בפ"ת
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה
|
1703-03-12
05/04/2012
|
בפני השופט:
כרמית פאר גינת
|
- נגד - |
התובע:
פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
|
הנתבע:
מוחמד מצארווה
|
|
החלטה
1.המדובר בבקשה לפסילה עד תום ההליכים, וזאת לאחר שהוגש כנגד המשיב (הנאשם) כתב אישום המייחס לו עבירה עיקרית של גרימת מוות ברשלנות – עבירה לפי סע' 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וסעיפים 64 + 40 לפקודת התעבורה.
2.כעולה מחומר הראיות, ביום 4/1/11 סמוך לשעה 10:30, נהג המשיב ברכב משא מכיוון צומת כרכור לכיוון בית החולים "שעה מנשה". המדובר ביום גשום.
באותה עת נסע בכביש בנתיב הנגדי מכיוון בית החולים "שער מנשה" לכיוון כרכור, רכב פרטי מסוג יונדאי.
משהגיע המשיב עם רכב המשא לק"מ 17.3 בכביש, סטה לנתיב הנגדי והחל לעקוף רכב פרטי שנסע לפניו.
במהלך העקיפה התנגש רכבו של המשיב עם חזית רכב היונדאי. הרכב המשיך בתנועתו לשוליים השמאליים תוך שהוא דוחף את רכב היונדאי לאחור. שני הרכבים נפלו לתוך תעלת המים כשרכבו של המשיב מוחץ את רכב היונדאי.
כתוצאה מהתאונה נגרם מותו המיידי של נהג רכב היונדאי. המשיב נחבל ונפצע באופן קל.
לאחר התאונה המשיב נפסל מינהלית למשך 90 יום, דהיינו: עד יום 9/4/11. לאחר מכן הוחזר למשיב רישיון הנהיגה.
כתב האישום הוגש ביום 8/3/12 מלווה בבקשה לפסילה עד תום ההליכים.
3.בהתאם לסעיף 46 ב' לפקודת התעבורה מוסמך בית המשפט לפסול נהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה עד למתן פסק הדין בעניינו, במקרים בהם הוגש כנגדו כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם.
4.סמכות הפסילה מותנית בקיום ראיות לכאורה לכך שבוצעה עבירה ע"י הנהג שגרמה לתאונת דרכים בה נהרג אדם.
5.ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, והשאלה שנותרה לבירור היא האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.
6.ב"כ המבקשת טוענת כי מדובר בעבירת רשלנות מהרף הגבוה. בנוסף לכך מציינת כי למשיב עבר תעבורתי המחזק את מסוכנותו.
לעניין השיהוי בהגשת כתב האישום, מציינת ב"כ המבקשת כי המדובר בשיקול אחד ממכלול שיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון. כמו-כן, לטענתה אין המדובר בשיהוי בלתי סביר.
7.ב"כ המשיב מציין כי השיהוי הבלתי מוצדק שהינו קרוב לשנה בהגשת כתב האישום מלמד כי לא נשקפת מסוכנות מהמשיב. ב"כ המשיב מציין כי השיהוי במקרה זה לא נבע מצורך חקירתי, וכי הבוחן סיכם את החקירה מספר ימים לאחר התאונה.
8.אכן השיהוי בהגשת כתב האישום במקרה זה הינו ניכר, לא מוסבר ואין לו הצדקה.
המחוקק קבע את הליך הפסילה המינהלית כדי לאפשר למאשימה במהלך תקופת הפסילה הראשונית (90 יום) להגיש כתב אישום ובקשה לפסילה עד תום ההליכים.
כשהמאשימה לא עושה זאת, ומבקשת מבית המשפט לפסול עד תום ההליכים נאשם כשנה לאחר תום הפסילה המינהלית, עלול להיווצר הרושם שהמאשימה מבקשת מבית המשפט להתעלם מכוונת המחוקק.
9.יחד עם זאת, מול מחדל השיהוי לא ניתן להתעלם במקרה זה ממסוכנותו של המשיב הנלמדת מביצוע העבירה ונסיבותיה.
10.מדובר בעבירת רשלנות מהרף הגבוה. ע"פ המסקנות של הבוחן מיום 12/1/11 נמצא כי המשיב יצא לעקיפת רכב פרטי שנסע לפניו, ותוך כדי כך עבר לנתיב הנגדי בכביש דו-סטרי, והיה בנתיב הנסיעה של המנוח שנהג ברכב היונדאי.