הכרעת דין
עסקינן בתאונת דרכים קטלנית וקול דמי המנוחה זועק. שורש הרע בפרשה טרגית זו טמון במהירות הבלתי סבירה בעליל שבה נהג הנאשם את רכבו תחת גשם שוטף בכביש עירוני מוצף מים וסחף.
רקע
על פי עובדות כתב האישום, ביום 1.2.12 בסמוך לשעה 16:30, נהג הנאשם רכב מסוג ב.מ.וו, בכביש מס' 9119 (להלן: "הכביש"), מכיוון המושבה יסוד המעלה לכיוון כביש מס' 90. הנאשם נהג את רכבו – כך נטען – בקלות ראש וברשלנות, במהירות מופרזת שלא התאימה לתנאי מזג האוויר הגשום ולמצב הכביש הרטוב, ובשלב מסויים איבד הנאשם את השליטה ברכב, סטה לנתיב הנגדי והתנגש חזיתית ברכב מסוג יונדאי שהגיע ממול והיה נהוג על ידי איריס רוזן (להלן: "המנוחה"). כתוצאה מהתאונה נהרגה המנוחה.
המנוחה היתה בת 44 שנים בלבד במותה, ואם לילדים.
הנאשם מואשם בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בצירוף סעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה, ובעבירות נלוות.
מטעם התביעה העידו (לפי הסדר): רס"מ ופיק דגש אשר חקר את הנאשם במשטרה וגבה את הודעותיו; רס"מ אורן מנצור ורס"מ מופיד משלב אשר היו מהראשונים שהגיעו לזירה וטיפלו באירוע; הבוחן רס"מ יהונתן חדד אשר חקר את נסיבות התאונה; ד"ר איתמר שרון שהעיד כמומחה בנושא צמיגים ורכב; שקד בוקובסקי אשר נסעה ברכב הנאשם בשעת התאונה; אליעזר שטריך שהזדמן למקום והיה עד ראייה לתאונה; ורפ"ק צדוק צח שהעיד כמומחה מטעם מעבדת סימנים וחומרים במטא"ר.
הנאשם העיד להגנתו, ומטעמו העידו גב' קרן כספי (שהיתה במקור עדת תביעה – ראו להלן) ומומחה ההגנה, מר רפי וולמרק.
באי כוח הצדדים, עוה"ד יעל כ"ץ (בשם המדינה) ועוה"ד אשר ארבל (בשם הנאשם), הביאו בפניי את סיכומיהם לעניין האשמה בפרוט רב. לא אחזור על כל פרטי הטענות, ואתן את דעתי לעיקר. כמו כן, אתייחס להלן לראיות ככל שהן רלוונטיות להכרעת הדין בלבד.
קו ההגנה
קו ההגנה של הנאשם, בקליפת אגוז, הוא כדלקמן: סטיית רכבו של הנאשם לנתיב הנגדי נגרמה בשל רשלנותה של נהגת רכב אחר, גב' קרן כספי (להלן: "כספי"), אשר התפרצה ברכבה מתוך צומת הסתעפות מצד ימין לנתיב נסיעתו, תוך הפרת זכות הקדימה של רכב הנאשם שהתקרב לצומת, דבר שגרם לתגובת בהלה מצד הנאשם; אז, בהינתן תנאי הכביש וכמות המים הגדולה שזרמה בכביש בעקבות הגשם השוטף, איבד הנאשם את השליטה ברכב שאיבד את אחיזתו בכביש, ואירעה התאונה. ההגנה מדגישה כי מהירות נסיעת רכבו של הנאשם לא נמדדה, ומכל מקום אין הוכחה כי במהירות מופחתת כלשהי, בנסיבות המתוארות, היתה התאונה נמנעת.
גרסת הנאשם
גרסתו של הנאשם חסרה פרטים מהותיים ביחס לרגעים הקריטיים. הנאשם טוען כי אינו זוכר דבר מן האירוע, אלא לקה במעין אבדן זיכרון חלקי (ובלשונו – "בלק אאוט", ראו ת/2, עמוד 2, שורה 10). כל שזוכר הנאשם באשר לאירוע כי נסע לפניו, "במרחק סביר" (ת/1, עמוד 2, שורה 33), רכב אחר בעלייה בסמוך לבית עלמין יסוד המעלה, ראה את האורות האחוריים שלו, ואז זיכרונו נקטע וחוזר אליו לאחר רגע ההתנגשות עם רכבה של המנוחה (ת/1 – עמוד 2, שורות 3-5 ו- 37; עמוד 4, שורה 83). הנאשם אף לא זכר כי סטה מנתיב נסיעתו ולדבריו לא ראה את רכבה של המנוחה (ת/1, עמוד 3, שורות 44-45, 59-60 ו- 67-68).
אמנם, גרסתו החסרה של הנאשם קשה היא ואינה מסייעת לבית המשפט במלאכת בירור העובדות. אך משלא הובאה ראיה לסתור במהלך המשפט, ובהתחשב בטראומה שעבר הנאשם ברגע התאונה וההשפעות שהיו לכך עליו לטווח הארוך, טענת איבוד הזיכרון של הנאשם מתקבלת על ידי כאמיתית וכנה.
עדיין, כל אשר החסיר הנאשם, השלימו שאר העדים המרכזיים, שהיו עדי ראייה ישירים לתאונה, כמפורט להלן.
קרן כספי
תחילה אציין, כי עדה זו היתה רשומה כעדת תביעה בכתב האישום, אך התביעה ויתרה על העדתה (ולא בכדי), וההגנה קראה לה להעיד. העדה נחקרה על ידי ההגנה בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה נגדית, בהתאם לסעיף 178 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
אכן, מצאתי כי יש יסוד לטענות ההגנה בדבר חלקה של כספי בשרשרת הסיבתית העובדתית שהובילה לתאונה. דא עקא, שאין בכך כדי לנקות את הנאשם מהאשמה המיוחסת לו בכתב האישום. על רקע זה נסבה הכרעת דין זו.
זכרונו האחרון של הנאשם לפני התאונה לגבי הרכב שנסע לפניו סמוך לבית העלמין, מתיישב עם גרסתה הראשונית של כספי, שנמסרה למשטרה מיד לאחר קרות התאונה (נ/2).
כספי היתה עדת ראייה ישירה לתאונה. באותה שעה, יצאה כספי ברכבה מכיוון השיכון ביסוד המעלה דרך הכביש הגובל בבית העלמין שם ועמדה לפני צומת המפגש בין אותו כביש לבין כביש מס' 9119 שבו נסע הנאשם (להלן: "הצומת"). מדובר בצומת הסתעפות ימינה בכיוון נסיעת הנאשם, בקטע כביש ישר לכל אורכו עם עלייה שתחילתה לפני הצומת (ראו: תרשים תאונת הדרכים – ת/10; ותיעוד הזירה בווידאו על ידי הבוחן – ת/20, מונה 19:00). אותו כביש שנסע בו הנאשם הנו דו מסלולי בעל נתיב אחד לכל כיוון נסיעה. כספי פנתה ימינה בצומת לכיוון היציאה מהמושבה ועלתה ברכבה על נתיב נסיעת רכבו של הנאשם כאשר זה התקרב לצומת משמאלה, אך עדיין היה מספיק רחוק (ראו שחזור האירוע מנקודת המבט של כספי שנערך בסמוך לאחר התרחשות התאונה ותועד בווידאו – ת/20, הוגש כראיה קבילה לאמיתות התוכן בהסכמת הצדדים (עמוד 53 לפרוטוקול הדיון מיום 8.1.13)). כספי הדגישה כי היה לה שדה ראייה פתוח לאורך כל הכביש שממנו הגיע הנאשם (על פי מדידת הבוחן, לרשותה עמד שדה ראייה פנוי למרחק של 250 מטרים לפחות לכיוון הגעת רכבו של הנאשם – ראו דף 2 בדוח הנזקים ת/8), ולאחר שצייתה לתמרור "עצור", פנתה ימינה כאשר רכבו של הנאשם היה די רחוק מהצומת (ת/20, מונה 06:20 עד 06:45; 12:16 עד 12:35ׂׂׂ; וראו עדותה של כספי בבית המשפט בעמוד 62, שורה 17 לפרוטוקול הדיון מיום 8.1.13, שם אימצה תיאורה זה בשחזור לגבי המרחק לעומת הערכותיה הלא מדוייקות האחרות).