פרץ נ' הבנק הבנלאומי הראשון בע"מ

פסק דין

1.בפני בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק"). המבקש מנהל אצל המשיב חשבון בנק עסקי מס' 409/337447 (להלן: "החשבון").

בנוסף, המבקש מנהל אצל המשיב חשבון פרטי, ביחד עם בת זוגו, שמספרו 105/623268 (להלן: "החשבון הפרטי").

המשיב (להלן גם: "הבנק"), שלח למבקש ביום 22.4.13 הודעה על הגבלת החשבון החל מיום 7.5.13 וזאת בגין סירובם של 12 שיקים מהחשבון, החל מיום 16.11.12 וכלה ביום 22.4.13.

2.לטענת המבקש:

א.מסגרת האשראי בחשבון הייתה 15,000 ₪ ובחשבון הפרטי 40,000 ₪. המשיב ראה את שני החשבונות כאובליגו אחד וככל שהייתה חריגה מחשבון אחד, היה נוהג להעביר כספים מהחשבון השני אף ללא אישורו וידיעתו של המבקש. לטענת המבקש הסתמך על האובליגו הכללי של שני החשבונות ועל הנוהג של השיחות הטלפוניות בין הצדדים להעברת כספים בין שני החשבונות.

ב.בעת חריגה היו נוהגים נציגי המשיב להגדיל את המסגרת באופן חד צדדי ובכך לאפשר את תשלום השיקים. במבט לאחור הסתבר למבקש, לטענתו, כי המדובר בהגדלות שבוצעו על בסיס אישי בהתאם לפקיד המטפל אצל המשיב.

ג.המשיב היה מאפשר חריגה ממסגרת האשראי לתקופה של יום עסקים אחד ובלבד שהחריגה הייתה נסגרת בהפקדה ביום שלאחר מכן.

לאור האמור, טען המבקש כי נוצר הסכם מכללא בין הצדדים, על פיו היה לו יסוד להניח כי המשיב יכבד את ההסכם- יגדיל את האשראי, או יאפשר חריגה כך שהשיקים ייפרעו. המבקש טען כי ככל שהמשיב חפץ לשנות מההסכם היה צריך לפנות אל המבקש בכתב מבעוד מועד. המבקש התייחס בבקשתו לכל אחד מהשיקים נשוא ההגבלה.

3.לטענת המשיב- על המבקש היה לפנות תחילה לבנק לעניין ביטול הבאת השיקים במניין השיקים שסורבו.

בנוסף נטען, כי אין בסיס לטענות המבקש וכי המסגרות החד צדדיות שהוקצו למשיב היו לבקשת המבקש, כשהוסבר לו כי עליו לדאוג ליתרה מספקת בחשבון. המשיב הפנה להתנהלותו הקלוקלת של המבקש בחשבון, להתראה שנשלחה למבקש לאחר ש- 5 שיקים סורבו ולכך שלמרות זאת המשיך המבקש למשוך שיקים ללא שקיימת בחשבון יתרה מספקת לפירעון.

המשיב הכחיש את הטענה כי התייחס לחשבון ולחשבון הפרטי כאובליגו אחד וטען כי ההתייחסות הייתה פרטנית לכל חשבון, כאשר ההעברות נעשו רק לבקשת המבקש ולא מיוזמת המשיב.

המשיב הוסיף, כי למבקש לא היה כל יסוד להניח כי יכבד את השיקים שכן הובהר למבקש מפורשות כי לא יכובדו משיכות מעבר למסגרת האשראי המאושרת.

המשיב הפנה להלכה על פיה הסכמה בעבר לסטייה מעבר לאשראי מאושר, אינה מצביעה כשלעצמה על חובה להמשיך בכך, או על יסוד להניח כי חלה על הבנק חובה לפרוע את השיקים. כן הפנה המשיב לנוהל על פיו מנוע המשיב לאפשר היווצרות יתרת חוב בחשבון עו"ש העולה על מסגרת האשראי המאושרת.

המשיב טען, כי אישר לעיתים למבקש (לפנים משורת הדין), אשראי חד צדדי לכיבוד שיקים, תוך שהבהיר למבקש כי המדובר באישור לפנים משורת הדין. עוד הוסיף המשיב כי מאחר והוא יכול לראות את השיקים המוצגים לפירעון רק למחרת הצגתם הרי שבמקרים בהם ביום למחרת הופקדו כספים, היה מאפשר לעיתים לבקשת המבקש ולפנים משורת הדין, את כיבוד השיקים.

5.בתאריך 8.7.13 נחקרו המבקש והמצהירה מטעם המשיב, על תצהיריהם והצדדים הגישו סיכומיהם.

דיון:

6.סעיף 10 לחוק קובע מהן העילות לפיהן יבוטל שיק שסורב וכדלהלן:

"10. (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית המשפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;