פרץ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

בהחלטתי המנומקת מיום 7.4.10, דחיתי את הבקשה לפשיטת רגל ובטלתי את צווי הכינוס, מאחר שהחייבים לא הוכיחו שיצרו חובותיהם בתום לב, וגם במהלך פשיטת הרגל איחרו פעמים רבות בתשלומיהם החודשיים, ובכך נהגו בחוסר תום לב.

ביום 25.4.10 הגישו החייבים בקשה לעיון מחדש וביטול פסק הדין, מאחר שבניגוד לאמור בסוף סעיף 7 להחלטה מיום 7.4.10, שם נאמר כי "החייבים לא הגישו דבר מאז ההחלטה ועד היום". לטענתם, קביעה זו אינה נכונה, שכן ביום 6.4.10 הגישו לבית המשפט הודעה על הצעת הסדר משופרת, שלא הובאה לידיעתו של בית המשפט, ומשמע שאילו עמדה בפני, היתה משנה את ההחלטה. אני דוחה טענה זו של החייבים. עיון בכל סעיף 7 להחלטה, ולא רק בשורה האחרונה שלו, מעלה כי פורט בו שלפי החלטתי מיום 24.2.10, הגיעה השעה ליתן החלטה בבקשה לפשיטת רגל, לאחר שהוגשה חוות דעת הכונ"ר, תגובת החייבים ותגובת הכונ"ר לתגובת החייבים. למרות זאת, נתתי לחייבים הזדמנות נוספת לטעון כל טענה משפטית ולהוכיח של טענה עובדתית לפי רצונם בתוך 21 יום מיום 24.2.10. לא הוגשה כל טענה או ראיה לעובדה המשפיעה על הכרזת פשיטת הרגל, ולכך התכוונתי כאשר כתבתי שהחייבים לא הגישו דבר עד ההחלטה. גם היום אין הם טוענים שהגישו טענה או ראיה לעובדה כלשהיא לפני מתן ההחלטה.

המבקשים טוענים עוד שבידם אישור מומחית לפסיכיאטריה, לפיו החייבת נמצאת תחת מצב פסיכוטי פעיל ואינה מסוגלת לחקירה בבית המשפט. הכוונה כנראה למכתב מיום 13.4.10 שכתבה כנראה ד"ר סימיונובה אלה לפיו "מטופלת מוסרת שהוזמנה לחקירה בבית המשפט, לא יודעת את הסיבה, הדבר שגרם לה להרגיש לחץ נפשי, בכי, תחושת חוסר אונים, מוסרת שלא הבינה את השאלות וחשב חרדה. השתתפות בתהליכים של חקירה עלול לגרום להחמרה נוספת במצב הנפשי של המטופלת". על כן, טוענים המבקשים, אמנם החייבת ענתה לשאלון, אבל אינה מסוגלת לחקירה פרונטלית, ובנסיבותיה, גם לו התקיימה, מה היה טיבה נוכח מצבה של החייבת כשאימרותיה היו כמסמרות נגדה שעה שאינה שפויה בנפשה".

אין במכתב שכתבה ד"ר סימיונובה כדי לשנות את החלטתי בפשיטת הרגל, מן הטעמים הבאים:

א.על פי תקנות הרופאים, אין תוקף לתעודה רפואית המוגשת שלא לפי הטופס, המבטיח שרופא שחותם עליו מודע להגשתו לבית המשפט.

ב.האמור בדברי הפסיכיאטרית מפי החייבת אינו אמת. היא לא הוזמנה לחקירה בבית המשפט, ולא היה מצב שבו לא הבינה את השאלות. על פי מצג שווא של החייבת כתבה הרופאה מה שכתבה, ואין לייחס לכך כל משמעות.

ג.אמנם, בסעיף 8 להחלטתי כתבתי שלא הוכח שהחייבת אינה יכולה להיחקר, והדברים היו נכונים לפחות לאותה שעה, אבל גם אם נניח שבדברים שנאמרו על ידי ד"ר סימיונובה על פי מצג שווא של החייבת יש הוכחה לכך שהיא אינה יכולה להיחקר, הדבר לא משנה את התוצאה. החייבת הנמצאת באותו מצב מזה שנים, ולמרות זאת עשו היא ובעלה החייב שימוש בחשבונה לצורך יצירת חובות, כאשר החייב הוא הפעיל בכך, וכשהוא נשאל על כך מטיל את האחריות על החייבת שמחשבונה, שלא היו בו הכנסות משפיקות, נוצרו החובות, עקב הסתבכותו הקודמת של החייב. בנסיבות אלה, היה באפשרות החייבת, בחקירה או בתצהיר מחוץ לחקירה, כמו בשאלון שעליו חתמה, לתת הסבר מספיק שיצדיק את דרך יצירת החובות הזו, אך היא נמנעה מכך, וכנראה סברה שעליה למסור פרטים רק בחקירה פרונטלית, שאותה היא לא יכולה לבצע. החייבת לא עמדה בנטל להוכיח את יצירת חובותיה, שהיה יכול להיות מורם גם שלא בדרך של חקירה פרונטלית, ואין לה להלין אלא על עצמה.

החייבים הגישו הצעת הסדר משופרת יום לפני ההחלטה. מבלי לדון בטענות המנהל המיוחד כי ההסדר אינו מציע את מלוא רכושם של החייבים, הסדר במסגרת הליכי פשיטת רגל עשוי לפגוע בזכויות הנושים, אם לא כולם מסכימים להסדר. אין הצדקה לפגוע בזכויות הקנין של הנושים, כאשר החייבים לא הוכיחו שיצרו את חובותיהם בתום לב והם זכאים להגנת פקודת פשיטת הרגל. אין הסכמה של כל הנושים להסדר המשופר. לפיכך, אין בהסדר המוצע כעת כדי לשנות את ההחלטה, ומכל מקום, החייבים יכולים להציע הסדר לחובותיהם גם מחוץ להליכי פשיטת רגל, לפי סעיף 19 לפקודה.

לפיכך, לאחר עיון מחדש, אין מקום לשנות את החלטתי מיום 7.4.10, ואני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.