ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה
|
3950-12-11
14/02/2013
|
בפני השופט:
אביהו גופמן
|
- נגד - |
התובע:
פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
|
הנתבע:
נתנאל פרץ
|
|
החלטה
1.המדובר בבקשה לביטול פסילה עד תום ההליכים או להצהיר כי הפסילה הסתיימה.
ע"פ האמור בבקשה, בתאריך 24.1.12 נפסל הנאשם מלנהוג עד תום ההליכים המשפטיים.
לטענת ב"כ המבקש מאחר וחלפו למעלה מ- 6 חודשים מיום מתן ההחלטה, הרי הפסילה הסתיימה.
ב"כ הנאשם (המבקש), בבקשה נוספת שהגיש, הביע תרעומת קשה על דחיית הדיון בבקשה ואין אני מוצא מקום להתייחס לדבריו בבקשות שכן אין להם כל בסיס.
2.מכל מקום, לגופה של הבקשה, טענה ב"כ המשיבה את טיעוניה בדיון שהתקיים ביום 13.2.13 בהעדר ב"כ המבקש.
3.באשר לגופה של הבקשה, דינה להידחות כפי שיובהר להלן:
סעיף 50 (ב') לפקודת התעבורה קובע שאם עברו 6 חודשים מיום שנפסל בעל רישיון לפי סעיפים 46 או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל בטלה הפסילה אם לא הורה בימ"ש אחרת.
במקרה שבפניי נפסל המבקש מלנהוג על פי סעיף 46 ב' שכן מדובר באדם שגרם לתאונת דרכים בה נהרג אדם.
בבש"פ 2172/12 הוואש נ' מדינת ישראל בפיסקה 10 אומר כב' השופט זילברטל שכבר נפסק כי סעיף 50 (ב) לפקודת התעבורה אשר מגביל את תקופת הפסילה אינו חל על ההוראה הקבועה בסעיף 46 ב' שכן סעיף אחרון זה אינו חוסה תחת "צילו הנורמטיבי" של סעיף 50 ב' (ר' גם בש"פ 2806/09 ממן נ' מדינת ישראל פיסקה 9).
סעיף 50 (ב) מפנה להליכים של פסילת רישיון נהיגה לפי סעיף 46 או 47 לפקודת התעבורה שעניינה פסילה בעבירות שאינן עבירות שגרמו למוות בתאונת דרכים. כאשר הוסף סעיף 46 ב' לפקודת התעבורה, לא תוקן בהתאמה סעיף 50 ב' לפקודה ונפתח פתח להגשת בקשה לעיון חוזר בסעיף 49 לפקודה. בכך הביע המחוקק את דעתו כי פסילת רישיון הנהיגה לפי סעיף 46 ב' לא תפקע מאליה בתום שישה חודשים.
נראה שבמקרה זה היה ראוי שתוגש בקשה לעיון חוזר שזו לא מהות הבקשה המקורית שהוגשה. המדובר בבקשה להצהיר על בטלות הפסילה (סעיף 2 לבקשה מיום 11.2.13) ולא בקשה לעיון חוזר.
בנסיבות אלה, דין הבקשה להצהיר על בטלות הפסילה לאור האמור בסעיף 50 (ב) להידחות.
4.לעניין הטענה שאי העתרות לבקשה תביא לכך שתחלוף שנה מיום פסילתו, דבר שיאלץ את המבקש לעבור מבחני נהיגה, הרי גם טענה זו אין בה כדי להצדיק היעתרות לבקשה.
בבש"פ 2806/09 קובע כב' השופט מלצר שעל פי תק' 172 א' לתקנות התעבורה אכן יש ממש לחשש האמור אם לא יזוכה. מאידך, אם יזוכה יש פתרון למצב הנטען שכן ע"פ תק' 172 א' רשות הרישוי רשאית לפטור אדם מן הבדיקות והבחינות ולמקרה כזה של זיכוי מיועדת הסיפא לתקנה האמורה.
אשר על כן, ולאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.
יחד עם זאת, אם ב"כ המבקש סבור שקיימות נסיבות המצדיקות עיון חוזר בהחלטה, הרי הוא רשאי לפנות בבקשה לעיון חוזר ע"פ סעיף 49 לפקודת התעבורה.
העתק החלטה זו יישלח לצדדים.
ניתנה היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.