פרשנות הסכם קיבוצי בנוגע ל"קידום נוסף" של "עובדים ותיקים"

פסק די ן

השופטת נילי ארד

1.      עניינו של ערעור זה בפרשנות הוראותיו של סעיף 6 להסכם הקיבוצי מיום 3 במרץ 1999 בנוגע  ל"קידום אחד נוסף" של "עובדים ותיקים".

הרקע

2.            2.            המשיבים 1 - 8 (שהם גם המערערים שכנגד) (להלן: העובדים) מועסקים במינהל שפ"ע בעיריית פתח תקווה. בתביעה שהגישו לבית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת לאה גליקסמן ונציגי ציבור מר אדי דלל ומר רענן גילאון;         עב 2561/03) עתרו העובדים ביחד עם עובדי עירייה אחרים (להלן: התובעים) לקידום בדרגות שכר על פי הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, ולתשלום תוספות שכר לרבות תוספות המשולמות לעובדי העירייה מכוח הסכמים מקומיים שלא קיבלו אישור הממונה על השכר (להלן: התוספות המקומיות).

עיקרה של התביעה הוסב כנגד חוקיותו של ההסכם הקיבוצי שנחתם במרץ 1999 (להלן: הסכם 99 או ההסכם) והשלכותיו על הסעדים שהתבקשו בה.   שמונה מבין התובעים (להלן: העובדים - המשיבים שלפנינו) תבעו כסעד חלופי, גמול גלובלי של שעות נוספות ותשלום פרמיה בבסיס השכר, מתוקף הוראתו של סעיף 6 להסכם.

העירייה, ביקשה לדחות את התביעה בכללותה לרבות הקניית זכויות למשיבים מתוקף הוראתו של סעיף 6 להסכם. לטענותיה אלה הצטרפו המתייצבים להליך, כל אחד לפי שיטתו.

לפי החלטת בית הדין התייצבו להליך, בדרך של הגשת סיכומים בכתב, הצדדים המרכזיים להסכם 99, הלא הם: ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי (משיבים 10 ו-11 בערעור זה) והממונה על השכר, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה.

בסיכומי הטענות התייחסו המתייצבים להליך, למהותו של סעיף 29 לחוק יסודות התקציב ולאופן יישומו, ולתחולת הוראותיו של הסכם 99 על תביעות העובדים, תוך שהציגו את שיטתם הפרשנית, עליה נעמוד להלן בפירוט הנדרש לענייננו. 

3.            3.            בפסק דין מפורט ומנומק היטב דחה בית הדין האזורי את טענות התובעים ככל שהוסבו נגד חוקיותו של הסכם 99 ודחה תביעתם לתוספות שכר חורגות, משנמצא כי אין הן באות בגדר תחולתו של סעיף 4.1 להסכם.

עם זאת, קיבל בית הדין את תביעתם החלופית של העובדים וקבע, כי הם באים במסגרת הוראתו של סעיף 6.1 להסכם 99 ועל כן זכאים הם לתשלום חלק מן התוספות המקומיות שתבעו. בנדון זה, הוסיף בית הדין וקבע כי         "סעיף 6.1 חל רק במקום בו היה קידום אמיתי בתפקיד ולא במקום בו היה שינוי תואר"; כי העובדים יצאו ידי חובת נטל הראיה המוטל עליהם להוכחת "הקידום האמיתי" בעניינם. זאת, הן בעצם העלאת הטענה שקיבלו מינוי לתפקידים של מנהל מחלקה וסגן מנהל מחלקה, והן במסמכים הרשמיים שצירפו לביסוסה.

משהעירייה לא כפרה בעצם קידומם בתפקיד, עבר אליה נטל הראיה להוכיח את הטענה לפיה אין מדובר בקידום אמיתי אלא "שדרוג" התפקיד בלבד. בטענות "השדרוג" כשלעצמן, ראה בית הדין "שינוי חזית" "שאין להתירו" ומכל מקום קבע כי לנטען "לא הונחה תשתית ראייתית כלשהי בראיות שהובאו בפני בית הדין, הוא הדין בטענות הממונה, הנסמכות על טענות העירייה בסיכומים".

בסיכומו של דבר נפסק, כי ששה מבין העובדים קודמו לתפקיד סגן מנהל מחלקה ושניים מהם קבלו מינוי של מנהל מחלקה, כנדרש בסעיף 6.1 להסכם. במצב דברים זה, ולאחר שבית הדין בחן את תנאי העבודה של "עובדים ותיקים באותם תפקידים" התקבלה תביעת העובדים בחלקה בלבד, באופן שהוכרה זכאותם לשעות נוספות גלובליות בתעריף של 125%, כפי ששולם לקודמיהם בתפקיד, החל ממועד מינויים לתפקיד. תביעתם לתשלום פרמיה משוקללת נדחתה, בהעדר ראיה לכך שרכיב זה שולם, ערב חתימתו של הסכם 99, לקודמיהם בתפקיד -  פקחים ששימשו בתפקיד ניהולי.

                                                     הערעור

טענות הצדדים

4.      ערעורו של הממונה על השכר הוסב בעיקרו נגד הפירוש שנתן בית הדין האזורי להוראתו של סעיף 6.1 להסכם ולהשלכותיו. לשיטתו של הממונה, מחייבת הפרשנות התכליתית והאובייקטיבית את הקביעה לפיה "קידום" של עובד כמשמעותו בסעיף 6.1 להסכם, הינו אך ורק בנסיבות בהן קידומו של העובד נעשה במינויו לתפקיד בתקן שהיה קיים עובר לחתימת הסכם 99. פרשנות זו מתיישבת עם תכליתו של סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, תוך שניתן בה הביטוי הנכון לכוונת הצדדים להסכם, ולאישור הממונה להסכם; בהתייחס לנטל ההוכחה לכך שהמדובר בקידום ממשי המצדיק תחולתו של סעיף 6.1, גרס הממונה כי הנטל הוא על הטוען לקידום האמיתי.

תנא מסייע לשיטתו לפיה "רק עובדים שקודמו לתפקידים שהיו קיימים עובר לחתימת הסכם 99 ואויישו באותה עת על ידי עובדים אחרים  - יהיו זכאים לתוספות שכר חריגות, מכוח סעיף 6.1 להסכם", ביקש הממונה למצוא בפסיקתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות ונציגי ציבור חנה קפלניקוב ומר גיורא בשור; ס"ק 1165/02 הסתדרות הפקידים ואח' - עיריית לוד ואח' (להלן: עניין עירית לוד), בו נקבע כי יש ליתן פרשנות מצמצמת ודווקנית להוראתו של סעיף 6.1 להסכם 99.

על כל אלה, הוסיף הממונה וטען, כי פרשנותו של בית הדין האזורי את סעיף 6.1 להסכם, פותחת פתח לסטייה מהוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב ועלולות להיות לה השלכות רחבות היקף על כלל עובדי הרשויות והגופים בסקטור הציבורי.