מבוא
1.בפניי בקשה שהוגשה על ידי מר פדי רואש, גב' אפי מירב וגב' אלה רובין (להלן: "המבקשים"), שהינם דיירי ונציגי הבניין ברחוב השקמה 19 בנשר, הידוע גם כגוש 12379, חלקה 31, אשר נבנה על ידי אלונית בניה ופיתוח בע"מ (בפירוק) להלן: "חברת אלונית"). המבקשים טוענים לזכויות בנכס בשטח של 860 מ"ר (להלן: "הנכס"), עליו היה שיעבוד ספציפי ושיעבוד צף לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") ואשר נמכר במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק זה, בהיותו שטח משותף השייך לכל דיירי הבניין.
2.במסגרת הבקשה עותרים המבקשים, כי בית המשפט יורה על עיכוב התמורה שהתקבלה בעקבות מימוש הנכס ואישור המכר על ידי בית המשפט. כן עתרו המבקשים, כי בית משפט יתיר צירופם של חברת אלונית וצירופו של רו"ח גבריאל טרבלסי (להלן: "המפרק") כנתבעים נוספים בהליך קיים, המתנהל בת"א 13722-03-16, תוך שבית משפט יעשה שימוש בהוראת סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983.
3.לטענת המבקשים, חתמה חברת אלונית עם מנהל מקרקעי ישראל בתאריך 21/08/01 על חוזה חכירה על הנכס, שלא כדין ובניגוד להיתר ולתוכניות הבנייה, שעה שהנכס יועד לשרת את כלל דיירי הבניין כשטחים משותפים. לדברי המבקשים, סוגיה זו עומדת ביסוד התביעה, אשר הוגשה על ידי המבקשים כנגד מנהל מקרקעי ישראל, והיא מתבררת בתביעה שהוגשה על ידי המבקשים בת"א 13722-03-16, ובכוונת המבקשים להשיב לרשות דיירי הבניין את הזכויות בנכס שנגזלו, בניגוד להוראות סעיף 6 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.
4.המבקשים מוסיפים וטוענים, כי חברת אלונית ידעה, כי הנכס מהווה רכוש משותף לכלל דיירי הבניין, ואין לה כל זכות לערוך חוזה חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל, וכי שטחים אלה אינם שייכים לה בדין. זאת ועוד, לטענת המבקשים, פעל המפרק בחוסר תום לב, כאשר הזמין שמאות בגין הנכס, בה צוין, כי המדובר בשטחים משותפים לכלל דיירי הבניין, והוא לא הביא עובדה זו לידיעת בית המשפט בטרם אושר המכר, ציין בפני בית המשפט, כי המדובר בנכס פנוי, ולא פעל, לכל הפחות, לצירופם של המבקשים כצד לבקשות למתן הוראות, אותן הגיש לבית המשפט.
5.המבקשים טוענים, כי בנסיבות המקרה, חלה הוראת סעיף 350ג(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ובדעתם לפעול להשבת השטח הנגזל, כמו גם להגיש בקשה לפיצול סעדים, כדי לתבוע אף תביעה נזיקית, אשר מטבעה אינה בסכום קצוב, ועל כן, אינה ברת הוכחה במסגרת תביעת חוב בהליך פירוק. יתר על כן, המבקשים טוענים, כי תביעתם מושתתת על עילות בתחום החוזי והנזיקי, אשר אינן אמורות להתברר בהליך חדלות הפירעון, ומתן ההיתר להגיש התביעה כנגד חברת אלונית וכנגד המפרק תימנע פיצול הליכים. מטעם זה סבורים המבקשים, כי מן הראוי לאפשר להם לצרף כנתבעים את חברת אלונית והמפרק לתביעה המתנהלת, שהינה סבוכה ודורשת בירור עובדתי נרחב ומחייבת זימונם וחקירתם של עדים רבים אודות גזילת הנכס, וכך יוכל המפרק ליתן הסברים לעובדות המצויות בידיעתו.
6.באשר לנזקים העשויים להיגרם לקופת הפירוק, טוענים המבקשים, כי המפרק יוכל לייצג את עניינם של הנושים בבית המשפט האזרחי, ובכל מקרה, הנזק אשר עלול להיגרם לקופת הפירוק אינו שיקול, שיש בו כדי למנוע היעתרות לבקשתם. לטעמם, עצם העובדה, כי נדון הסדר נושים, אין בה כדי לעכב את בירור זכויותיהם של המבקשים במסגרת התביעה שהוגשה, וההכרעה בתביעה תאפשר למבקשים ליהנות כפי חלקם בהסדר נשייה ראוי.
7.עוד ובנוסף, עותרים המבקשים לעיכוב כספי התמורה, שכן ברשותם הוכחות ישירות, כי הנכס אינו שייך לחברת אלונית, סיכויי התביעה טובים ועל הסוגיה לא חלה התיישנות, אלא אם בכלל, שיהוי, שאין בו כדי לבטל את זכויותיהם של המבקשים. לטענת המבקשים, טענותיהם טובות על מנת להחזיר את המצב לאחור, על מנת לתקן את העוולה שגרמה חברת אלונית, אשר ניצלה לרעה את מעמדה כחברה משכנת וניכסה לעצמה שטח שבדין אינו יכול לעמוד כיחידה עצמאית. המבקשים טוענים, כי היה על הבנק, בטרם ערך שיעבוד צף וספציפי על הנכס, לבדוק את מצבו המשפטי, אשר אינו נכס רשום וחוות הדעת של שלושה שמאים מעידים על כך שהזכויות בנכס הן של דיירי הבניין. לעמדת המבקשים, חלוקת הכספים תיצור הכבדה על קיום פסק הדין בבית המשפט המחוזי, הן לעניין השבת השטחים והן לעניין תביעת הנזיקין שבדעת המבקשים להגיש, וחלוקתם של הכספים עשויה לגרור ניהולן של תביעות נוספות.
8.בתגובה שהגיש המפרק בשמו ובשם חברת אלונית דחה המפרק את טענות המבקשים אחת לאחת וכן התנגד לסעדים המבוקשים. המפרק ציין, כי ההליך נשוא הבקשה אינו חדש, שכן עומדת בבסיסו תביעה בת"א 13722-03-16 שהגישו המבקשים כנגד 8 נתבעים שונים, ובכללם: חברת אלונית, רוכשת הנכס במסגרת הליך הפירוק, תירא מעבדות פרמבצטיות וקוסמטיות בע"מ, הועדה המקומית לתכנון ובניה, רשות מקרקעי ישראל, עיריית נשר, רשם המקרקעין ועוד, ואשר עניינה בחוזה חכירה משנת 2001, המקנה לחברת אלונית את הזכויות בנכס נשוא התובענה, זמן רב לפני חתימת הסכם המכר במסגרת הליך הפירוק. המפרק הוסיף וציין, כי בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו במבקשים בקשה למתן צווי מניעה זמניים, בנוגע להעברת הנכס ו/או השימוש בו.