פסק דין
בפניי תביעה כספית, במסגרתה עתרו התובעים לקבלת השבה ופיצוי בגין נזקים שנגרמו להם עקב הפרת הסכם על ידי הנתבעת מס' 1, וכן עתרו להורות על חיובו של הנתבע 2 באופן אישי, מכוח אחריותו האישית ומכוח הרמת מסך.
מטעם התובעים העיד התובע מס' 2, ( להלן: "התובע"), ומטעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 2, (להלן: "הנתבע"). הצדדים סיכמו בעל פה את טיעוניהם ופסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק לגופו.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת;
ביום 17.7.11 התקשרו התובעים בהסכם מכר עם הנתבעת מס' 1, ( להלן: "הנתבעת או החברה"), שענייננו, מכירת זכויות במגרש מספר 85 בישוב שריגים.
בטרם החתימה על ההסכם, חתמו התובעים על מסמך שכונה בקשה למכירת המגרש, ושילמו מקדמה, בסכום של 25,000 ₪. כמו כן שילמו לבא כוחה של הנתבעת את השתתפותם בשכר טרחתו.
על פי האמור בהסכם סכום של 225,000 ₪ יחד עם דמי הקדימה, היו אמורים להיות משולמים לנאמן ומופקדים על ידו בחשבון נאמנות.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעים ביקשו לשלם את הסכומים המפורטים בהסכם בהתאם להתחייבותם. אין מחלוקת כי התובעים הגיעו למשרדו של עו"ד רוב, ששימש כנאמן, עם הכספים שחלקם במזומן, וחלקם במטבע זר, דולר ואירו.
אין מחלוקת בין הצדדים כי עו"ד רוב הנאמן סירב לקבל את הכספים המזומנים, בשקלים ובמטבע זר, ולכן הסכום במזומן הופקד ישירות לחשבון בנק, והסכום במטבע זר, נמסר במשרדי הנתבעת.
אין מחלוקת כי עו"ד רוב המציא אישור על הפקדת סכום של 103,600 ₪ לחשבון הנאמנות, ואין מחלוקת כי ניתנה קבלה ביחס לסכום הנוסף, בסך של 117,924 ₪.
אין מחלוקת כי לא כל הכספים הגיעו לחשבון הנאמנות, וכי על פי הודעתו של עו"ד רוב, מתוך הכספים שהועברו במשרדי החברה, הופקדו בחשבון הנאמנות, בס"ה 177,595 ₪, שהושבו לתובעים.
אין מחלוקת כי התובעים דרשו את כספם בחזרה, וכי הסכום של 43,675 ₪ לא הופקד בחשבון הנאמנות.
טענות התובעים:
התובעים טוענים, כי הסתבר שמגרש 85 כלל לא הוקצה לחברה על ידי מנהל מקרקעי ישראל, לכן מנהל הנתבעת, הנתבע הציע להם מגרש חילופי, אולם הם סירבו להצעה.
התובעים טוענים, כי כאשר הגיעו עם הכספים המזומנים למשרדו של עו"ד רוב, והסתבר להם כי אינו מוכן לקבל את הכספים ישירות אלא באמצעות הפקדתם בחשבון הבנק, הגיעו עם עו"ד רוב לסניף הבנק, בו אמור היה להיות מנוהל חשבון הנאמנות.
התובעים טוענים, כי ביחס לכספים במטבע זר, סירב הבנק לביצוע ההפקדה בשל העדר אישורים , שטיבם לא הובהר, ולכן לגרסת התובעים, התקשר עו"ד רוב עם הנתבע, וסיכם עמו, תוך התחייבות אישית של הנתבע, כי הכספים במזומן במטבע זר, שעמדו על סכום של 117,924 ₪, יועברו לחברה, יופקדו בחשבון החברה, ויועברו על ידי החברה לחשבון הנאמנות.
(במאמר מוסגר אציין, קיימת טענה כי הסכום אמור היה להיות 119675 ₪ בשל שער המטבעות, אולם לא הומצא אישור לעניין השער היציג נכון למועד זה, ולא הובאה ראייה כי ההסכמה הייתה שהחישוב יערך על פי השער היציג, ולא הובאה כל ראייה כי בזמן אמת נעשתה פניה בנוגע להפרש, ולכן אני מקבלת את האמור בקבלה כסכום שהופקד בפועל).
התובעים טוענים, כי בעקבות סיכום דברים זה, הגיע התובע למשרדי החברה, פגש את הנתבע שהפנה אותו לאדם נוסף, שקיבל ממנו את הכספים, ספר אותם ומסר לו קבלה. אלא שהסתבר כי הכספים הללו לא הופקדו בחשבון הנאמנות.
התובעים טוענים, כי לאור כך פנו מספר פעמים, לחברה ודרשו את העברת הכספים לחשבון הנאמנות כפי האמור בהסכם, ובהתאם להתחייבות הנתבע לטענתם, והסתבר כי רק חלק מהכספים הועברו לחשבון הנאמנות.
לאור זאת טוענים התובעים החברה הפרה את ההסכם עימם והם זכאים לביטולו של ההסכם, ולהשבה, ואכן הנתבעת השיבה את הכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות, וחלק מהכספים שלא הועברו לחשבון הנאמנות כך שנותרה יתרה של 43,924 ₪ שטרם הועבר.