גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון בהשמטה במזיד בכוונה להתחמק ממס מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה, כל הכנסה שיש לכלול בה בדו"ח, 3 עבירות על סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה התשכ"א- 1961 (להלן: הפקודה") וכן בשימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס בנסיבות מחמירות, 5 עבירות על סעיף 220(5) לפקודה.
עובר לשנת 2001, פרסמה עיריית טייבה מכרז להסעת תלמידים ובו תנאי סף להיותה של הזוכה חברה בע"מ ("להלן: המכרז"). באותה העת עסק הנאשם במתן שירותי הסעה באופן פרטי, שלא באמצעות חברה. הנאשם פנה לבעלים של חברת מימי טורס בע"מ (להלן: "החברה"), וקיבל את הסכמתו להשתמש בשמה של החברה על מנת להגיש הצעה למכרז.
לאחר שזכה במכרז, עסק הנאשם, בין השנים 2001-2005, בהסעות תלמידים עבור עיריית טייבה, על ידי עשיית שימוש במרמה בשמה של החברה. הכנסות הנאשם מעיסוקו זה היו למצער 3,867,526 ₪.
בשנים 2001-2003 הגיש הנאשם לפקיד השומה דוחות כוזבים על הכנסותיו והעלים את סך הכנסותיו מעיריית טייבה בסך של למצער, 2,728,087 ₪.
בשנים 2004-2005 לא הגיש הנאשם במועד דו"חות על הכנסותיו מעיסוקיו השונים בניגוד לפקודה והעלים משלטונות המס את הכנסותיו בשנים הללו ובתוכן את הכנסותיו מעיריית טייבה בסכום של למצער 1,139,439 ש"ח.
טרם הוחל בשמיעת הראיות, הודיעו הצדדים לבית המשפט על עריכתו של הסדר טיעון. בעקבותיו חזר בו הנאשם מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום אשר תוקן והורשע. בנוסף הוסכם בין הצדדים כי יעתרו במשותף להשתת 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס שייקבעו על ידי בית המשפט.
בטיעוניה לעונש הדגישה ב"כ המאשימה לקולא את הודיית הנאשם בכתב האישום, תוך חיסכון בזמן שיפוטי ואת חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ונסיבותיו האישיות של הנאשם.
מנגד הדגישה את חומרת העבירות ושליחת היד לקופה הציבורית, את הסכום העצום של ההכנסות שהועלמו ואי הסרת המחדלים ואת הצורך בהעדפת האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.
לדבריה, תקופת המאסר המוסכמת ביחד עם קנס גבוה ומרתיע יהוו ענישה הולמת ועתרה לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון.
ב"כ הנאשם טען כי הסדר הטיעון גובש בכובד ראש ותוך מתן הדעת לכלל הנסיבות ועתר לבית המשפט לכבדו ולהטיל קנס מינורי בשים לב לכלל הנסיבות.
ב"כ הנאשמים טען גם הוא לקולא בדבר השיהוי בהגשת כתב האישום וחלוף הזמן, ההודיה בכתב אישום מתוקן, היעדר עבר פלילי בעבירות מס ואת העובדה כי הועסק על ידי עירית טייבה בהסעות תלמידים, טרם המכרז.
בנוסף הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו המתקדם ומצבו הכלכלי הרעוע והיותו מצוי בכינוס נכסים. עוד ציין כי היה על חברו של הנאשם להגיש את הדו"חות בשם החברה ולא עשה כן והעניין התגלה רק באקראי, עת נכנסה עירית טייבה להליכי פירוק. עוד ציין כי סכום ההעלמה המפורט בכתב האישום הינו הסכום המירבי ללא מס והנזק שנגרם לקופה הציבורית פחות בהרבה.
דיון
6.כפי שצוין שוב ושוב, חומרה יתרה נודעת לביצוע עבירות כלכליות תוך שליחת יד לקופה הציבורית. לנוכח כך הותוותה מדיניות ענישה מחמירה על כל רכיביה, לרבות השתת מאסר לריצוי בפועל, תוך העדפה מכרעת של האינטרס הציבורי על פני כל אינטרס אישי של הנאשם.
כך נקבע ברע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל:
"... בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה "...
ראה גם דברי כב' השופט גובראן ברע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל:
"בשנים האחרונות קיימת מגמה שלא להקל ראש בעבירות המס, נוכח שכיחותן, היקפן ופגיעתן הרעה בחיי הכלכלה התקינים ובאזרחים שומרי החוק. בית-המשפט מחויב אף הוא לסייע לעקירה מן השורש של עבירות אלו, שהפכו לרעה חולה במחוזותינו, באמצעות החמרת הענישה בגין בביצוע עבירות אלו. בהקשר זה אף נפסק לא אחת, כי בעבירות כלכליות, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר"
ובנוסף כפי שנקבע בע"פ 2407/05 - רונן מן נ' מדינת ישראל :