פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' אבו ג'בל

החלטה

לפניי בקשה לסיווג פסילה.

רקע

המבקש הורשע עפ"י הודאתו, לאחר חזרה מכפירה, ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של גרם מוות ברשלנות, גרם חבלה לאדם ברשלנות, סטיה מנתיב נסיעה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. הצדדים עתרו, במסגרת הסדר הטיעון, להטלת 6 חודשי עונש מאסר לריצוי בעבודות שרות וביחס ליתר רכיבי הענישה הסכימו הצדדים לטעון את טענותיהם באופן חופשי.

ביהמ"ש קיבל את הסדר הטיעון וביום 1.4.07, לאחר שהצדדים טענו באופן חופשי כפי שפורט לעיל, ניתן גזר הדין. על המבקש הושתו העונשים הבאים: 6 חושי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של גרם מוות ברשלנות או נהיגה בזמן פסילה, פסילה בפועל לכל סוגי הרכב בת 7 שנים (בניכוי 90 ימי הפסילה מנהלית שריצה) בעוד שהפקדת רישיון הנהיגה נדחתה ליום 16.07 וקנס בסך 7,000 ₪.

טיעוני הצדדים

ביום 17.4.11 הגיש המבקש בקשה לסיווג עונש הפסילה, כך שיוכל לנהוג ברכבו הפרטי כל יום בין השעות 07:00 – 17:00. המבקש נימק את בקשתו בכך כי פעל בהתאם לעונש הפסילה שהושת עליו בגזר הדין מיום 5.6.07 ולא נהג מאז ועד היום. כמו כן, הודגשו בבקשה מצבו הנפשי, הכלכלי והחברתי הירודים של המבקש. עוד ציין המבקש, כי פסילת רישיונו פוגעת בעבודתו במטעיו וכי הוא מתגורר בישוב מרוחק אשר מקשה על התנהלות ללא רישיון נהיגה. המבקש ציין והוסיף, כי פסילת רישיונו אף מקשה עליו קבלת טיפול רפואי נאות, לו הוא זקוק.

מנגד, טענה התביעה כי, בין יתר העונשים, הטיל בימ"ש השלום בקרית שמונה על המבקש עונש פסילה לכל סוגי הרכב ללא סייג. לפיכך ומשלא הוגש ערעור על פסק הדין, הפך פסק הדין לחלוט. על כן, התביעה מתנגדת לסיווג הפסילה כעת ובשיהוי רב.

דיון ומסקנות

המבקש הגיש בקשה לסיווג עונש הפסילה 4 שנים לאחר גזר הדין.

המבקש מציין בנימוקיו את הצורך ברישיון הנהיגה לשם עבודתו החקלאית במטע ועקב מצבו הרפואי. טיעונים אלה הועלו בטיעונים לעונש (ר' פרוטוקול 1.4.07 עמ' 4 ש' 5 – 6 ועמ' 3 ש' 22 – 24, בהתאמה) ונלקחו בחשבון בעת מתן גזר הדין. ביהמ"ש דן בטיעוניו של המבקש לסיווג עונש הפסילה ובעת מתן גזר הדין קבע כב' השופט בן פיילס מפורשות, כי "חרף גילו המופלג של הנאשם, ונסיבותיו האישיות, אין בידי לרוקן עונש הפסילה המחויבת במקרה זה על ידי סיווג הפסילה או אפילו בקיצור תקופת הפסילה..." (שם עמ' 6 ש' 13 – 15).

הבקשה לסיווג הפסילה הוגשה בשיהוי רב. כמו כן, נימוקי הבקשה אינם מוסיפי מהותית על הטיעונים שהעלה המבקש בעת שטען להקלה בעונשו, מה עוד שבעת מתן גזר הדין נדרש ביהמ"ש לסוגיה זו והחליט לדחותה.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה לסיווג עונש הפסילה, ולפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.