תא"מ
בית משפט השלום קריית שמונה
|
270-07
23/11/2011
|
בפני השופט:
מרדכי נדל
|
- נגד - |
התובע:
1. פרץ חנניה 2. פרץ עיזה
|
הנתבע:
1. רושרוש מ.פ. בניין ופיתוח בע"מ – ניתן פס"ד 2. רושרוש פרג' – ניתן פס"ד 3. מדינת ישראל משר הבינוי והשיכון מחוז הצפון – ניתן פס"ד 4. שרגא אלרום 5. מגדל חברה לביטוח בע"מ – ניתן פס"ד
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תובענה כספית מצד התובעים/נתבעים שכנגד (להלן : "משפחת פרץ") מיום 27.6.2007 בסך של 18,277 ₪ , ומאידך תביעה שכנגד מצד הנתבע 4/תובע שכנגד (להלן : "אלרום") מיום 24.2.2009 בסך של 61,000 ₪ . הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פס"ד על יסוד הוראת סעיף 79א' לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב) , תשמ"ד – 1984 [ראה : הודעות הצדדים מיום 3.10.2011 ומיום 6.10.2011] .
בני משפחת פרץ הינם תושבי קרית-שמונה , אשר התגוררו במועדים הרלוונטיים לתובענה בדירה שכורה בשטח של כ – 120 מ"ר הנמצאת בבעלות חברת "עמידר בע"מ" וממוקמת בקומת הקרקע של הבית המשותף שברחוב משמר הגבול מספר 7 בקרית-שמונה (להלן :"הדירה") . הנתבעים 1 ו – 2 (החברה הקבלנית ומנהלה) נשכרו על ידי הנתבעת 3 (מדינת ישראל) וכן על ידי נציגות הבית המשותף לבצע את עבודות השיפוץ במסגרת פרויקט "שיקום שכונות" במחוז הגליל . אלרום הינו מהנדס בניין , אשר נשכר על ידי הנתבעת 3 (מדינת ישראל) לשמש כמפקח ומתכנן הפרויקט מטעמה . הנתבעת מספר 5 הינה חברת ביטוח , אשר נשכרה לבטח את הפרויקט .
לטענת משפחת פרץ , במהלך עבודות השיפוץ , אשר התבצעו בשנת 2002 , נפגע גג הבית כתוצאה מעבודה רשלנית אותה ביצעו פועלים אותם העסיקו הנתבעים 1 ו -2 . עוד טוענים בני משפחת פרץ , כי במהלך שנת 2003 חלחלו לדירתם מים רבים מתוך רחבת האבנים המשתלבות הנמצאת בחצר הבית – דבר אשר גרם בדיעבד לפגיעה קשה בקירות הבית , ובכלל זאת התקלפות של הקירות , הופעת עובש , נשירת טיח וכו' . לטענת משפחת פרץ , כתוצאה ממצב דברים זה בוצעו בדירתם וכן ברצפת הבטון של הבית המשותף תיקונים בעלות כספית של 4000 ₪ לצורך מניעת דליפת המים אל תוך הדירה . לטענת משפחת פרץ , אלרום פיקח באופן אישי על עבודות השיפוץ אותן ביצעו הנתבעים 1 ו – 2 , ברם עבודת הפיקוח נעשתה באופן רשלני ובלתי מקצועי כפי המתחייב מתפקידו , מה גם שאלרום הודה במסגרת כתב ההגנה בכך שאחת ממטרות השיפוץ הייתה להרחיק את מי הגשם מהקיר המערבי של הבניין .
בני משפחת פרץ אף צירפו לכתב התביעה חוות-דעת מקצועית של שמאי מומחה להערכת נזקים בשם אשר מדלסי , אשר ערך ביקור במקום בתאריך 5.5.2004 . מחוות-דעת זו עולה , כי העלות המשוערת של תיקון כלל הנזקים הינה בסכום כולל של 21,177 ₪ . מחוות-דעת המומחה מטעם התובעים עולה , כי כתוצאה מעבודתם הרשלנית של הנתבעים 1 ו – 2 וכן כתוצאה מתכנון לקוי של תשתית ניקוז מי הגשם , חלחלו אל תוך הדירה מים ובשל כך נתגלעו עם חלוף הזמן סימני רטיבות , עובש , פטריות וכן סימני התנפחות של הטיח על גבי קירות הדירה וכן נתגלעה קורוזיה על גבי הציוד המתכתי המותקן בדירה . עוד עולה מחווה"ד דנן , כי כתוצאה מכך אף נפגעו ארונות הדירה וכן חיפויי הקרמיקה הממוקמים במטבח הדירה .
בתאריך 25.9.2011 ניתן על ידי ביהמ"ש תוקף של פס"ד להסכם פשרה אליו הגיעו בני משפחת פרץ עם הנתבעים 1 , 2 , 3 ו – 5 , שבמסגרתו חויבו הנתבעים 1 – 2 לשפות את התובעים בסכום של 6000 ₪ , בעוד שהנתבעת 5 חויבה לשפות את משפחת פרץ בסכום של 10,000 ₪ , ובסה"כ 16,000 ₪ (ראה : פרוטוקול הדיון מיום 25.9.2011 וכן מוצג א') . אשר למחלוקת שנתגלעה בין פרץ לבין אלרום הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה המחלוקת תוכרע על דרך הפשרה לאחר הגשת סיכומים בכתב . יודגש , כי בסיכומי משפחת פרץ הובהר , כי נוכח הסכם הפשרה דנן על ביהמ"ש לקזז את הסך של 16,000 ₪ מתוך סכום התביעה הכולל , ולפיכך תביעתם כנגד הנתבע 4 הועמדה על סך של 18,277 ₪ בלבד (ראה : סעיף 29 לסיכומים) .
לטענת אלרום ,העבודות במבנה החלו בחודש אוקטובר 2001 והסתיימו בתחילת קיץ 2002 , וכי המבנה שופץ ותוכנן בהתאם להנחיותיו של מנהל שיקום השכונות . עוד טוען אלרום , כי הדיירים היו שותפים לכל אורך הדרך בדרך התנהלות השיפוץ והביעו הן בפניו והן בפני מנהל שיקום השכונות את כלל הסתייגויותיהם מהעבודות אשר בוצעו בפועל כל אימת שחפצו בכך , כאשר הדברים תועדו בפרוטוקולים ובהנחיות אותן מסר לקבלן המבצע . לדידו של אלרום , ועד הבית , מנהל שיקום השכונות ואף התובעים עצמם לא הלינו בפניו על בעיית חדירת מים לדירות המגורים , מה גם שבמהלך שלבי התכנון הוצע למנהל שיקום השכונות לבצע איטום של הקיר המערבי של הבניין , אולם מחמת העדר תלונות מצד התובעים ונוכח העלות הכספית הגבוהה הכרוכה באיטום הקיר ויתר מנהל שיקום השכונות על הצעה זו .
לטענת אלרום לא זו אף זו שחוות-דעתו של השמאי , מר מדלסי , איננה רלוונטית לענייננו מאחר ואין הוא בקיא די הצורך בסוגיות ההנדסיות הרלוונטיות לתכנון הפרויקט , אלא שמשפחת פרץ הסתירה מידיעת ביהמ"ש בכוונת מכוון את תוכן חוות-דעתו של בר סמכא מטעמם , המהנדס אלרן אפרצב , אשר ציין בחוות-דעתו משנת 2005 כי ניתן להבחין בכך שסימני הרטיבות מלמדים על כך שמדובר בסימנים ישנים מאוד . אלרום אף הפנה את ביהמ"ש לסעיף 16 להסכם ההתקשרות שבין נציגות הבניין המשותף לבין הקבלן המבצע מיום 26.9.2001 , ממנו עולה כי במסגרת ההסכם דנן הוסכם במפורש , כי לא תוגשנה תובענות כנגד המפקח על העבודות מטעם מחלקת שיקום השכונות , וזאת לאור האחריות אשר הוטלה על הנציגות לשכור באופן פרטי מפקח הנדסי מטעמה לצורך פיקוח על דרך התנהלות עבודות השיקום . מר אלרום , אשר ייצג את עצמו בתיק זה , הגיש תובענה שכנגד כלפי משפחת פרץ בסך של 61,000 ₪ בה ציין כי עלות ההשקעה הכוללת הכרוכה בהכנת כתבי הטענות השונים ולימוד התיק כולו הצריכה ממנו השקעה רבה בעלות כוללת של 61,000 ₪ .
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הנני דוחה את תביעתה של משפחת פרץ כנגד אלרום וכן את תביעתו של אלרום כנגד משפחת פרץ . כל צד יישא בהוצאותיו .
ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ב, 23 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.