פר"ק 12956-01-13

בפני בקשה לביטול ההחלטה מיום 17.11.14 בה הוקנתה למפרקת הסמכות לחקור את התנהלות חברת רב אור סוכנות לביטוח (1998) בע"מ (להלן - "החברה") ונושאי המשרה בה טרם קריסתה, ובמסגרת זאת לזמן לחקירה גורמים מעורבים.

החברה עסקה במתן שירותי ביטוח קולקטיביים לועדי עובדים, והיתה בבעלותו ובניהולו של מר אבנר קופל (להלן - "קופל"). ביום 7.1.13 הוגשה בקשת פירוק נגד החברה על ידי מס הכנסה. ביום 7.4.13 הוריתי על פירוק החברה ועל מינוי הכונ"ר כמפרק זמני לחברה ועו"ד קרן רייכבך סגל מותנה כמנהלת מיוחדת לחברה. ביום 5.8.13 מונתה עו"ד רייכבך- סגל כמפרקת קבועה לחברה.

ביום 17.11.14 הגישה המפרקת בקשה למתן הוראות להקנות לה הסמכות לחקור את התנהלות החברה ונושאי המשרה בה טרם קריסתה ולשם כך לזמן לחקירה גורמים הקשורים לחברה, בהתאם להוראות סעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 (להלן - "פקודת החברות"). המפרקת טענה, כי עולות תמיהות של ממש באשר להתנהלות החברה ובעל השליטה בה טרם קריסת החברה. בין היתר, הצביעה המפרקת על כך שחברת ק. מאי אחזקות בע"מ (להלן - "ק. מאי") נטלה מהחברה הלוואה בשלהי שנת 2008, העומדת כיום על סך של 8,553,653 ש"ח, כאשר הלוואה זו ניתנה ללא בטוחות וללא רישום ועל אף חובותיה של החברה באותה עת. כן הצביעה המפרקת על העברת 2.4 מליון ש"ח מכספי החברה לידי קופל ואת העברות הכספים מהחברה לידי חברות נוספות הקשורות לקופל.

בו ביום נעניתי לבקשת המפרקת לסמכויות החקירה המבוקשות.

ביום 9.12.14 הגיש קופל בקשה לביטול החלטה, כיון שניתנה במעמד צד אחד וללא מתן זכות תגובה, בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. אי מתן זכות התגובה לא היה מוצדק משהמפרקת צירפה אותו כמשיב בהליך ומאחר ובפסיקה ניתן לראות מתן זכות תגובה טרם החלטה על הענקת זכויות חקירה למפרק.

עוד טוען הוא, כי יש לדחות את הבקשה בשל אי הבשלת התנאים לקיומה. תביעות החוב שהוגשו טרם הוכרעו על ידי המפרקת, כאשר יכול ויסתבר בסופו של יום, כי חובה של מס הכנסה נמוך מהנטען וניתן לפרוע אותו במלואו מנכסי קופל וק. מאי ועל כן, אין צורך בחקירות שיאתרו מקורות מימון לכיסוי חובות החברה; ההליך הפלילי שהגישה רשות המיסים נגד קופל ואחרים עודנו מתנהל ויש להמתין להכרעותיו; וגם בקשת הפירוק נגד ק. מאי עודנה תלויה ועומדת ויש להמתין למיצוי האפשרות לגבות את החובות מק. מאי עצמה.

עוד טוען קופל, כי המפרקת גיבשה דעה מוקדמת לפיה יש להגיש תובענה לחיוב אישי נגד קופל, עובדה הפוסלת אותה מביצוע החקירות, אשר יש להטילה על בעל תפקיד אחר. בהקשר זה מפנה קופל, בין היתר, לכך שהמפרקת ביקשה מלכתחילה להטיל מגבלות על רכושו האישי של קופל מתחילת הליך הפירוק והעלתה בעבר טענות לפיהן קופל הבריח נכסים מהחברה לחשבונו האישי.

קופל מוסיף, כי הבקשה הוגשה איחור בשל החלפת באי כוחו, וכי היא אינה נתמכת בתצהיר שכן היא נוגעת לעניינים משפטיים אשר הוזכרו כולם בכתבי בית דין קודמים.

המפרקת טוענת, כי לא ניתן לבקש את ביטול ההחלטה שכן אין מדובר בבקשה שהתקבלה במעמד צד אחד, בנסיבות בהן קופל אינו צד לבקשה הנוגעת לחקירות. המחוקק במכוון לא קבע, כי הנחקר הינו צד בבקשה למתן סמכויות חקירה, ואין לאפשר לו לקבוע את מועד חקירתו וזהות החוקר, באופן אשר יסכל חקירה יעילה. מה עוד, שדי בפיקוח בית המשפט על המפרק על מנת לשמור על זכויות הנחקר.

המפרקת סבורה עוד, כי המדובר בבקשה חסרת בסיס עובדתי ומשפטי. הפסיקה קובעת כי ניתן לקיים חקירה לאחר מינוי בעל התפקיד או מתן צו פירוק וקיימת חזקה לפיה יש לקיים את החקירה, אלא אם כן הוכח, כי מטרתה לסייע בניהול תובענה קיימת, או תובענה שהמפרק עתיד להגיש בעתיד הקרוב. כאן, צו הפירוק ניתן לפני למעלה מ - 18 חודש, כך שאין פגם במועד שנבחר להגשת הבקשה לקיום החקירה; בירור תביעות החוב, כתב האישום הפלילי המתברר ובקשת הפירוק נגד ק. מאי אינם רלוונטיים לביצוע החקירה. קופל לא הוכיח כי החקירה נועדה להגשת תביעה עתידית נגדו במידה גבוהה של ודאות; המפרקת לא גיבשה דעה בשאלה האם יש מקום להגיש תביעה לחיוב אישי נגד קופל וכל טענתה היא, לקיומן של תמיהות וחשדות.