אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרץ יצחק ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

פרץ יצחק ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

תאריך פרסום : 20/05/2011 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1076-08
20/05/2011
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
פרץ
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
2. ערן קאופמן
3. נאמן לנכסי יצחק (ויקי) פרץ

החלטה

מבוא

בפניי בקשת חייב למתן הפטר.

נגד החייב, יצחק (ויקי) פרץ (להלן: "המבקש"), ניתן לבקשתו צו כינוס ביום 7.5.2008 וביום 11.6.2009 הוא הוכרז פושט רגל.

נגד המבקש הוגשה תביעת חוב אחת ויחידה, של בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק"), בגין חוב בסך של 3,905,964 ₪. תביעת החוב טרם נבדקה על ידי הנאמן.

המבקש הוא יליד שנת 1953, גרוש ואב לשניים. בעבר הוא נודע ככדורגלן מצטיין, שיחק בקבוצת הכדורגל מכבי תל אביב ואף בנבחרת ישראל. חובותיו נוצרו לאחר שפרש מעיסוקו ככדורגלן והצטרף בשנת 1985 לעסק של אחיו, יוסף פרץ, בתחום היהלומים. לא חלפו מספר שנים, והעסק המשפחתי קרס, תוך שבין האחים פרץ סכסוך מר, שנמשך מאז ועד היום. האח יוסף האשים את המבקש כי שלח ידו בכספים, זכויות ויהלומים השייכים לעסק, ומנגד, המבקש העלה טענות דומות נגד אחיו ואף האשים אותו כי הסתיר מפניו את חובותיו של העסק בעת שהצטרף אליו כשותף. בעקבות קריסת העסק, נוצר החוב כלפי הבנק. בשנת 1997 ניתן פסק דין לטובת הבנק נגד המבקש ואחיו ובשנת 1998 נפתח תיק הוצל"פ לשם גבייתו של החוב. זהו החוב שבגינו נפתח הליך הפש"ר ואשר בגינו מבוקש כיום הפטר למבקש.

עם מתן צו הכינוס הושת על המבקש תשלום חודשי בסך 1,200 ₪. לימים, עקב הרעה במצבו הכלכלי, הופחת התשלום החודשי לסך של 500 ₪ עד לדיון בבקשה למתן הפטר, אך מיד לאחר ששכרו עלה, הגדיל המבקש על דעת עצמו את התשלום החודשי ומזה חמישה חודשים הוא משלם לקופת הכינוס סך של 1,200 ₪.

בקופת הכינוס הצטבר עד היום סכום של כ- 27,500 ₪.

המבקש מציע להוסיף לקופת הכינוס סכום של 10,000 ₪, כתנאי למתן ההפטר.

מתוך תסקירו של הנאמן עולה כי המבקש עובד כיום כמדריך כדורגל במסגרות שונות ומשתכר בממוצע סך של 9,000 ₪ לחודש. כיום אין בבעלותו של המבקש נכסים כלשהם, זולת קופת גמל בה צבור סך של כ- 29,000 ₪ וכן קרן השתלמות בסכום שאיננו ידוע.

בעבר יצר המבקש חוב פיגורים, אך זה סולק במחצית השנה האחרונה וכיום אין עוד פיגור בתשלומים.

הנאמן איננו מתנגד באופן עקרוני למתן הפטר, אך סבור כי יש מקום שהחייב ישלם סכום גבוה יותר מזה המוצע על ידו, לנוכח הדיבידנד הזעום שישולם לבנק כמו גם לנוכח העובדה שהליך הפש"ר מתנהל כשלוש שנים בלבד.

גם הכנ"ר, בתסקיר שהגיש, ממליץ ליתן למבקש הפטר, אך לדידו, יש להתנות את ההפטר הן בתשלום שמציע המבקש, קרי, 10,000 ₪, והן בהמשך תשלומים לתקופה שלא תפחת משנתיים. הכנ"ר נימק את עמדתו בכך שספק אם מצבו הכלכלי של המבקש ישתנה בעתיד. במהלך הדיון באולם, הציע ב"כ הכנ"ר כי החייב יוסיף לקופת הכינוס סכום שיביא אותה ליתרה של 100,000 ₪, כתנאי למתן ההפטר.

הבנק מתנגד למתן ההפטר מחמת מספר טעמים. הטעם הראשון הוא שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, משום שהמבקש שלח כביכול יד בנכסי העסק המשותף; הטעם השני הוא שהמבקש צבר חוב פיגורים בהליך; הטעם השלישי הוא שלמבקש פוטנציאל השתכרות גבוה לנוכח מומחיותו בתחום הכדורגל, בה הוא עושה שימוש הן כמאמן של קבוצות כדורגל והן כפרשן מקצועי; הטעם הרביעי הוא שהמבקש איננו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו ואף התפטר ביוזמתו מעבודתו בקבוצת הכדורגל הכח מכבי רמת עמידר.

נדון בטענות אלה כסדרן.

דיון

אינני מקבל את טענתו של הבנק לפיה המבקש יצר את חובותיו בחוסר תום לב. לא שוכנעתי כלל ועיקר כי המבקש אכן מעל באמונו של אחיו ושלח ידו בנכסי העסק המשותף. אמנם, זו טענתו של האח, אך מנגד, המבקש מכחיש טענה זו וטוען כי דוקא האח הוא שהפילו בפח, שכן הכניסו כשותף לעסק שהיה שקוע כבר בחובות עתק, ולא גילה לו על כך. הנאמן ציין בתסקירו כי לא גילה וגם לא קיבל מהבנק מידע מספק אשר יוביל אותו למסקנה כי יש ממש בטענות אחיו של המבקש. לכך יש להוסיף שמטבע הדברים קיים קושי לבדוק טענות מסוג זה, לנוכח השנים הרבות שחלפו מאז קריסת העסק ועד היום, כמו גם לנוכח העובדה שמדובר בגרסה מול גרסה, בלא ראיות חפציות שיתמכו בגרסתו של צד זה או אחר.

מכל מקום, גם אם אניח לצורך הענין כי אכן נפל חוסר תום לב מצידו של המבקש בעת ניהול העסק המשפחתי, הרי שאין המדובר בחוסר תום לב כלפי הבנק, אלא, לכל היותר, ביחס לאחיו של המבקש, שכלל איננו נושה של המבקש, כך שענין זה לא אמור לשלול את זכותו של המבקש לקבלת הפטר. חוסר תום הלב שבגינו מוצדק לשלול הפטר מחייב הוא חוסר תום לב כלפי הנושה, ולא כלפי אדם שלישי שאיננו נושה של החייב.

זאת ועוד, הפרשיה של קריסת העסק המשפחתי התרחשה לפני זמן רב, שהרי כבר בשנת 1997 ניתן נגד המבקש פסק דין לטובתו של הבנק. משמע, קריסת העסק התרחשה עוד קודם לכן. מאז ועד היום חלף פרק זמן של כארבע עשרה שנים, פרק זמן בלתי מבוטל לכל הדעות. גם חלוף הזמן כשלעצמו יש בו כדי ליטול מעוקצו של חוסר תום לב, אם היה כזה.

כפי שנפסק בע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי , בעמ' 5 - פורסם באתר משפטי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ