פר"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
|
16641-03-15,28299-03-15,5256-03-15,53054-02-15
11/09/2016
|
בפני השופטת:
בטינה טאובר
|
- נגד - |
החברה:
מרכז רפואי אניטה בע"מ ח.פ. 513697987
|
הכנ"ר:
1. כונס הנכסים הרשמי 2. המבקשת: א.מ.ן מרכז סיעודי מוריה בע"מ 3. כונסי הנכסים: עו"ד גיל הירשמן 4. עו"ד ליאור מזור
עו"ד ליאור מזור- המנהל המיוחד
|
החלטה |
1.בפני בקשה שהוגשה על ידי א.מ.ן. מרכז סיעודי מוריה בע"מ (להלן: "המבקשת") במסגרתה התבקש בית המשפט להשהות את מתן החלטתו בבקשה שהוגשה על ידי עו"ד גיל הירשמן ועו"ד ליאור מזור (להלן: "בעלי התפקיד") לפסיקת שכר טרחתם וזאת עד לסיום הטיפול בתביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים ובכללם המבקשת.
2.המבקשת נימקה את בקשתה (במסגרת הבקשה ותשובתה לתגובת בעלי התפקיד) וטענה כי מאחר ותביעות החוב טרם נבדקו וכאשר לא ברור מה יוותר לנושים מסכום התמורה שהתקבל בקופת הכינוס ראוי להמתין להשלמת בדיקתן של תביעות החוב ולהשהות את פסיקת שכר הטרחה של בעלי התפקיד בהתאם.
לעמדת המבקשת יש לקצוב את שכר טרחתם של בעלי התפקיד בהתאם ובהתחשב בייתרה שתיוותר לנושים ולהצלחת ההליכים שננקטו על ידי בעלי התפקיד ולאפשר לנושים למסור את עמדתם לאחר קבלת מלוא המידע הרלבנטי. עוד ובנוסף, נטען על ידי המבקשת, כי אין בסיס לטענה כי בקשת המבקשת הוגשה על מנת להפעיל לחץ על בעלי התפקיד אלא לצורך שמירה על אינטרסים של הנושים.
המבקשת הוסיפה וטענה, כי במועד כניסת בעלי התפקיד לתפקידם, הסכם המכר המתייחס לנכס המקרקעין של החברה שבפירוק כבר היה חתום והזכויות נמכרו עבור תמורה כספית, ולמעשה ההליכים הנוגעים להסכם היו בעיצומם. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי ההסכם המקורי לא בוטל, ההסכם שנקשר עם בעלי התפקיד מיום 01/06/15 לא שינה כמעט דבר וכך גם לגבי התמורה ששולמה ולפיכך אין המדובר בהליכי מימוש שבוצעו על ידי בעלי התפקיד.
עוד נטען על ידי המבקשת, כי שכר הנתבע לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 (להלן: "התקנות") עליה חולשת תקנה 6 לתקנות כפוף לבחינה לאחר סיום תפקידם של בעלי התפקיד או לאחר השלמת מרבית עבודתם ולבית המשפט מסור שיקול דעת רחב לעניין המועד הדיוני בו ראוי ונכון לקבוע את שכרם של בעלי התפקיד.
המבקשת ציינה בתשובה, כי מעבר לטעמים שפורטו על ידה, ושבעטים יש לעכב את ההחלטה לעניין שיעור וגודל שכרם של בעלי התפקיד, הרי שיש ליתן ליתר הנושים זכות טיעון בעניין, וזאת לאור ההשפעה הבלתי מבוטלת שיש באישור שכר טרחתם של בעלי התפקיד על זכויות הנושים של החברה.
3.בעלי התפקיד הגישו מטעמם תגובה לבקשה להשהיית ההחלטה וכן תגובה נוספת לאחר הגשת תשובת המבקשת לתגובתם הראשונה. במסגרת תגובותיהם, טענו בעלי התפקיד, כי עיון בבקשה להשהיית ההחלטה בכל הנוגע לעתירת בעלי התפקיד לאישור שכר טרחתם, מעלה, בראש ובראשונה העדר בקיאות מצדה של המבקשת הן בהליכי חדלות הפירעון והן בסוגיית פסיקת שכר בעלי התפקיד במסגרתם.
לטענת בעלי התפקיד, בקשתה של המבקשת להשהיית ההחלטה, נעדרת יסוד ובסיס של ממש, ודינה להידחות על הסף ולחילופין לגופה, שכן שכר הטרחה שנתבקש על ידי בעלי התפקיד, התבקש בגין השלמה של עסקת מכר במסגרת תיק הפירוק. נטען, כי מטבע הדברים, שכר הטרחה במקרה כגון זה, מתבקש עם השלמת המכר, ואין כל הצדקה, להמתין עם תשלום שכר הטרחה ואישורו עד להשלמת מהלכים בתיק הפירוק ובכלל זה השלמה של בדיקה של תביעות החוב בו, כך ביתר שאת מקום בו מעורב בביצוע מהלך המכר כונס נכסים שנתמנה מטעמו של נושה מובטח.
עוד טענו בעלי התפקיד, כי תקנה 6(ג1) לתקנות עליה נסמכת המבקשת בתשובתה, ואשר ממנה מבקשת היא ללמוד על הצורך בהשלמת בדיקת תביעות החוב עוד בטרם אישור תשלום שכר הטרחה שנתבקש לצורך בירור זהות הנושים המהותיים, כלל אינה רלבנטית בנסיבות המקרה, שכן זו עוסקת בבקשות שכר בהליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, כלומר בקשות שכר במסגרת הקפאת הליכים ואין היא מתייחסת לבקשות שכר המוגשות במסגרת של הליכי פירוק אשר מוגשות מכוח תקנה 8 לתקנות.