התובענה נסבה על שאלת חיוב התובע, תושב הרשות הנתבעת ובעל נכס מקרקעין בתחומה, בהיטל סלילת כביש ודמי השתתפות בסלילת מדרכה על-פי חוק העזר החל ובהתחשב בהוראותיו של הסכם שערכו הצדדים בשנת 2001.
א.
ההליך והצדדים לו
1. בעת הרלוונטית היה התובע בעליו של נכס מקרקעין ששטחו 5,124 מ"ר בתחומי הנתבעת, הידוע גם כחלקה 23 בגוש 10104 (להלן
המקרקעין או
הנכס). בשנת 2008 פעל התובע לביצוע פרצלציה בנכס, בעטייה חולקו המקרקעין לשלוש יחידות רישום: שני מגרשים בשטח של 500 ו- 505 מ"ר הופרדו מהנכס המקורי והוקצו על-ידי התובע לבניו; ביתרת מגרש-האם ששטחו כיום, לאחר ביצוע ההפקעה שתידון להלן, 3,339 מ"ר מחזיק התובע (להלן
הפרצלציה). בנכס גובלים דרך פיק"א ממערב, רח' החלוצים מדרום ורח' אבוקה ממזרח.
2. הנתבעת, רשות שהתכוננה על-פי דין ופועלת בגדרו של צו המועצות המקומיות, מחייבת בעלי נכסים בתחום שיפוטה דוגמת התובע בשני סוגי תשלומים בגין עבודות פיתוח שמתבצעות ברחובותיה: היטל סלילת כביש מזה ודמי השתתפות בסלילת מדרכה מזה (להלן
היטל כביש ו
דמי השתתפות). על דרישות החיוב שמנפיקה הנתבעת בהקשר זה חולש חוק עזר לפרדס חנה-כרכור (סלילת רחובות), התשמ"ז-1986 (להלן
חוק העזר).
3. בסוף שנת 2000 החלה הנתבעת לסלול מעגל-תנועה בקרבת הנכס, בצומת הרחובות פיק"א והחלוצים. בעטייה של עבודת הסלילה נערך בין התובע מזה לבין הנתבעת והוועדה המקומית לתכנון ובנייה מזה מסמך בכתב שכותרתו "כתב הסכמה", בגדרו באו הצדדים לידי הסכמות שונות בקשר עם סלילת מעגל-התנועה (נספח ו' ל-
ת/1; להלן
ההסכם). לטענת התובע נכללה בהסכם תניית פטור שמכוחה מנועה הנתבעת לחייבו בהיטל כביש ודמי השתתפות בשל עבודת סלילה נוספת שתיעשה לאחר מועד חתימתו, אפילו יחשבו המקרקעין לצורך העניין נכס חייב בהיטל לפי חוק העזר. הנתבעת חולקת על כך וגורסת שאין בהסכם תניית פטור כזו.
4. ממועד עריכת ההסכם ועד שנת 2008 לא נדרש התובע לשלם לנתבעת תשלום כלשהו לפי חוק העזר אף שבין לבין סללה הנתבעת את רח' אבוקה (שהיה ידוע קודם לכן ככביש 8-9). בשנת 2008, עת הגיש התובע לנתבעת את תוכנית הפרצלציה לקבלת אישורה, נדרש לשלם סך כולל של 90,511 ש"ח בחלוקה כלהלן: היטל כביש ודמי השתתפות בגין מגרש-האם בסך 68,391 ש"ח ובנוסף היטל כביש ודמי השתתפות בסך 11,060 ש"ח לכל אחד ממגרשי הבנים שהופרדו מהנכס המקורי [נספחי יא ל-
ת/1]. אין מחלוקת שהחיובים נבעו מסלילת רח' אבוקה [ס' 18 לסיכומי התובע וס' 43 לסיכומי הנתבעת]. מאחר שמתן אישור של הנתבעת לפרצלציה הותנה בתשלום מלוא הסכום פרע התובע את החיוב תחת מחאה. עתה הוא עותר להשיב לו את הסכום ששילם עבור מגרש-האם בסך 68,391 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
5. התובענה מעלה שתי שאלות מרכזיות:
האחת, האם חל על מגרש-האם חיוב בהיטל כביש ודמי השתתפות בשל סלילת רח' אבוקה, בהתחשב בקיומו ובתוכנו של ההסכם שבין הצדדים.
השניה, האם עומדת לנתבעת זכות שבדין לחייב את התובע בדמי השתתפות מכוח חוק העזר, אפילו אין ההסכם מעניק לו פטור כנטען. שאלות אלה ידונו להלן; ההפניות הן לפרוטוקול הדיון מיום 5.10.2011 זולת אם צוין אחרת.
ב.
חיוב בהיטל כביש
1. ההסכם כולל מבוא ושישה סעיפים קצרים. בס' 5 לו, הוא סעיף המריבה, נקבע כך:
המועצה לא תחייב את הבעלים בהיטל סלילת כביש ובהוצאות סלילת מדרכה שיבוצעו להסדרת מעגל התנועה.
אין בהסכמה זו כדי לשלול את זכותה של המועצה לגבות היטלים כדין בעת ביצוע סלילות, בגין תוספת בניה ו/או בניה חדשה בנכס של הבעלים.
זו טענת התובע בקליפת-אגוז: סלילת מעגל-התנועה כללה עבודות ברחובות החלוצים ופיק"א שבעטיין ניתן היה לחייבו בהיטל כביש ודמי השתתפות; דא עקא, בהסכם נקבע שהוא לא יחוב בהיטל סלילת כביש ובהוצאות סלילת מדרכה בשל כך; משמעות הדבר אינה אלא זו שיש לראותו
כאילו שילם היטל כביש ודמי השתתפות בעבור עבודות סלילה אלה. מאחר שעל-פי ס' 6(א) בחוק העזר בעל נכס חייב בהיטל ישלם היטל בעד סלילת כביש אחד בלבד מנועה הנתבעת מלחייב את התובע בהיטל כביש הנעוץ בסלילת רח' אבוקה שנעשתה במועד מאוחר להסכם. דין שווה מבקש התובע להחיל על חיובו בדמי השתתפות [עדות התובע בע' 13-12]. מנגד גרסה הנתבעת שלפרשנות זו אליה מכוון התובע אין יסוד ואין לראותו כאילו הופטר מתשלום היטל כביש ודמי השתתפות לפי חוק העזר; לשיטתה לא ניתנה לתובע כל תמורה בסעיף המריבה ולא הוצהר בו אלא על הידוע והמובן מאליו [עדות עד הנתבעת בע' 20]. ככל שבס' 5 להסכם ניתן לתובע ערך כלשהו, אזי הטעימה הנתבעת שאין מדובר בפטור מחיוב אלא בדחיית מועדו עד שיתקיים אירוע "מימוש".
עיקר המחלוקת נעוצה אפוא בפרשנות סעיף המריבה שבהסכם. יאמר מיד: אין בידי לקבל את פרשנות התובע, לפיה יש לראותו כמי ששילם היטל כביש ודמי השתתפות בעת חתימת ההסכם בקשר עם סלילת מעגל-התנועה, באופן שהעניק לו פטור מחיוב עתידי לפי חוק העזר בגין הנכס. יחד עם זאת גם אין לאמץ את עמדת הנתבעת לפיה סעיף המריבה נעדר נפקות מעשית, באופן שעל התובע הוסיף לחול ההסדר שבחוק העזר במלוא היקפו. להלן יובאו הטעמים לכך.
2. נקודת המוצא לעמדת התובע ביחס לפרשנות הראויה של סעיף המריבה היא שכאשר בוצעו העבודות הקשורות בסלילת מעגל-התנועה ונחתם ההסכם עמו חל על הנכס חיוב בתשלום היטל כביש לפי חוק העזר בעטיין של אותן עבודות. שני רבדים לטענה זו: האחד, עניינו בשאלה העובדתית מה כללו עבודות הסלילה. השני, עניינו בשאלה המשפטית אם היה אז הנכס "
נכס חייב בהיטל" כהגדרתו בחוק העזר. שני היבטים אלה ייבחנו להלן.
(א)
סלילת מעגל התנועה - הפן העובדתי
התובע הטעים שעבודות הסלילה שבצעה הנתבעת עובר לחתימת ההסכם ולאחריו לא כללו רק את הסדרת מעגל-התנועה אלא היו כרוכות בהרחבת הכביש ובסלילת מדרכה בדרך פיק"א, כמו גם בסלילת כביש ומדרכה בקטע של רח' החלוצים שלגביו נחשבו המקרקעין נכס גובל [סע' 6 ל-
ת/1]. התובע לא נחקר בעניין זה ועדותו הראשית, שבגדרה הוצגו מפת מדידה ומפה מצבית לתמיכתה, לא נסתרה.
עד הנתבעת, מהנדס המועצה מר דניאל ארז (להלן
ארז), מסר שבשבע שנות כהונתו בתפקיד שראשיתן באוגוסט 2004 לא חייבה הנתבעת מאן דהוא בתשלום לפי חוק העזר בגין סלילת מעגלי-תנועה בשל כך שסלילת כיכר נעשית בצומת של כבישים קיימים ו"
אי אפשר פתאום לזכור אם אי פעם שולם או לא שולם היטל סלילה על המיקום של הכיכר" [ע' 19]. אין בדברים הללו כדי לסתור את גרסת התובע לפיה כללה סלילת מעגל-התנועה בשנת 2000 גם סלילה ראשונה של כביש ומדרכה שגבלו בנכס ובעטיין, ללא קשר לסלילת הכיכר עצמה, נוצר חיוב בר-קיימא לפי חוק העזר.
עדות ארז מעוררת קושי שהוא רחב מהשאלות הנדונות כאן ובה בעת אינו מנותק מהן. חוק העזר מטיל על תושבי הרשות חובת תשלום בהתקיים תנאיו ובה בעת משית על הנתבעת חובה לגבות תשלומים אלה. ודוק: הנתבעת הצהירה שהיא אינה רשאית להעניק פטור מחובת תשלום שמקורו בחוק העזר [ס' 5 לסיכומי הנתבעת]; עם זאת ראתה עצמה מוסמכת לדחות מועדו של תשלום חיוב לפי חוק העזר [עדות ארז בע' 29-28 באשר לדחיית תשלום עד לביצוע פרצלציה]. מאחר שחיוב בהיטל כביש לפי חוק העזר מוצמד לנכס ולא לאדם ונושא אופי חד-פעמי, תוך הענקת פטור לנכס גובל שבגינו שולם היטל בעד סלילת כביש אחד, מחובת הרשות לדעת ידוע היטב בגין אלו קטעי כביש נדרש ושולם היטל בעבר ובגין אלו קטעים טרם הוצא חיוב ראשוני לפי חוק העזר. לחובה יסודית זו שני פנים: מצד אחד, היא נועדה להבטיח שנכס גובל ששולם בגינו פעם אחת לא ידרש בחלוף הזמן לשלם פעם נוספת מבלי שיש לכך יסוד בחוק העזר; מצד שני, היא נועדה לאפשר לנתבעת לגבות מתושבים היטלים שהם חלק מהתקציב העומד לרשותה, תוך מילוי חובתה לפי חוק העזר, בגין אותם מקטעי כביש שבגין סלילתם טרם שולם דבר-מה על-ידי נכסים גובלים. אין לראות מה ל"קשיי זיכרון" שעליהם עמד ארז בעדותו ולמדיניות ישומו של חוק העזר על-ידי הנתבעת למטרתו. לא זיכרון נדרש כאן אלא תיעוד כתוב, מדויק ומדוקדק שיישמר לאורך זמן ויהווה בסיס לבחינת הפעלתו של חוק העזר בכל מקרה פרטני שעומד לדיון.
אני קובעת אפוא שסלילת מעגל-התנועה בשנת 2000 הייתה כרוכה ביצירת "אירוע מס" שמן הבחינה העובדתית היווה
סלילה חדשה; זו הקימה חבות של הנכס לפי חוק העזר.