אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרץ ואח' נ' צומת האלופים בע"מ ואח'

פרץ ואח' נ' צומת האלופים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
50890-03-11
06/12/2011
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
1. יפה פרץ
2. שלמה פרץ

הנתבע:
1. צומת האלופים בע"מ
2. בל"ת- החברה לפתוח התעשיה בישראל בע"מ
3. חיים בן יצחק
4. הראל בן-יצחק
5. בנק ישראל.
6. חזי חכם

החלטה

לפניי עתירת המבקש- בנק לפיתוח התעשייה- החברה לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ, הוא הנתבע 2 בכתב התביעה (להלן: "הנתבע") לסילוק התביעה שהוגשה כנגדו על הסף.

המדובר בתביעה שהגישו המשיבים – בני הזוג פרץ (להלן: "התובעים") כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו להם עקב רכישת דירה בפרוייקט "צומת האלופים" ברחוב דוד אלעזר 27/40 בחדרה (להלן: "הדירה") מידיה של חברה קבלנית – "צומת האלופים", היא הנתבעת 1 (להלן : "הקבלן") אשר קיבלה ליווי פיננסי מצד הנתבע.

לטענת התובעים בכתב התביעה, התחוור להם כי הקבלן שלשל חלק מן הכספים שקיבל מהם לכיסו, וכן ביצע חריגות בנייה חמורות, אשר גרמו לכך שלדירת המשיבים לא ניתן "טופס 4". עוד נטען כי הערבות הבנקאית שהונפקה ע"י הנתבע להבטחת התחייבויות הקבלן לא הייתה ניתנת למימוש. לטענתם, כתוצאה ממחדלים אלה נגרמו להם נזקים שונים, וביניהם חוסר יכולת למכור את דירתם, ועקב כך – חוסר יכולת להחזיר את המשכנתא שנטלו למימון הדירה, בשל העובדה שרכשו דירה נוספת. עקב הפיגורים בהחזרי המשכנתא מונה כונס נכסים מטעם בנק טפחות, ממנו נטלו התובעים הלוואה שלהבטחתה נרשם משכון על הזכויות בדירה. כונס הנכסים שמונה הוא הנתבע 5, שלבסוף מכר את הדירה במחיר מופחת . המשיבים העמידו תביעתם בגין נזקיהם על סך 420,000 ₪.

הבנק - הנתבע העלה בכתב הגנתו טענות סף שונות שלטענתו, יש בהן כדי לסלק את התביעה כנגדו על הסף. ראשית, ציין כי כתב הערבות שנתן לקבלן במסגרת הליווי הפיננסי – פקע, שעה שבניית הדירה הושלמה המשיבים קיבלו את החזקה בדירה ואף נרשמה הערת אזהרה לטובתם. שנית – טען הבנק כי עילות התביעה כנגדו התיישנו זה מכבר. שלישית - טען הבנק כי דבק שיהוי בתביעה שעה שהדירה נמסרה לידי התובעים בשנת 2000 ומאז ועד הגשת התביעה לא פנו אליו המשיבים. רביעית – טען הבנק להיעדר עילה, שכן לטענתו, המשיבים הצהירו בחוזה המכר כי הערבות תינתן על פי תנאי הבנק המלווה, ואחד מן התנאים של הערבות, אשר צורפה כנספח לחוזה המכר היה כי אין הבנק אחראי כלפי הקונים לעניין ביצוע הפרוייקט ולעמידתו בתנאי הדין. עוד טען הבנק כי שעה שהמשיבים שילמו כספים ישירות לקבלן במזומן פעלו הם בניגוד לכתב הערבות, ואין להם להלין אלא על עצמם.

על טענות אלה, חזר הנתבע ביתר פירוט בבקשה שלפניי.

לעניין טענת ההתיישנות, טוען הנתבע כי התובעים לא ציינו, בכוונה, אימתי נולדה עילת תביעתם, בניגוד למצוות התקנות, וזאת כיוון שעילתם כנגד הנתבע התיישנה. לטענתו המדובר בשתי עילות תביעה שונות, ששתיהן התיישנו. האחת – היות כתב הערבות מזוייף או בלתי ניתן למימוש, והשנייה – אי דיווח לתובעים אודות חריגות הבנייה שביצעה החברה הקבלנית. בעניין כתב הערבות טוען הנתבע כי הוא פקע לכל המאוחר ביום 28.12.03; שכן הדירה הושלמה ונמסרה לתובעים במהלך שנת 2000, ואילו התובעים רשמו הערת אזהרה ביום 28.12.03, ובכך התמלאו כל התנאים לפקיעת כתב הערבות (האמורים בסעיף 8ט לכתב הערבות). עוד טוען הנתבע בעניין זה כי במכתב ששלחו התובעים לבנק טפחות 07.09.03 במסגרת בקשה להקטנת ההחזר החודשי ציינו הם כי לדירה אין טופס 4, כי היא אינה רשומה על שמם וכי חלק מן הכספים ששולמו ישירות לקבלן שולשלו לכיסו. מכאן – לטענת הנתבע כי כבר במועד זה ידעו התובעים על עילת תביעתם, ומשכך היא התיישנה. בעניין חריגות הבנייה טוען הנתבע כי הדירה נמסרה לידיהם בשנת 2000 ועל כן ממועד זה יכלו התובעים לדעת אודות חריגות הבניה, הנתבע הוסיף כי התובעים לא ציינו מתי נודע להם בפועל אודות חריגות הבנייה, ומדוע גילו את מה שגילו בשלב מאוחר יותר, ועל כן לא עמדו בנטל ההוכחה בעניין כלל הגילוי המאוחר האמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות.

בעניין היעדר עילה טוען הנתבע כי התובעים התחייבו כלפיו על פי תנאי הבנק כי הינם מסכימים כי הבנק המלווה לא יישא בכל אחריות כלפיהם בנוגע לבניית הפרוייקט, לרבות הקמתו ואופן בנייתו. על כן לטענתו, חריגות הבנייה שביצע הקבלן אינן מהוות עילת תביעה כלפי הבנק. עוד טען הוא כי, כאמור, לאור התקיימותם של שלושת התנאים האמורים בכתב הערבות הרי הוא פקע, ואין כל עילת תביעה על פיו. בנוסף, לאור העובדה שהדירה נמכרה, הרי בכל מקרה לא ניתן לממש את הערבות הבנקאית. כך גם, לטענת הנתבע, התובעים לא פנו אליו מעולם בבקשה למימוש הערבות (זאת הסיק הנתבע מכך שלא צורף מסמך המעיד על פנייה אליו בעניין זה לתצהירה של התובעת – שם עלתה הטענה כי התובעים פנו לנתבע – לראשונה), ועל כן, הטענה בדבר הפגמים בכתב הערבות – אינה מבוססת. הבנק מוסיף וטוען כי התנאים למימוש הערבות (סעיף 1 לכתב הערבות) – אינם מקימים לתובעים עילת תביעה כלפיו, שכן הם כוללים אי העברת זכות בעלות או חכירה מן הקבלן לתובעים. לטענתו, חריגות בנייה אינן נכללות בין התנאים למימוש הערבות.

התובעים לא הגיבו לבקשה זו, אולם ניתנה להם הזדמנות לטעון בעניינה במעמד הדיון ביום 07.09.11. במסגרת זו טענו התובעים בעניין ההתיישנות בלבד. לטענתם, יעתרו הם לתיקון כתב התביעה ולשנות את הסעד כך שיתבעו סעד הנוגע לזכותם הקניינית בנכס, ומשכך- כיוון שמדובר על סעד במקרקעין, הרי בכך יתגברו הם על מחסום ההתיישנות. יצויין כי עד כה לא הוגש כתב התביעה המתוקן.

 

תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת, כי בית המשפט רשאי למחוק תביעה במידה ואין כתב התביעה מראה עילת תביעה כנגד הנתבע. בדיון בבקשה לסילוק על הסף בשל העדר עילת תביעה, הכלל הוא:

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... " (י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי"(מהדורה שביעית, 1995) עמ' 383- 384 ).

 

בית המשפט ימחק תביעה על הסף במקרים יוצאי דופן (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724 ) אולם כאשר ברור, כי אף אם יוכיח התובע את טענותיו שהעלה בכתב התביעה, לא יזכה לסעד המבוקש בהעדר עילת תביעה טובה, ימחק בית המשפט את התביעה ( ע"א 163/84 מ"י נ' חברת העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח (4) 1, 8 ). אם היעדר העילה נובע מחוסר עובדתי מסויים, ייטה בית המשפט לאפשר תיקון כתב התביעה על דרך הוספת טענות עובדתיות חדשות, זאת כל עוד אין בכך כדי להזיק ליריב או לגרום לו לעיוות דין (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 172; עא 831/79 ראובן וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' חברת חלקה 35 בגוש 6663 בע"מ פ''ד לה(2) 533; ע"א (י-ם) 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו(1) 470 ), אולם התיקון לא יותר אלא אם עלה בידי התובע לפרט מהו התיקון המבוקש (עא 109/84 מנחם ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ (1987) פ"ד מא (1) 577).

בענייננו, לא ניתן לומר, בשלב זה, אין כתב התביעה מגלה עילה. כאמור, המבחן הוא מחמיר- רק מקום שכתב התביעה, על פניו, ואף אם יוכחו על העבודות האמורות בו אינו מגלה עילה, יורה בית המשפט על מחיקת התביעה, ואולם, אף שניסוח כתב התביעה בענייננו, אינו "מושלם" ופרטים מהותיים חסרו בו, ונראה כי בפני התובעים משוכה גבוהה שעליהם לעבור עד אשר תוכח תביעתם, איני יכול לקבוע בשלב זה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה.

על מנת להכריע בבקשה יש לשוב ולעיין בטענות התובעים המועלות בכתב התביעה כנגד הנתבע מס' 2; ודוק, אין אני יכול לבחון, בשלב זה, את הטענות העובדתיות המועלות בכתב ההגנה או בבקשה לסילוק התביעה על הסף, כגון הטענה שעפ"י ההסכם עליו חתומים התובעים, פטור הנתבע מכל אחריות, שכן טענת הגנה בפנינו, והיא תתברר במהלך המשפט ולא במסגרת שלב מקדמי זה.

שתי טענות שמעלים התובעים כנגד הנתבע, שלוּ יוכחו ניתן יהיה לבסס עילת תביעה כנגד הנתבע, הראשונה היא שלתובעים קמה הזכות, לאור התנהלות הקבלן ו"מהות הזכויות" שקיבלו לממש את הערבות הבנקאית שהנפיק הנתבע, ואילו בשל פגם כלשהו בערבות לא ניתן היה לממשה, והטענה השנייה היא שהנתבע ידע על חריגות הבנייה ואילו היה פועל למניעתן ניתן היה לחסוך את הנזקים שנגרמו לתובעים (ראו סעיפים 10 לכתב התביעה וטענות התובעים בעמוד 7 לכתב התביעה) אף הנתבע מסכים כי אלה הן הטענות המועלות כנגדו (ראו סעיף 9 לבקשה).

באשר לטענה הראשונה, לפיה הערבות לא ניתנת לביצוע בשל פגם או בשל זיוף. כאמור, מדובר בטענה עובדתית הטעונה הוכחה. על התובעים להוכיח, כי הם היו זכאים בשל הזכויות שקיבלו לממש את הערבות הבנקאית וכי בשל פגם שנפל בערבות אין היא בת מימוש. כאמור, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי אם תוכחנה טענות אלה הן לא תצמחנה עילת תביעה. יצויין כי איני יכול להידרש בשלב זה לטענות עובדתיות שמעלה הנתבע, ומקומן של אלה במסגרת טענות ההגנה שתידונה במהלך המשפט.

טענה נוספת בפני הנתבע והיא שטענת התובעים בכתב התביעה, לפיה הנתבע ידע על חריגות הבנייה ולא נקף אצבע - אינה מקימה עילת תביעה. טענה זו דינה להידחות, שכן במידה ותוכח טענה זו ייתכן כי תצמיח עילת תביעה (הכל קשור באופי הראיות שתשמענה). טענת ההגנה לפיה התחייבו התובעים בנספח ג' להסכם (ראו סעיף 34 לבקשת הנתבע) שהם פוטרים את הנתבע מכל אחריות "בנוגע לפרוייקט", היא טענת הגנה, ועל כן יש לדון בה כטענת הגנה, הטעונה הוכחה, ולא לסלקה בלא לשמוע תביעת התובעים.

הדברים שאמרתי עד כה הם לצורכי הדיון בבקשה לסילוק על הסף, ואין בהם כדי להוות עמדה לגבי סיכויי התביעה או לגבי סיכויי טענות התובעים או סיכויי ההגנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ