פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה מיום 20.9.12 קבעה למערער דרגת נכות 73% בגין פגיעה בעבודה משנת 2004.

הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 14421-05-12 בו נתתי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס התייחסות עניינית ומנומקת למכתב מיום 5.10.11 ולחומר שצורף אליו וכן לחוות דעתו של פרופ' בוסקילה מיום 12.9.10, המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניינים דלעיל ובכלל זה העניין הנפשי המוזכר במכתב מיום 5.10.11. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

2.המערער טוען כי הוועדה הרפואית טעתה כאשר לא קבעה דרגת נכות נפשית. המערער הפנה למסמכים רפואיים, בין היתר לוועדות רפואיות בענפים אחרים שם נקבעה לו דרגת נכות נפשית.

3.ב"כ המשיב טוענת כי דין הערעור להידחות. לטענתה הוועדה התכנסה על פי פסק הדין ומילאה אחר הוראותיו. הוועדה התייחסה למכתב מיום 5.10.11 ולחוות דעתו של פרופ' בוסקילה. באשר להיבט הנפשי טוענת ב"כ המשיב כי קיימת ועדה חלוטה מיום 2.5.10 ולכן לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה כאשר הפנתה לאותה החלטה. ב"כ המשיב טוענת כי הוועדה התיחסה והסבירה מפני מה לא קיבלה את מסקנותיו של פרופ' בוסקילה וכי אחוזי הנכות שהעניק (50%) מתאימים לדלקת מפרקים קשה עם קישיון של המפרקים, אבחנה שלא מתאימה לדעת הוועדה למערער וציינה הוועדה כי לאור שילוב התסמונות הגופניים והנפשיים קבעה את נכותו בשיעור של 25% לפי סעיף 35(1) ג-ד מותאם. לאור זאת טוענת ב"כ המשיב כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה כאשר הותירה את החלטת הוועדה החלוטה על כנה.

4.הוועדה הרפואית התכנסה ביום 20.9.12 שמעה את המערער וב"כ וכתבה בפרק נימוקי הערעור:-

מצ"ב פסק הדין לדברי עו"ד מפנה לפסק הדין יש 3 נקודות 1. בית הדין נתן הנחייה לעיין בנוגע הערר מ- 5.10.11 ולהתייחס אליו + האסמכתאות.

2. בעניין הפיברומיאלגיה לא היתה התייחסות לחוו"ד בוסקילה, מדובר במחלה פרוגרסיבית וזה משתלב עם חוו"ד מבקשים להתייחס לגובה הנכות וחוו"ד.

3. הנושא של הפסיכיאטרית + פיברומיאלגיה, ראשית יש לקבוע את גובה הנכות הפסיכיאטרית, בזמנו נקבע לו נכות בשיעור 10% פסיכיאטרית ע"י ד"ר סיגלר לכן יש מקום לקבוע האם קיימת נכות פסיכיאטרית מפנים לבג"צ שקבע שיש מקום לקבוע נכות נוספת לגבי פגם באותו איבר, לא שולל אחד את השני לכל אחת מהן יש את התסמינים שלו ולקבוע לכל אחת מהבעיות את הנכות שלו. מבקשים להתייחס לחוו"ד ד"ר רזניק ולמאמרים הרפואיים ולנימוקים."

בפרק הממצאים הרפואיים כתבה הוועדה:-

"החולה עם כבד תנועה . . .טונוס שרירים מוגבר . . .אין הגבלות בתנועות המפרקים ויש רגישות יתר כללית באופן ספציפי ב-14 נקודות מ-18 נקודות האופייניות של פיברומיאלגיה, אין שינוי מהותי לעומת בדיקת הוועדה מ-26.2.12."

בפרק הסיכום והמסקנות כתבה הוועדה:-

"הוועדה עיינה בפסק דין בית דין לעבודה מ-17.7.12 במכתב הערר מיום 5.10.11 ובמסמך מבית חולים ברזילי מרפאה לבריאות הנפש מ- 3.10.11 אין כל תיאור להחמרה במצבו הנפשי מאז מועד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מ-2.5.10 שהינה החלטה חלוטה, יש לציין כי עם פרופ' בוסקילה בחוו"ד מ-12.9.10 מציין בעמ' 3 לחוו"ד כי ב-18.7.10 מציין ד"ר ארד מתמחה בפסיכולוגיה קלינית כי מצורף מכתב מ-2.5.10 המסכם את המעקב והטיפול הנפשי של מר אברהם פרץ במרפאה. מאז ועד - היום לא חל שינוי במצבו הבריאותי של הנ"ל בשולי אותה חוות חוו"ד בסייפא כותב פרופ' בוסקילה כי 56% מחולי הפיברומיאלגיה דיווחו על רמות קלניות משמעותיות של סימפטומים דימוי PTSD קרי בעיה נפשית מסוג זה אינה עומדת בלבדה אלא היא חלק מתסמונת הפיברומיאלגיה ולכן אין מקום להעניק נכות נפשית נפרדת בגללה ובהמשך כפי שהוסבר בעבר אין הוועדה מקבלת את חוו"ד ד"ר רזניק מבחינה ראומטולוגית, הוועדה עיינה בחוו"ד פרופ' בוסקילה מ-12.9.10 ואינה מקבלת את מסקנותיו שנכותו תואמת ל-50% לדעת הועדה סעיף זה המתאים לדלקת מפרקים קשה עם קישיון של המפרקים הקטנים בוודאי לא מתאימה לחולה זה יחד עם זאת לאור שילוב התסמינים הגופניים והנפשיים של פיברומיאלגיה הוועדה קבעה כי נכותו מתאימה לנכות בשיעור 25% לפי סעיף 35(1) ג'-ד' לצמיתות.

שאר הנכויות נותרו בעינן."

לשלמות התמונה מצאתי לנכון להציג את החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 2.5.10 שקבעה:-

"כמפורט בישיבת הועדה מיום 8.11.09.

מבחינה נפשית נכות בשיעור 0% לפי סעיף 34א'.

מבחינה אורולוגית – אין קשר בין תלונותיו בתחום המיני לתאונה הנידונה.

מבחינת א.א.ג – אין קשר בין תלונותיו על טנטון לתאונה הנידונה.