נותרו כספים בחשבונה של חפציבה דיור ואלו הועברו לצורך סילוק יתרת חובה בחשבון אחר של בועז יונה, שאינו החשבון בו הועמדה ההלוואה. כספי ההלוואה שהובטחו בפיקדון כאמור סולקו מהמחאה שהופקדה בחשבון. הבנק טען כי לאחר שחלפו שנים אינו מצליח לעמוד על טיבה ומהותה של העברת הכספים, ולכן יש לדחות את הבקשה ולו מטעמי שיהוי כבד. ככל הנראה, הכספים הועברו לחשבון האחר חלף הפקדת ההמחאה באותו החשבון. מכאן, ברור שניתן היה להפקיד את ההמחאה בחשבון האחר ובכך להגיע לתוצאה עובדתית זהה. כך או כך, חברת חפציבה דיור חתמה על כתב ערבות להבטחת כל חיוביו של בועז יונה לבנק. הבנק פועל להבטחת פעילותו כדין וחזקה בנסיבות העניין ובשים לב לשיהוי הכבד, שהבנק פעל כדין גם בעניין זה. מכל מקום הבנק לא הוכיח עילה להשבת הכספים. אשר על כן, עתר לדחיית הבקשה.

4.בתשובתו, חזר המנהל המיוחד על טענתו לביצוע ההעברה שלא כדין וטען שעל הבנק החובה להצביע על זכות משפטית לביצוע ההעברה מיוזמתו. מסמכי הביטחונות נועדו להבטיח אך ורק את ההלוואה האמורה ולא חובות אחרים. מכאן, שההעברה בוצעה שלא כדין ועל הבנק להשיב את הכספים לקופת הפירוק. יתר טענות הבנק בגדר ספקולציות ללא כל ביסוס עובדתי ובדין. כן דחה המנהל המיוחד את טענותיו המקדמיות של הבנק. בסופו של יום, טען כי ענייננו בפעולה בנכסי החברה שבוצעה לאחר תחילת הפירוק והינה בטלה לפי סעיף 268 לפקודת החברות.

בקשה למחיקת תשובת המנהל המיוחד

5.הבנק הגיש בקשה למחיקת התשובה מטעמים של הרחבת חזית פסולה (בגין הטענה לפיה היה על הבנק ליתן הודעה מיוזמתו על שביצע פעולה בחשבון וכי יש בהעברת הכספים משום העדפת נושים פסולה או כדי לנגוד את טובת החברה לפי סעיף 268 לפקודת החברות).

6.המנהל המיוחד התנגד לבקשת המחיקה וטען כי הבקשה למתן הוראות הוגשה על יסוד המידע והמסמכים שהיו בידי המנהל המיוחד לאחר שהבנק לא נעתר לבקשתו למסור מידע הנוגע לפעולה נשוא הבקשה. המנהל המיוחד העמיק והתייחס אחת לאחת לטענות הנקודתיות של הבנק להרחבת חזית.

הדיון בבית המשפט 

7.בדיון בבית המשפט ביום 24.3.15, העיד מר שמעון בן שטרית (בתקופה הרלוונטית מנהל אשראים במרחב השרון של הבנק אשר בין היתר, טיפל בעניינים שונים הנוגעים לקבוצת חפציבה בחטיבה הבנקאית כולל בענייני בועז יונה וחפציבה דיור). לגרסתו, נטילת ההלוואה על ידי בועז יונה ופתיחת חשבון הפיקדון היו עסקת "גב אל גב". מקורות הסילוק להלוואה היו הבטוחה, קרי הפיקדון, או רווח שיופק מפרויקטים שונים ברחבי הארץ. הפיקדון בניכוי המס הועבר לסילוק ההלוואה ונותרה יתרת חוב בחשבון ההלוואה בסך 490,000 ש"ח, המגלמת את המס שנוכה ואת הפרשי הריבית בין חשבון ההלוואה לחשבון הפיקדון. בועז יונה הפקיד שיק בסכום הנ"ל בחשבון ההלוואה והגיש לבנק מסמכים לבקשה לפטור ממס בגין רווחי הפיקדון. רשויות המס העניקו את המס והשיבו לחשבון הפיקדון סך של 324,700 ש"ח. מר בן שטרית הבהיר כי הזכאות לפטור ממס הוענקה לחברת חפציבה דיור. לטעמו, ברמה התיאורטית החזר המס עומד לשימושה של חפציבה דיור אך לא ברמה המעשית. חשבון הפיקדון על שם חפציבה דיור נפתח אך ורק לצורך עסקת גב אל גב, ניכוי המס בוצע עד להצגת אישור המקור להחזר מס ובינתיים הופקדו כספים על ידי בועז יונה, לכן עם כספי החזר המס עמדו לזכותו של בועז יונה. אילו בועז יונה היה מציג את הפטור מניכוי מס במקור ערב פירעון הפיקדון, מלוא הכספים בחשבון הפיקדון היו מועברים לחשבון ההלוואה ובועז יונה היה משלים את יתרת החוב בחשבון ההלוואה בגין הפרשי הריבית.