החלטה
בדיון שהתקיים בפני ביום 22.05.11 בא כוח הנאשמים 5 ו-6 ביקש לקבל חומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982. הסנגור ביקש לקבל לידיו את הדוחות בדבר בנייה שלא כדין בכפר טרומן ואשר נערכים לפי תקנות התכנון והבנייה (דיווח על בנייה שלא כדין) התשמ"ח- 1987.
הסנגור טען כי קבלת הדוחות בדבר בנייה שלא כדין בכפר טרומן, לפי תקנות התכנון והבנייה (דיווח על בנייה שלא כדין), התשמ"ח- 1987, תאפשר לו לבחון את עמדתו להעלאת טענה של הגנה מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחסד"פ, התשמ"ב- 1982, במסגרת הטענה של אכיפה בררנית. אליבא דכתב האישום נעשה שימוש ללא היתר במקרקעין המצויים בכפר טרומן. הסנגור טוען כי קבלת מידע רוחבי בעניין מדיניות האכיפה באותו מקום תאפשר לו להבהיר את טענתו בדבר אכיפה בררנית. הסנגור העלה טענותיו בעניין זה בהרחבה במסגרת תיק אחר שבו הוא מייצג, ואשר נדון בפני ביום 22.05.11, והוא תו"ב 12538-03-10 מדינת ישראל נ' קלקודה (להלן "התיק האחר") הסנגור הפנה בדיון שהתקיים בפני בתיק זה ב-22.05.11 למכלול טיעוניו בתיק האחר. החלטה זו מתייחסת למכלול הטענות שהועלו ע"י הסנגור בתיק האחר מיום 22.05.11 ועד למתן החלטה זו תוך התייחסות גם לתשובת ב"כ המאשימה לטענות הללו בתיק האחר.
"חומר חקירה" כמשמעותו בסעיף 74 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982, הוא חומר המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה ולו שלושה מאפיינים: ראשית- חומר הרלוונטי לכתב האישום והרלוונטיות מתפרשת בהרחבה; שנית- המושג "חומר חקירה" מתפרש גם על ראיות המשתייכות לפריפריה של האישום; שלישית- אין לכלול בגדר "חומר החקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהן אינה קיימת, או שהיא רחוקה או שולית בלבד (ראו בעניין זה בש"פ 91/08 מדינת ישראל נ' שיבלי, פורסם בנבו, פסקה 6 להחלטתה של כב' השופטת פרוקצ'יה) . המונח " חומר חקירה " זכה לפרשנות מרחיבה ככולל כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך המשפט (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1) 376, 381). אולם, רחבה ככל שתהא פרישתו של המונח "חומר חקירה", אין היא בלתי מוגבלת. אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית (ראו בש"פ 3071/11 בן שטרית נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, פסקה 7 להחלטתה של כב' השופטת ארבל). יחד עם זאת, אין לחייב את התביעה במסירת חומרים לפי סעיף 74 לחסד"פ אם מדובר בניסיון ספקולטיבי בלבד לאיתור חומר שיסייע לנאשם בהגנתו, שיהיה בבחינת מסע דייג EXPEDITION FISHING (ראו בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט (4) 124, 132 ; בש"פ 1372/96 דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 177, 183). לפיכך, כאשר מונחת על שולחנו של בית המשפט בקשה לפי סעיף 74(ב) לחסד"פ, שומה על הסנגור להראות כי בקשתו נשענת על נקודת אחיזה ממשית (ראו בש"פ 6507/09 קצב נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, פסקה 9 להחלטתה של כב' השופטת ארבל).
השאלה באם דוחות שהוכנו לפי תקנות התכנון והבנייה (דיווח על בנייה שלא כדין) התשמ"ח- 1987, הינם בגדר "חומר חקירה" או לא לפי סעיף 74 לחסד"פ נדונה ב-ע"ח (מרכז) 5685-09-09 שובל ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נס ציונה (פורסם בנבו, בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, החלטת כב' השופטת נגה אוהד מיום 18.11.09). להלן עניין "שובל". שם נקבע כי הדוחות הנ"ל אינם נכללים בגדר הביטוי "חומר חקירה". באת כח המאשימה הפנתה להחלטה הנ"ל לצורך תמיכה בטענתה כי החומר המבוקש איננו מהווה "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ.
סוגיה דומה למקרה שבפני נדונה ב-ב"ש 4843/08 (י-ם) מדינת ישראל נ' בן גביר (פורסם בנבו, החלטת כב' השופט צבן, בית המשפט המחוזי בירושלים). במקרה זה הוגש כתב אישום כנגד המשיב לבית משפט שלום המייחס לו עבירות של קיום הפגנה מול ביתו של הרב הצבאי הראשי לשעבר. המשיב הגיש בקשה לבית משפט שלום, לפי סעיף 74 לחסד"פ, וביקש שיימסרו לידיו תיקי חקירה שנפתחו כנגד אחרים, אשר לטענתו הפגינו מול ביתם של אנשי ציבור אחרים, וזאת במטרה לנסות לבסס טענה של הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, לפיה אותם אחרים לא הועמדו לדין, וזאת חרף העובדה שביצעו עבירה דומה לזו שבוצעה על ידי המשיב. בית משפט השלום נעתר לבקשה והמדינה הגישה על כך ערר לבית המשפט המחוזי, אשר קבע שהחומר המבוקש איננו בגדר "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ .
ב- 30.5.11 הסנגור הגיש בקשה למתן תגובה להפניה של ב"כ המאשימה להחלטתה של כבוד השופטת נגה אוהד בעניין שובל, לפיו החומר המבוקש איננו מהווה חומר חקירה, והפנה לפסק דין מאוחר יותר גם של כבוד השופטת נגה אוהד ב- עפ"א (מרכז) 32016-11-09 ריינר מלאכי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה, (ניתן ביום 29.12.10, פורסם בנבו). להלן עניין "מלאכי". הסנגור טוען כי פסה"ד בעניין מלאכי משנה את ההלכה שקבעה כב' השופטת אוהד בעניין שובל. ב"כ המאשימה הגישה ב-31.05.11 תגובה להפניה לפסה"ד הנ"ל, וטענה כי אין בפס"ד מלאכי משום ביטול של ההחלטה בעניין שובל וכי מדובר בשני עניינים שונים.
לאחר שקילת טענות הצדדים, הנני קובע כי קריאה נכונה של ההחלטה בעניין שובל ופסה"ד בעניין מלאכי מובילה למסקנה שהדין עם ב"כ המאשימה. ההחלטה שניתנה בעניין שובל התייחסה באופן ספציפי לשאלה באם דוחות שהוכנו לפי תקנות התכנון והבנייה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ"ח- 1987, הינם בגדר חומר חקירה, לפי סעיף 74 לחסד"פ. בית המשפט ענה על כך בשלילה. לעומת זאת, פסה"ד בעניין מלאכי בכלל לא דן בשאלה באם החומר הספציפי הנ"ל הינו בגדר חומר חקירה או לא. בעניין מלאכי היה מדובר בנאשם שהביא ראיות לבית משפט באופן יזום להוכחת טענתו בדבר אכיפה בררנית, ואשר לפיה הרשויות נקטו בהליכים פליליים כנגדו בשל ניהול עסק ללא רישיון, בעוד שכנגד עסקים אחרים באותו אזור לא ננקטו הליכים כלשהם. המאשימה לא הצליחה להפריך את הטענה של הנאשם כי אכן האכיפה הייתה סלקטיבית, לפיכך כב' בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, מפי כב' השופטת נגה אוהד, הורה על זיכויו לאחר שערער על הכרעת דין וגזר הדין של בית משפט קמא. הנושא של קבלת חומר לפי סעיף 74 לחסד"פ לצורך הוכחת טענת אכיפה בררנית בכלל לא נדון. הטענה בדבר אכיפה בררנית הוכחה על ידי הנאשם, זאת הן מתוך הראיות שהוא הציג לבית המשפט והן מתוך עדויותיהם בחקירה נגדית של עדי המאשימה (ראו סעיף 6.5 לפסק דינה של כב' השופטת אוהד). הנאשם בעניין מלאכי כלל לא הגיש בקשה לקבלת "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ. יצוין גם שבפסה"ד בעניין מלאכי אין כל התייחסות להחלטה שניתנה בעניין שובל, ולא בכדי. לפיכך, אינני מקבל את טענת ב"כ הנאשם כי כב' השופטת אוהד שינתה או ביטלה בעניין מלאכי את אשר קבעה בעניין שובל. מדובר בשתי החלטות עצמאיות, וכל אחת מהן עומדת בפני עצמה. הדברים שנקבעו בעניין שובל טובים ונכונים למקרה שבפני, בעוד שפסה"ד בעניין מלאכי איננו רלוונטי לצורך הכרעה בשאלה שעומדת בפני והיא האם דוחות שהוכנו לפי תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין) התשמ"ח- 1987 הינם בגדר "חומר חקירה".
הסוגיה של קבלת "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ מוסדרת עפ"י קריטריונים ברורים כפי שפורטו בפסיקה שהובאה לעיל. ככל שבקשה לקבלת חומר חקירה איננה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, הרי שמדובר בלא יותר מאשר מסע דיג אחר חומרים שייתכן, ויש בהם כדי לסייע לנאשם וייתכן שלא. זה בדיוק המקרה שעומד בפני היום. בתיק שבפני, בהתחשב באופן שבו הועלתה הטענה בדבר אכיפה בררנית, הנאשם לא הציג ראיות ראשוניות להראות שמדובר באכיפה בררנית, להבדיל מהמקרה של מלאכי. ככל שהנאשמים 5 ו-6 מעונינים בקבלת הדוחות, לפי תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ"ח- 1987, הרי שהמסגרת הדיונית הנכונה איננה בדרך של פניה לערכאה שדנה בתיק הפלילי לפי סעיף 74 לחסד"פ. לא מדובר כאן ב"חומר חקירה" שמצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה. החומר המבוקש אינו רלוונטי לכתב האישום שבפני ואינו נמצא אף בפריפרייה של האישום. מדובר בניסיון ספקולטיבי בלבד לאיתור חומר שייתכן שיסייע לנאשמת 5 בהגנתה וייתכן שלא.
ככל שהנאשמים 5 ו-6 מעוניינים בקבלת מידע כללי על נוהלי האכיפה של עבירה שבה מואשם בהליך פלילי על מנת לנסות לבסס טענה בדבר אכיפה בררנית, הרי שהדרך פתוחה בפניה להגשת עתירה מנהלית לכבוד בית המשפט המחוזי לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998, וזאת כפי שנעשה במקרים שלהלן: עת"מ 814/07 סגל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, פס"ד של כב' נשיאה, השופטת ארד, בית המשפט המחוזי י-ם), עת"מ 1084/07 קורדובה נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו, פס"ד של כב' השופט סולברג, בית המשפט המחוזי י-ם). רצון לקבלת מידע כללי על נוהלי אכיפה הינו מסוג העניינים שמצויים בדלת אמותיו של חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998. מדובר בהליך מנהלי מובהק, ואין מקום שהערכאה הדיונית שדנה בתיק הפלילי תיטול לעצמה, במסגרת דיון לפי סעיף 74 לחסד"פ, סמכויות שיוחדו בחוק לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
לאור כל האמור לעיל, בקשתם של הנאשמים 5 ו-6 לקבלת הדוחות לפי תקנות התכנון והבנייה (דיווח על בנייה שלא כדין) התשמ"ח- 1987, בטענה שמדובר בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ, נדחית.
באם הנאשמים 5 ו-6 יבחרו להגיש עתירה מנהלית לקבלת הדוחות שנאספו לפי תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ"ח- 1987, הרי באם בקשתם תתקבל והנאשמים 5 ו-6 ימצאו כי המידע שיימסר להם יש בו כדי לסייע להם לביסוס טענה של אכיפה בררנית, הרי שהדרך פתוחה בפניהם להעלות טענות אלו בצורה מפורטת בפני ערכאה זו וטענותיהם ידונו וישקלו בבוא העת.
ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תשע"א, 01/06/2011 במעמד הנוכחים.
הישאם אבו שחאדה, שופט
החלטה
הדיון נדחה ליום 14.07.11 שעה 08:30.
נאשם 6 מוזהר בדבר חובת התייצבותו וכי במידה ולא יתייצב יוצא כנגדו צו הבאה.
ב"כ נאשמים 5 ו-6 יגיש תוך 7 ימים מענה מפורט לכתב האישום.
ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תשע"א, 01/06/2011 במעמד הנוכחים.
הישאם אבו שחאדה, שופט
הוקלד על ידי: עינת אדטו