אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרשנות המושג בני זוג לשעבר לצרכי החוק החדש (להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה)

פרשנות המושג בני זוג לשעבר לצרכי החוק החדש (להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה)

תאריך פרסום : 25/09/2016 | גרסת הדפסה
י"ס
בית משפט לעניני משפחה נצרת
28225-08-16
07/09/2016
בפני השופט-ס.נשיא :
אסף זגורי

- נגד -
מבקשת:
ש.ל.
עו"ד דורית ענבר סברדליק
משיב:
ח.ל.
עו"ד רותי נירנברג
החלטה

 

 

השאלה:

 

האם יש להורות על מחיקה על הסף של תובענה לפי החוק להסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014, בשל העובדה שמדובר בהליך בין בני זוג לשעבר?

 

הצדדים ויחסיהם המשותפים:

 

  1. המבקשת הינה אשתו לשעבר של המשיב. הצדדים הינם יהודים והם נישאו זל"ז ביום 30/8/1976 והביאו לעולם 5 ילדים משותפים שאחד מהם נפטר.

 

  1. כל ילדיהם של הצדדים הינם בגירים.

 

  1. ביום 19/11/2015 ערכו הצדדים הסכם גירושין ויחסי ממון כולל שאושר על ידי בית משפט זה ביום 30/11/2015.

 

 

התובענה:

 

  1. המבקשת הגישה תובענה ליישוב סכסוך ביום 11/8/2016 בהתאם להוראות החוק להסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014 (להלן : "החוק")
  2. הבקשה הוגשה על גבי נספח 1 לפי תקנה 2 לתקנות הסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה) התשע"ו – 2016, (להלן : "התקנות") ללא פירוט של הסעד המבוקש (כפי שנדרש בחוק ובתקנות).

 

  1. ישיבת מהו"ת ראשונה נקבעה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה בנצרת ליום 29/8/16. המבקשת ביקשה לדחות את ישיבת המהו"ת הראשונה כדי לפתור הסכסוך מחוץ לכותלי יחידת הסיוע ובית המשפט. המשיב הסכים לכך, לפי דיווח יחידת הסיוע ולפיכך נדחתה ישיבת המהו"ת שנקבעה, בשלב זה ללא מועד.

 

הבקשה לסילוק על הסף:

 

  1. ביום 4/9/2016 הגיש המשיב בקשה למחיקת התובענה על הסף מהטעם שהצדדים הינם "בני זוג לשעבר" ועל כן הוראות החוק להסדר התדיינויות במשפחה אינו חל עליהם.

 

  1. המשיבה מסרה תגובתה ביום 6/9/2016 ומסרה, כי לשיטתה הצדדים עונים להגדרת "בני זוג" שבחוק להסדר התדיינויות במשפחה ועל כן אין למחוק התובענה וכי יחידת הסיוע יכולה להועיל לצדדים בטיפולה בהם.

 

הצגת הבעייתיות הפרשנית:

 

  1. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה והתקנות שהותקנו מכוחו מהווים אחת המהפכות הגדולות ביותר בענייני משפחה מאז קום המדינה.

 

 

  1. לכאורה מדובר בחוק פרוצדורלי עם הוראות דיוניות שלא בא לשנות מבחינה מהותית דיני המשפחה, אך השינוי המנהלי, הדיוני והמערכתי שהוא יצר הוא כה משמעותי, כך שברור שישנה השפעה על כל מערך דיני המשפחה וההתנהלות של סכסוכי משפחה בישראל בעקבותיו. ההשפעה היא חיובית מחד גיסא אך גרמה, גורמת ותגרום למספר סימני שאלה וקשיים מאידך גיסא;

 

9.1.       את ההשפעה החיובית ניתן לפרוט לחמשת אלה:

 

            ראשית, החוק למעשה מסיג רגליהם, ידיהם ומקלדותיהם של בעלי דין ועורכי דין מערכאות שיפוטיות (הן בתי משפט לענייני משפחה והן בתי דין דתיים) ומחייב אותם לנקוט בהליך שהוא "טרום תביעה" – הליך יישוב הסכסוך (ראו הוראת סעיף 3(א) לחוק).

 

            שנית, החוק והתקנות אוסר על פירוט טענות בכתב התביעה ובבקשות מכוחו ובכך מבטיח צמצום משמעותי ביותר של טענות מכפישות והסלמה בסכסוכי המשפחה ואף הגעתם של טענות קשות לידיעת ילדים (ראו הוראות תקנות 2, 3(א)).

 

            שלישית, בהתאם לתקנה 3(ב)(1) לתקנות, ההליך מחייב הצדדים להגיע להידברות במסגרת עד ארבעה מפגשים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או ליד בית הדין הדתי (תלוי היכן הוגשה הבקשה). המפגשים מאפשרים ונטילציה, קבלת מידע על סכנות ההליכים וההסלמה ביחסים, קבלת הכוונה לאפשרות יישוב הסכסוך בדרך חליפית (גישור) וכן הפניה לאפיקים טיפוליים במידת הצורך.

 

            רביעית, עם פתיחתו של ההליך נוצרת בועת וואקום של עיכוב הליכים שיכולה להימשך עד 100 ימים בסה"כ, ללא שמי מהצדדים יכול לנקוט בתובענות שלא לפי החוק, אך עם זאת הותקנו וחוקקו הליכים והסדרים פרטניים לטיפול בבקשות לסעדים זמניים ודחופים בשונה מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (ראו הוראת סעיף 3(ה) לחוק).

 

            חמישית, החוק והתקנות הקנו ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין הדתיים מעמד חוקי להמליץ על עיכוב או הארכת תקופת עיכוב ההליכים (ראו הוראת סעיף 3 (ב)(3) לחוק.

9.2.       את סימני השאלה, הבעיות ביישום וההשלכות המוקשות ניתן לכנס לשבע אלה:

 

            ראשית, עולה שאלה של ממש האם יחידות הסיוע תוכלנה לעמוד בעומס ההפניות אליהן לאור מצוקת כוח האדם מצד אחד, ריבוי ההליכים מצד שני והעובדה שבנוסף להפניות מכוח החוק עסוקות יחידות הסיוע בהפניות "רגילות" מכוח צו הקמתן וחיקוקים אחרים, בהליכים של שמיעת ושיתוף ילדים וכיו"ב.

            שנית, קיים חשש כי יחידות הסיוע תימנענה מהליכי גישור שיכולים לסייע מאוד למשפחות המצויות בסכסוך, הואיל ולכאורה ולפי לשון החוק, מטרת יחידות הסיוע היא רק לעודד את המשפחות להמשיך בתם ההליך בהידברות, גישור ויישוב סכסוך בדרכים שאינן שיפוטיות ולא ממש לגשר בסכסוך.

            שלישית, החוק והתקנות מאפשרים תופעה של  "forum shopping" באמצעות הסעדים הזמניים והדחופים שכל צד יכול להגיש לכל ערכאה בה הוא בוחר, בניגוד למצב הקיים ערב תחולת החוק.

            רביעית, עדיין לא ברור האם משפחות שמתנהלות בערכאות שיפוטיות ומבקשות להגיש תובענות חדשות, יכולות לעשות כן או שמא מחויבות להגיש בקשת יישוב סכסוך לפי החוק החדש והאם ההליכים יעוכבו בתובענות הקודמות אם לאו?

            חמישית, עיכוב ההליכים והליך "קדם התביעה" מעורר שאלות מורכבות לעניין מירוץ הסמכויות בין הערכאות (כיצד יחול מבחן "הזמן" וכיצד ולפי איזה מועד ייבחן תם לב בהגשת תביעה כרוכה לבית הדין לאחר תם תקופת עיכוב ההליכים ומה לגבי העובדה שטרם הוקמו יחידות הסיוע ליד בתי הדין השרעיים במקומות רבים בארץ) ואף שאלות לעניין סמכות עניינית של בתי דין רבניים לדון בעניין מזונות ילדים (שעה שלכאורה בהליך ישוב סכסוך לא ניתן "לכרוך" מזונות ואין מדובר בתביעה לגירושין ועל כן לא ברור אם סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג – 1953 חל בשלב של יישוב סכסוך אם לאו על כל המשתמע מכך.

            שישית, לא הוברר מהחוק והתקנות כיצד נכון לפרש חסר בהם ומה היחס ביניהם לבין הוראות חיקוק אחרות המסדירות את הגישה לערכאות בענייני משפחה. וכן ישנה בעייתיות בתחולת החוק, כל אימת שמעורב צד ג' שאינו בן משפחה בגדר בני המשפחה נשוא החוק.

            לבסוף, עולה גם שאלה חוקתית, האם אין בחוק ובתקנות משום פגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות.

 

  1. אין צורך, מקום טעם וזמן להיכנס בשלב זה לניתוח הקושיות והפתרונות להם ובוודאי רבות ייכתב בעניין זה בהמשך על ידי הערכאות השונות במקרים הרלבנטיים.

 

  1. עם זאת, סבור אני, כי יש צורך כבר כעת להידרש לחסר ולאי בהירות בחוק שהביאו גם להגשת הבקשה הנוכחית בעניין תחולת החוק והתקנות על בני זוג בכלל ו"בני זוג לשעבר" בפרט.

 

  1. סעיף 2 לחוק מגדיר את בני המשפחה עליהם חלות הוראות החוק באומרו:

"תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האלה:

(1)     ענייני נישואין וגירושין;

(2)     יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה;

(3)     מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;

(4)     כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;

(5)     אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.

 

  1. החוק אינו כולל כל הגדרה של בני זוג. מכאן שעלולות להתפתח דילמות פרשניות רבות לעניין סוגי בני הזוג שאמורים להיכנס תחת כנפי תחולת החוק: שאלת היות בני זוג לשעבר (גרושים/פרודים) "כבני זוג" לצרכי החוק היא השאלה שעולה בהחלטתי זו, ברם יכולים בוודאי להיווצר מקרים אחרים של אי וודאות (ומכאן הצורך בהחלטה המבהירה העניין) כגון: בני זוג שלא נישאו וחיים כ"ידועים בציבור", בני זוג מאותו מין (שנישאו או לא נישאו), בני זוג שנישואיהם פקעו. מכאן שהטקסט החקיקתי מצריך פרשנות שיפוטית. שלושה מרכיבים את הפרשנות במשפט: לשון הנורמה, תכליתה ובמקרים קשים שיקול דעת שיפוטי (ברק , פרשנות במשפט, כרך שני – פרשנות החקיקה בעמ' 80, הוצאת נבו 1993, להלן:"ברק").

 

  1. פרשנות לשונית לבדה הייתה יכולה אולי לתמוך בטיעון של המשיב ולפיה "בני זוג לשעבר" לא נכנסים לגדר תחולת החוק. ברם אני סבור, כי מדובר בפרשנות בעייתית ואף מעוותת של המושג "בני זוג" שעלולה אף להבחין או להפלות בין בני זוג וסכסוכים שונים ועל כן אינה במקומה ואינה יכולה לספק לבדה (מדוע בני זוג שנפרדו ולא התגרשו יוכלו להתנהל בהליכים שלא לפי החוק ואילו בני זוג שהתגרשו לאו?). על הפרשנות לתרום להרמוניה חקיקתית וזאת מושגת כאשר מצבים שונים מקבלים פתרון דומה. הפרשנות הלשונית אינה מביאה אותנו למצב דברים שכזה.

 

פנייה לפרשנות תכליתית של החוק:

 

  1. הכלל התכליתי בפרשנות קובע שאם הלשון יכולה לשאת מספר פרשנויות לשוניות שונות, יש לבחור במשמעות המשפטית המגשימה את התכלית המונחת ביסוד הטקסט החקיקתי באופן המלא ביותר (ברק בעמ' 85). כאן גם יופעל שיקול הדעת השיפוטי.

 

  1. פרשנות תכליתית בהחלט יכולה להילמד מההיסטוריה החקיקתית הן לצרכי פרשנות ביטוי מסויים והן כמקור להכללה. לשם מתן הפרשנות התכליתית הנכונה ראיתי לנכון לפנות לדברי ההסבר לחוק מיום 16/6/2016 שם נאמר:

 

"הצעת החוק קובעת חובת קיום הליך חלופי מקדים, טרם קיומם של הליכים משפטיים בעניינים בעלי אופי משפחתי מובהק, ובראש וראשונה בסכסוכים שנוגעים ליחסים המשפחתיים בתוך המשפחה הגרעינית......"

 

            ולעניין הגדרת "בני זוג":

"..... על כן, מוצע בשלב ראשון לקבוע את החובה לקיום הליך מקדמי כתנאי מוקדם להגשת תובענה, רק לגבי היחסים שבין בני זוג וילדיהם, לרבות הורים שאינם נשואים...

        ....היקף התובענות אשר בקשר אליהן חלה חובת קיום הליך מקדמי מעוגן בהגדרות המוצעות ל"תובענה" ול"סכסוך משפחתי". מהגדרת תובענה הוצאה תובענה לאישור    הסכם, שכן תובענה כזו מוגשת לאחר שהושגה הסכמה....

....."בני זוג" מוגדרים כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה....". (ההדגשה שלי א.ז. ואינה במקור).

           

  1. כך גם בהצעות החוק שפורסמו בעניין החוק קודם חקיקתו עלה שבני זוג הם לרבות ידועים בציבור כאיש ואשתו, בני זוג לשעבר ובני זוג שנישואיהם פקעו (ראו למשל ה"ח פ 2049/19 (מיום 15/01/2014), וגם הצעת החוק פ 2555/19).

 

  1. כאמור בסעיף 13 להחלטתי זו, עולה, כי לכאורה קיים חסר בחוק שכן בסעיף ההגדרות, כלל לא מופיעה הגדרתם של בני משפחה כלל ולא כל שכן "בני זוג" (אף לא הפנייה לזוג נשוי), להבדיל מהמופיע בהצעות החוק כאמור.

 

  1. יש לציין עוד, כי סעיף 6 לחוק קובע כי אין בהוראות החוק כדי לגרוע מסמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות. ואילו תקנה 18 (א) קובעת באופן דומה ומוסיפה כי בכל מקום שבו אין בתקנות אלה הוראה סותרת, ימשיכו לחול סדרי הדין הנהוגים בערכאה השיפוטית. סבורני כי הוראות חיקוק אלו יכולות להוות מקור סטטוטורי לפרשנות של חסר בחוק ובתקנות ככל שיש, לרבות באמצעות חוק בית המשפט לענייני משפחה.

 

  1. בבואנו לפרש דבר חקיקה, יש להעדיף קיום פירוש העונה על תכלית חיקוקו של החוק וקיום הרמוניה בינו לבין הדין הכללי (רע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' מיכאל זמר, פ"ד נז(5) 491 (2003)) ולבין מערך החקיקה הכללי (ברק בעמ' 327). חשוב לציין עוד כי ההנחה היא שחוקים אינם סותרים זה את זה אלא משתלבים זה בזה (ברק בעמ' 333).

 

 

 

  1. כל אלה מנחים את בית המשפט לצרכי היקש ופרשנות תכליתית להוראות החוק המכונן של בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"), בו גם נקבעה סמכותו העניינית והוגדרו מיהות בני המשפחה שנכנסים תחת כנפיו. חוק בית המשפט לענייני משפחה הוא חוק מכונן בענייני סמכות ותחולה של חקיקה בענייני משפחה.

 

  1. פרופ' ברק כתב בהקשר זה, כי החוק אינו יצירה חד פעמית של מחוקק חולף אלא מהווה חוליה בשרשרת חקיקה של מחוקק קבוע, מכאן נוצרת "הסביבה החקיקתית" של החוק (ברק בעמ' 327). מטרות החוק להסדר התדיינויות במשפחה וחוק בית המשפט לענייני משפחה אינן זרות או סותרות. להיפך, כאלה גם אלה מבקשות לסייע ביישוב הסכסוך המשפחתי באופן כוללני. עוד נכתב בהקשר זה, כי ככל שהקשר בין דברי חקיקה הולך ומתהדק כן הולכת השפעת הגומלין שביניהם וגוברת ולכן יש מקום להניח כי ביטויים זהים בשני החוקים הם בעלי משמעות זהה (ברק בעמ' 347).

 

  1. הנה כי-כן, נמצא כי חוק בית המשפט לענייני משפחה מבחינת סעיף ההגדרות המשפחה וקביעת היקף ופרשנות מיהותם של "בני המשפחה" ובהיעדר סעיף הגדרות בחוק להסדר התדיינויות במשפחה הוא חוק מתאים לצרכי פרשנות חקיקתית של המושג "בני זוג". קל וחומר לטעמי מקום שהחוק נחקק לאחר חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה. האחרון יכול וצריך לשמש בנסיבות אלו בתור עוגן מרכזי לצרכי הגדרה, פרשנות וקביעת סמכות ותחולה.

 

  1. אם נשים פעמנו לעברו של חוק בית המשפט לענייני משפחה נמצא, כי הגדרת בני זוג קבועה בסעיף 2(א):

"בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה בינהם בתקופה שבה היו בני זוג".

 

 

 

  1. מקום שרצה המחוקק להביא שינוי כלשהו מהמקור, הרי שהתוספת הוספה או יש להניח כי תוסף. כאן, שעה שהגדרת בן זוג בחוק לענייני משפחה, עצמו מתאימה במלואה להגדרה בחוק להסדר התדיינויות, נראה כי לא מצא המחוקק להרחיב החוק ולהעמיסו בהגדרות נוספות שקיים להן פתרון חקיקתי קודם ומנחה (בחוק בית המשפט לענייני משפחה). מדובר בנסיבות, בהן חוק מוקדם (ומקיף ומכונן בדמות חוק בית המשפט לענייני משפחה) עשוי לסייע לשופט בהבנת משמעותו של חוק מאוחר כגון החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה לעיל (ראו: ברק, בעמ' 52-53). החוק אינו עומד בדד והוא חלק ממערכת החקיקה כולה ומתפרש על רקע המערכת החקיקתית וההלכתית כולה.

 

  1. הפנייה לחוק בית המשפט לענייני משפחה נראית בעיני מתאימה גם לצרכי הגדרת יתר בני המשפחה לצרכי תחולת החוק. שווי בעינייך סיטואציה של סכסוך בין הורים לבנם המאומץ. האם בגלל יחסי האימוץ לא ייכנסו לתחולת החוק. ומה לגבי סכסוך בין הורים לבין ילדו של בן הזוג? אם נידרש לפרשנות של "ילד" או "הורה" ברי כי המקור הפרשני הראשוני הנכון אליו יש לפנות הוא חוק בית המשפט לענייני משפחה (המסדיר ומגדיר תחולתו גם על הורה מאמץ וגם על ילדו של בן הזוג כאמור בסעיף ההגדרות שבו).

 

  1. 27. מטרת החוק הינה פתרון סכסוכים במשפחה הגרעינית על דרך הבנה ופשרה נוכח ההכרה במאפיינים המיוחדים המייחדים סכסוכים ביחסים מתמשכים אלה (ראה על כך בהרחבה במאמרה של רות זפרן בעניין טיב היחסים המתמשכים בין ילדים להורים כמצדיקים דוקטרינה אחרת של התייחסות לסכסוכי המשפחה (רות זפרן זכויות הילד במשפחה כזכויות יחס? זכויות הילד והמשפט הישראלי בעריכת תמר מורג (2010)).

 

כידוע, היחסים המשפחתיים, זוגיים או הוריים מתמשכים לעתים רבות גם לאחר פרידה וגם לאחר גירושין. תכלית החוק היא לעצור את הריצה של בעלי הדין לערכאות בטרם הגשת תביעות בכך שייפנו ליחידת הסיוע היא אותה תכלית, בין אם מדובר בבני זוג נשואים, בהליכי פירוד, פרודים, או גרושים.

 

 

  1. לכל אלה יש להוסיף מימד נוסף של פרשנות והוא המימד המערכתי והשוויוני: קשה להלום אפשרות ומציאות בגדרה בגין אותו סכסוך בדיוק, זוג נשוי יידרש להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק וזוג אחר שהתגרש או נפרד יידרש להגיש תביעה רגילה. טול מקרה בו צדדים ערכו הסכם שאושר ומי מהם מעוניין להגיש תביעה לאכיפתו או לביצועו ו/או לביטולו וזאת בטרם הגירושין. לכאורה לפי פרשנות שמרנית של החוק ושל הדיבור בני זוג רק ככאלה שנישאו, יש להגיש בקשת יישוב סכסוך. ואם מדובר באותו סכסוך או סעד מבוקש בדיוק, אך בני הזוג כבר התגרשו, הרי שיידרש הצד המעוניין להגיש תביעה רגילה. מציאות משפטית שכזו שמבחינה בין בעלי דין או בני זוג ללא כל הצדקה רק בשל התווית "נשואים בפועל" אינה ראויה והיא אף עלולה להוות הפליה פסולה. גם טעם זה מחזקני בקביעתי, כי בפרשנות בני זוג יש לפנות להגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה ולהחילה על החוק להסדר התדיינויות במשפחה.

 

  1. ניתן לכאורה להקשות ולטעון, כי כאשר בני זוג נפרדים ומדובר בסכסוך לגבי ביצוע פסק דין או הסכם ממון או גירושין או תביעה נזיקית או חוזית שביניהם, הרי הפנייה ליחידת הסיוע אינה במקומה, שכן מדובר כבר במערכת שהתפרקה וגם כבר מכירה את ההתנהלות המשפטית ו/או נזקיה למשפחה. בכל זאת סבור אנוכי, שאין בכך כדי להוציא "בני זוג לשעבר" מגדר תחולתו של החוק. גם במקרים שכאלה, ייתכן ופנייה ליחידת הסיוע תוביל להליך התדיינות חליפי שאינו דווקא תחת כותלי בית המשפט. ואולי יעלו בהליכי הגישור והמהו"ת עניינים אחרים ונוספים הקשורים או לא קשורים בסכסוך נשוא הגשת הבקשה, אשר דווקא המענה הטיפולי ו/או המענה ההוליסטי הכוללני הם הנכונים עבורו. מנגד ובהתאם להוראות תקנה 16 לתקנות, מקום שאין כך פני הדברים, הרי על נקלה תוכל יחידת הסיוע להמליץ על קיצור תקופת עיכוב ההליכים (והצדדים אף יכולים לעתור לכך בעצמם) והדבר יישקל ויוכל להוביל להגשת התביעות בדרך "הרגילה".

 

סיום:

 

  1. מצאתי לנכון לבאר טעמיי לקביעה זו, מפאת השלכותיה רחבות ההיקף, לאור העובדה שמדובר בחוק שתחולתו החלה רק לפני כחודשיים ובשעה שנדרש מענה לסימני השאלה סביב הדיבור מיהם "בני זוג" לצרכי החוק.

           

  1. בהתאם לאמור, באתי לכלל קביעה, כי החוק חל גם על "בני זוג לשעבר" בכפוף לתנאי הנוסף המצטבר מסעיף 1(2)(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ולפיו נושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שהיו בני זוג.

 

כפועל יוצא ולאור האמור לעיל, דין הבקשה למחיקה על הסף להידחות.

 

  1. המזכירות תמציא החלטתי לב"כ צדדים וליח"ס.

 

 

 

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.

ניתנה היום, ד' באלול תשע"ו, 7 בספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

    

     השופט אסף זגורי,
סגן הנשיא לענייני משפחה

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ