בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
8173-07-12
06/08/2012
|
בפני השופט:
אהרן האוזרמן
|
- נגד - |
התובע:
ליאור פרץ ע"י ב"כ עו"ד אברהם ג'אן
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד לאה נחום 2. את"ן ת"א
|
|
החלטה
1. בפני בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה, שעניינה ביטול הודעת איסור השימוש ברכב, למשך 60 יום שניתנה ביום 24.06.12 על ידי קצין משטרה לגבי רכבו של המבקש.
קצין המשטרה הורה על השבתת הרכב למשך 60 יום בהתאם לסמכותו לפי סעיף 57א(א)2 לפקודת התעבורה, זאת מאחר והוברר כי לרכב הנ"ל ניתנה בעבר הודעת איסור שימוש קודמת בחודש דצמבר 2010 עת נעצר הרכב כאשר המבקש עצמו עבר עימו עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (בגינה הורשע ע"י בימ"ש).
2. הצו ניתן בקשר לדו"ח מספר 21-2-0067490-7 שעניינו עבירה של נהיגה בשכרות, מכח חזקת הסירוב המיוחסת לנהג הרכב מר יוסי טייה.
תיק המשטרה ובו חומר החקירה וטופס השימוע, עם החלטת הקצין הוגש לעיוני.
מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 23.06.12 בשעה 05:15 נתפס מר יוסי טייה, שהוא אחיה של בת זוגו של בעל הרכב (המבקש) כשהוא נוהג ברכב על פי החשד בהיותו שיכור.
הראיות כנגד הנהג כוללות, בין היתר: דוחות פעולה של השוטרים, טופס זכ"ד (סירוב), מבחן מאפיינים, טופס תחקור חשוד, פלטי בדיקה ב"ינשןף" (נשיפה פסולה/אסורה), פלט כיול, פלטי בדיקה עצמית (נשיפת המפעיל) ותעודת כיול גז בלון.
3. ב"כ המבקש בהגינותו הסכים מראש לקיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון ואף הסכים לצורך יעילות הדיון לקיומה של מסוכנות הנובעת מעצם העבירה שבוצעה ברכב.
ב"כ המבקש ביקש לטעון לנסיבות אישיות חריגות המתקיימות אצל המבקש בעל הרכב ובת זוגו, המשתמשת העיקרית ברכב.
בנוסף טוען ב"כ המבקש כי המבקש עמד בדרישות החוק בכך שבטרם מסר את הרכב לנהג, הנחה מראש את הנהג להימנע מביצוע עבירות ברכב ואף הזהיר אותו מפני נהיגת הרכב בהיותו שיכור.
בכך טוען המבקש כי עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה על ידי הנהג.
4. סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה קובע כי ביהמ"ש רשאי לבטל הודעת איסור שימוש שנתנה ע"י קצין משטרה לפי סעיף 57.א, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:-
הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור.
על פי ס' 57ב(ג) נתונה לבית המשפט הסמכות לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש:
" אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.".
5. לעניין החריג בסעיף 57ב(ב), נקבע בבפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י:
" המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור. דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לא התרשמתי כי המקרה שבנדון עומד באחת החלופות של הסעיף האמור.
6. נטען בבקשה כי המבקש, במיוחד לאור נסיונו הקודם - לאחר שהוא עצמו נתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול ורכבו זה הושבת בעבר ל- 30 יום ע"י קצין משטרה, עשה ככל שביכולת על מנת למנוע את העבירה, ע"י הנהג.